סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, תשי״א–1951, חישוב ימי החופשה.

(א)ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי החופשה;

(1)הימים בהם שירת העובד שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;

(2)ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג – להוציא ימי המנוחה השבועית;

(3)ימי תקופת לידה והורות;

(4)הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה;

(5)ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם;

(6)ימי שביתה או השבתה;

(7)ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה עשר ובמידה שעלו.

(ב)חלו ימים מן האמורים בסעיף קטן (א) בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.