חוק1956הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2י לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, הטלת הוצאות על בעלי מקרקעין.
2י. הטלת הוצאות על בעלי מקרקעין
תיקון: תשכ״ו
(א)מקרקעין שנעשתה בהם פעולה לפי תכנית הדברה, או כל מקרקעין אחרים שהפעולה סייעה למניעתם או להדברתם של נגעים בתוכם – ישא בהוצאות בעל המקרקעין, לרבות הזכאי לקבל בשדה את התוצרת החקלאית של אותם מקרקעין.
(ב)בוצעה תכנית ההדברה על ידי בעל הסמכה, יקבע שר החקלאות את שיעור ההשתתפות לפי הוצאות הביצוע שאושרו על ידי ועדת ההדברה.
(ג)שר החקלאות יקבע לגבי כל תכנית הדברה את המבחנים ואת השיטות שלפיהם ייקבע שיעור ההשתתפות בהוצאות ביצוע התכנית על ידי מי שחייב לשאת בהן.
(ד)הרואה עצמו נפגע מהשיעור שנקבע להשתתפותו בהוצאות הביצוע, רשאי לערור לפני ועדת הערר תוך שבעה ימים מהיום שהודע לו השיעור.
פורסמו תקנות הגנת הצומח (תכנית הדברה ודרישת תשלום), תשכ״ח–1967.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.