Law1956The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2י of חוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, הטלת הוצאות על בעלי מקרקעין.
2י. הטלת הוצאות על בעלי מקרקעין
תיקון: תשכ״ו
(א)מקרקעין שנעשתה בהם פעולה לפי תכנית הדברה, או כל מקרקעין אחרים שהפעולה סייעה למניעתם או להדברתם של נגעים בתוכם – ישא בהוצאות בעל המקרקעין, לרבות הזכאי לקבל בשדה את התוצרת החקלאית של אותם מקרקעין.
(ב)בוצעה תכנית ההדברה על ידי בעל הסמכה, יקבע שר החקלאות את שיעור ההשתתפות לפי הוצאות הביצוע שאושרו על ידי ועדת ההדברה.
(ג)שר החקלאות יקבע לגבי כל תכנית הדברה את המבחנים ואת השיטות שלפיהם ייקבע שיעור ההשתתפות בהוצאות ביצוע התכנית על ידי מי שחייב לשאת בהן.
(ד)הרואה עצמו נפגע מהשיעור שנקבע להשתתפותו בהוצאות הביצוע, רשאי לערור לפני ועדת הערר תוך שבעה ימים מהיום שהודע לו השיעור.
פורסמו תקנות הגנת הצומח (תכנית הדברה ודרישת תשלום), תשכ״ח–1967.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.