סעיף 7ט לחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, חובות, הגבלות ותנאים נוספים החלים על עוסק בפסולת.

(א)השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לרישום במרשם או למתן רישיון או לחידושם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה של הפסולת והטיפול בה באופן שימנע או יצמצם ככל האפשר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה במקורות מים, בקרקע, באיכות האוויר או בערכי טבע, גרימת מטרדי ריח או רעש, ומניעת השלכת פסולת או הבערתה שלא כדין, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:

(1)החובה להחזיק ולהשתמש במיתקנים או בציוד מתאימים במסגרת העיסוק בפסולת, ולהפעיל מערכת להבטחת איכות;

(2)החובה למסור למזמין הובלה של פסולת או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת;

(3)דרישות שנועדו להבטיח טיפול נאות בפסולת, ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול;

(4)דרישות לעניין תיעוד, רישום ודיווח.

(ב)הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 ימים, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו.

(ג)הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בהם תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו עוסק, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי פרק זה.