סעיף 17 לפקודת בריאות העם, 1940, סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות.

(1)במקרה של חולירע, דבר, טיפוס הבטן ובת־טיפוס הבטן (para-typhoid) ודמית, רשאי המנהל או רופא ממשלתי להוציא לפועל או לקבוע את אחת הפעולות דלקמן, כדי למנוע את הפצת המחלה:–

(א)חיטויים, בניתם מחדש, תיקונם, החלפתם או סגירתם של כל הספקת־מים ביתית, בית־כסא, משתנה, אסלה, מיתקן־ביוב או מיתקן סניטרי, וההוצאות הכרוכות בכל פעולה מן הפעולות האלה תוטלנה על בעל הבנין או ייגבו ממנו אם סבור המנהל כי היה הכרח לנקוט באמצעים אלה מחמת שהספקת המים, בית הכסא, המשתנה או האסלה הנ״ל היו בנויים או מוחזקים באופן שיש בו סכנה לבריאות;

(ב)טיהורה או הגנתה של כל הספקת־מים פרטית או ציבורית;

(ג)סילוקם ואופן ביעורם של כל אשפה, צואה ופסולת מכל בנין פרטי או צבורי או מכל דרך, רחוב או מקום ציבוריים, ורשאי הוא לדרוש או לצוות כי הדברים הנ״ל יסולקו ויבוערו על חשבון המחזיק בבנין הפרטי או על חשבון הרשות המקומית.

(2)אם בכל מקרה מן המקרים המוזכרים בסעיף־קטן (1) דלעיל סבור המנהל כי יש צורך לסגור כל הספקת מים צבורית, יגיש המנהל דין וחשבון לשר הבריאות על דבר האמצעים שלפי דעתו יש צורך לנקוט בהם ושר הבריאות רשאי לצוות את הרשות המקומית או רשות אחרת הממונה על הספקת המים לנקוט באמצעים האלה, כלם או מקצתם.