הנוסח המלא של חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, ב-112 סעיפים.

בחוק זה –

”אתר טיפול בפסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): מקום, מפעל או מיתקן מורשה לפי כל דין שמתבצע בו טיפול בפסולת, לרבות אחסון ביניים;

”גזם“ – (החל מיום 27.1.2028): חלקים של הצמח, כגון גזעי עצים, ענפים, זרדים ועלים, שנגזמו, נתלשו או נשרו ממנו, למעט תוצרת חקלאית;

”גרוטות רכב“ – רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;

”השבה“ – (החל מיום 27.1.2028): פעולה שנועדה לאפשר שימוש בפסולת, בין השאר כתחליף לחומר אחר, לרבות מיחזור או השבה לאנרגיה;

”השבה לאנרגיה“ – (החל מיום 27.1.2028): הפקת אנרגיה מפסולת באמצעות תהליך מבוקר או עיבוד חומרים לדלק או לחומר אחר לייצור אנרגיה;

”השלכה“ – לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;

”חוק אוויר נקי“ – (החל מיום 27.1.2028): חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;

”חוק הגנת הסביבה“ – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;

”חוק הגנת הפרטיות“ – (החל מיום 27.1.2028): חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”חוק פסולת אלקטרונית“ – (החל מיום 27.1.2028): חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012;

”חוק רישוי עסקים“ – (החל מיום 27.1.2028): חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”חוק שירותי הובלה“ – (החל מיום 27.1.2028): חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;

”טיפול“ – (החל מיום 27.1.2028): השבה או סילוק של פסולת, וכן פעולות הכנה ושלבי ביניים בתהליך כאמור;

”יצרן פסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): מי שפסולת נוצרת מפעילותו, בין כתוצר של עיסוקו ובין שלא כתוצר של עיסוק כאמור, באופן מכוון או כתוצר לוואי;

”כלי אצירה“ – (החל מיום 27.1.2028): כלי קיבול מכל חומר שהוא, המשמש או מיועד לשמש לאצירת פסולת לכל פרק זמן;

”כלי שיט“ – כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”מוביל פסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): עוסק בפסולת שעיסוקו בהובלת פסולת;

”מיחזור“ – (החל מיום 27.1.2028): עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועד החומר או המוצר לראשונה או למטרה אחרת, למעט השבה לאנרגיה או מילוי חוזר;

”מילוי חוזר“ – (החל מיום 27.1.2028): פעולת השבה שבה נעשה שימוש בפסולת לשיקום קרקע חפורה או לפעולות הנדסיות, כתחליף לשימוש בחומרים שאינם פסולת;

”מכל למשקה“ – כלי קיבול לשימוש חד־פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;

”הממונה“ – (החל מיום 27.1.2028): עובד המשרד שהשר הסמיך לעניין חוק זה, למעט לעניין סעיף 2א;

”המנהל“ – (החל מיום 27.1.2028): עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה, ולעניין סעיפים 7י(1) ו־(2) ו־15ד עד 15יט – עובד כאמור הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד;

”מעבדה מוסמכת“ – (החל מיום 27.1.2028): מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997, הסמיכה אותה לבצע בדיקות כאמור בסעיפים 7כא(א) או 7לז(ב), והיא מחזיקה תעודה המעידה על כך;

”המרשם“ – (החל מיום 27.1.2028): כמשמעותו בסעיף 7ב;

”סילוק“ – (החל מיום 27.1.2028): פעולה בפסולת ובכלל זה הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה, גם אם יש בפעולה תוצר לוואי של הפקת חומר או אנרגיה, למעט השבה;

”עודפי עפר“ – (החל מיום 27.1.2028): אדמה שאינה מזוהמת ואינה מעורבת בפסולת אחרת, שהיא תוצר של חפירה בקרקע, לרבות חציבה, יישור הקרקע או פעולות כיוצא באלה, ואינה מיועדת לשימוש בתחומי האתר שממנו נחפרה;

”עוסק בפסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): מי שעושה פעולה הטעונה רישום או רישוי דרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר

”פסולת“ – לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, (הסיפה תימחק ביום 27.1.2028): למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;

”פסולת בנין“, ”פסולת גושית“ – (תוחלף ביום 27.1.2028): חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;

”פסולת בנין“ – (החל מיום 27.1.2028): חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;

”פסולת גושית“ – (החל מיום 27.1.2028): פסולת שמרכיביה הם בעלי נפח גדול, כגון רהיטים, אביזרים וציוד ביתי, ולמעט פסולת ציוד וסוללות, גזם ופסולת בניין;

”פסולת ציוד וסוללות“ – (החל מיום 27.1.2028): כהגדרתה בחוק פסולת אלקטרונית;

”פעולה טעונה רישוי“ – (החל מיום 27.1.2028): טיפול בפסולת, או פעולה אחרת בפסולת, מסוגים המנויים בחלק ב׳ לתוספת השנייה;

”פעולה טעונה רישום“ – (החל מיום 27.1.2028): פעולה בפסולת מסוגים המנויים בחלק א׳ לתוספת השנייה;

”פעולה בפסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): הצבה או אספקה של כלי אצירה, או פינוי או הובלה של פסולת או טיפול בפסולת; לעניין הגדרה זו, ”אספקה“ – העמדת כלי אצירה לשימושו של אדם אחר, באופן קבוע או זמני, הנעשית דרך עיסוק, למעט מכירה;

”רישיון“ – (החל מיום 27.1.2028): רישיון עוסק בפסולת שניתן לפי סימן ג׳ בפרק ג׳;

”רישיון מפעיל“ – (החל מיום 27.1.2028): רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין שניתן לפי סימן ז׳ בפרק ג׳;

”רכב“, ”רכב מסחרי“ ו”רכב ציבורי“ – כמשמעותם בפקודת התעבורה;

”רכב להובלת פסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): רכב מסחרי, רכב משא או רכב עבודה כהגדרתם לפי פקודת התעבורה, המשמש או מיועד לשמש להובלת פסולת, בכמות העולה על מטר מעוקב, למעט רכב של משווק המוביל פסולת ציוד וסוללות שנמסרה לו לפי סעיף 30 לחוק פסולת אלקטרונית;

”רשות הרבים“ – כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;

”רשות מקומית“ – למעט ועד מקומי;

”שימוש חוזר“ – (החל מיום 27.1.2028): שימוש נוסף במוצר או ברכיב מתוך מוצר, שאינם פסולת, לאותה מטרה שלשמה יועדו בראשונה;

”תקן ישראלי“ – (החל מיום 27.1.2028): כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953;

”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;

”השר“ – השר להגנת הסביבה.

לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

(א)בסעיף זה –

”אירוע כבאות והצלה“ ו”רשות הכבאות וההצלה“ – כהגדרתם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;

”הבערה“ – שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;

”זיהום אוויר חזק או בלתי סביר“ – כמשמעותו בחוק אוויר נקי;

”חוק אוויר נקי“ – (תימחק ביום 27.1.2028): חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;

”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;

”הממונה“ – כהגדרתו בחוק אוויר נקי;

”פסולת“ – (תימחק ביום 27.1.2028): לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.

(ב)לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:

(1)הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;

(2)הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;

(3)הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;

(4) (א)הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה ”אירוע כבאות והצלה“, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(ב)הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה (א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.

(ג)השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב), שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.

(א)הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.

(ב)הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.

(ג)הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין סעיף 2 את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.

הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין סעיף 2, את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.

(א)הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין סעיף 2, כמלכלך את רשות הרבים.

(ב)הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן (א), רואים לענין סעיף 2, גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.

(ג)(בוטל).

(ד)בסעיף זה, ”כתב“ – לרבות ציור, שרטוט או חריטה.

באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב – בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת – בעל הרכבת; לעניין זה, ”רכבת“ – כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972, בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.

(א)רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.

(החל מיום 27.1.2028): רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לריכוז או לטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.

(ב)(בוטל).

(ג)הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.

(ד)לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.

(החל מיום 27.1.2028): לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר ריכוז או טיפול בפסולת בעל רישיון לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין, ואם האתר אינו טעון רישוי כאמור – הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית שהאתר בתחומה, אולם לעניין פינוי פסולת בניין, יחולו הוראות סימן ז׳.

(ה)לענין סעיף זה, ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.

(א)לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה הטעונה רישום, אלא אם כן הוא רשום במרשם.

(ב)לא יעשה אדם שימוש כדרך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), אלא בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים בחלק ג׳ לתוספת השנייה שנרשמו במרשם ובהתאם להוראות לפי חוק זה.

(ג)בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים בחלק ג׳ לתוספת השנייה ירשום במרשם כלי כאמור המיועד להצבה או לשימוש כדרך עיסוק, ואשר נפחו גדול ממטר מעוקב.

(ד)השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי וההובלה של הפסולת והטיפול בה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור.

(א)הממונה ינהל מרשם של עוסקים בפסולת, של כלי אצירה ושל רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים בחלק ג׳ לתוספת השנייה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, למעט לעניין כלי האצירה.

(ב)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

(ג)הממונה רשאי לכלול במרשם נתונים מעובדים על פעילות העוסקים בפסולת, בין השאר בהתבסס על מידע שדווח לו, ויחולו לעניין המידע הוראות סעיף 15יז(ד), בשינויים המחויבים.

(ד)מי שרשום במרשם ידווח לממונה לאלתר אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לרישום במרשם לפי סעיף זה או אם חדל להיות עוסק בפסולת לפי הוראות חוק זה.

(א)המבקש להירשם במרשם יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאי הרישום; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

(ב)המבקש לרשום כלי אצירה או רכב להובלת פסולת כאמור בסעיף 7א(ב) או (ג) יכלול בבקשה את פרטי כלי האצירה או הרכב, פרטי הבעלים ואמצעי האיכון והבקרה שיותקנו בהם; החליט הממונה לרשום את כלי האצירה או הרכב במרשם, יודיע למבקש את מספר הרישום של הכלי או הרכב; בעל הכלי או הרכב יסמן את מספר הרישום על הכלי או הרכב באופן בולט שאינו ניתן להסרה, במתכונת שעליה הודיע לו הממונה המאפשרת את זיהוי הכלי או הרכב.

(א)נוכח הממונה כי התמלאו התנאים לרישום במרשם לפי הוראות חוק זה, ירשום את המבקש במרשם.

(ב)מצא הממונה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה; הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין הנסיבות כאמור בסעיף 7ח.

(ג)החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן למבקש בתוך 30 ימים מיום שהוגשה, אולם הממונה רשאי לדחות את המועד למתן תשובה ב־30 ימים נוספים, אם נוכח כי הדבר דרוש לו לשם השלמת בדיקת הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.

הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישום במרשם או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:

(1)הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים לרישום במרשם או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישום.

בלי לגרוע מהוראות סעיף 7א, לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה, ובהתקיים כל אלה:

(1)הוא אינו קטין או פסול דין;

(2)הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות, התשנ״ט–1999;

(3)לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, או לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, בהתאמה;

(4)היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו או מתקיימים לגביו הליכים כאמור;

(5)הוא הפקיד בידי הממונה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי בסכום שלא יפחת, בכל עת, מהסכום הנקוב בתוספת השלישית, אם נקבע, לשם הבטחת טיפול בפסולת בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה טיפול בפסולת שפינה בניגוד להוראות לפי חוק זה; ואולם, מבקש שהוא רשות מקומית יהיה פטור מהוראות פסקה זו; בפסקה זו, ”גוף מוסדי“ – מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, או חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

(6)לעניין עיסוק בהובלת פסולת – יש בידו רישיון מוביל לפי חוק שירותי הובלה, אם נדרש רישיון כאמור;

(7)לא מתנהלת בעניינו חקירה פלילית, לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון.

(א)המבקש רישיון יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאים למתן רישיון; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

(ב) (1)המבקש רישיון לאתר טיפול בפסולת ימסור העתק מהבקשה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא אתר הטיפול נושא הבקשה, ובאין איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה האתר נמצא או יימצא.

(2)גורם כאמור בפסקה (1) שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל את הבקשה.

(3)בסעיף קטן זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.

(ג)השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון.

שוכנע הממונה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כי המבקש להירשם במרשם או המבקש רישיון מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הפסולת, רשאי הוא לסרב לרושמו במרשם או לתת לו רישיון; בהחלטתו יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים אלו:

(1)מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה;

(2)הזיקה בין הנסיבות והמעשים לפעילות בענף הפסולת;

(3)ביצוע המעשים הוא בשל השפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה;

(4)חלוף הזמן מביצוע המעשים;

(5)היקף המעשים.

(א)השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לרישום במרשם או למתן רישיון או לחידושם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה של הפסולת והטיפול בה באופן שימנע או יצמצם ככל האפשר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה במקורות מים, בקרקע, באיכות האוויר או בערכי טבע, גרימת מטרדי ריח או רעש, ומניעת השלכת פסולת או הבערתה שלא כדין, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:

(1)החובה להחזיק ולהשתמש במיתקנים או בציוד מתאימים במסגרת העיסוק בפסולת, ולהפעיל מערכת להבטחת איכות;

(2)החובה למסור למזמין הובלה של פסולת או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת;

(3)דרישות שנועדו להבטיח טיפול נאות בפסולת, ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול;

(4)דרישות לעניין תיעוד, רישום ודיווח.

(ב)הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 ימים, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו.

(ג)הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בהם תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו עוסק, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי פרק זה.

המנהל יקבע ברישיון את סוג הפסולת המותרת לטיפול ואת סוג הטיפול המותר בפסולת ורשאי הוא לקבוע ברישיון כאמור הוראות כדי להבטיח את תפקוד משק הפסולת ומתן שירות נאות לציבור בתחום העיסוק, בעניינים אלו:

(1)הבטחת המשכיות במתן השירות לציבור, לרבות זמני פעילות לשם הבטחת המשכיות כאמור;

(2)כמות הפסולת המותרת או המיועדת לטיפול;

(3)יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, ובכלל זה תנאים שיבטיחו כי תוצרי הטיפול בפסולת באתר טיפול בפסולת שמתבצעות בו פעולות השבה או מיחזור יהיו מתאימים לשימוש ויתקיימו בהם התנאים הקבועים בסעיף 7כח(ד);

(4)הוראות לעניין המסחר בתוצרי טיפול בפסולת ולעניין העברתם והובלתם, ובכלל זה מסירת מידע לרוכש, ולמעט הוראות לעניין קביעת המחיר.

(א)הממונה רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, לשם מתן הגנה נאותה לסביבה או לבריאות הציבור, ומניעת מפגעים או מטרדים מהפעילות נושא הרישיון; המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית, כהגדרתה בחוק אוויר נקי, שיש להתבסס עליה בקביעת התנאים ברישיון, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.

(ב)בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לקבוע ברישיון הוראות בעניינים המנויים בסעיפים 7ט ו־7כו, בשינויים המחויבים, וכן בעניינים אלו:

(1)מניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה מפעילות האתר או המיתקן, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות;

(2)אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של האתר או המיתקן;

(3)חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, באתר או במיתקן ובסביבתו, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של האתר או המיתקן ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;

(4)חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר להפעלת האתר או המיתקן, לרבות רישום קנייה או מכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול ושמירת מסמכים;

(5)חובות דיווח ומסירת מידע לממונה ולמנהל.

הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי לסרב לתת רישיון, אם מצא כי יש נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

הממונה רשאי לשנות תנאים ברישיון, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם עמידה בהוראות לפי חוק זה ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, או לבקשת בעל הרישיון, ובלבד שלעניין הוראות שקבע המנהל – לא ישונו ההוראות אלא בהסכמתו.

(א)עוסק בפסולת רשאי להגיש השגה בכתב על תנאי שקבע הממונה לפי הוראות סעיף 7יא, או על הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 7י או 7כח, או על שינוי תנאים כאמור בסעיף 7יג, אם התקיים לטענתו אחד מאלה:

(1)התנאי או ההוראה עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור בתחום הפסולת או למשק או לאספקת השירות;

(2)התנאי או ההוראה עלולים לייקר במידה ניכרת את עלות השירותים בתחום הפסולת באופן שיביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום;

(3)התנאי או ההוראה שונים באופן ניכר מתנאי או מהוראה באותו עניין שנקבע ברישיון אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים;

(4)התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי סעיף 7יא;

(5)יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי סעיף 7יא;

(6)יש פער ניכר בין המועד שנקבע ברישיון ליישום התנאי או למתן ההוראה ובין התקופה הדרושה לכך, לדעת מבקש הרישיון או בעל הרישיון.

(ב)השגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 21 ימים ממועד קביעת התנאי או מתן ההוראה; השגה תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים להגשתה.

(ג)נוכחה ועדת ההשגות כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדחותה על הסף.

(ד)חברי ועדת ההשגות יהיו המנהל הכללי של המשרד והוא יהיה היושב ראש, הגורם המקצועי הבכיר במשרד האחראי לתחום הפסולת והממונה על התקציבים או מי שהמנהל הכללי של משרד האוצר מינה מקרב עובדי משרדו.

(ה)המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם היושב ראש.

(ו)החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

(ז)ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.

(ח)קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה ובהם היושב ראש.

תוקפו של רישיון יהיה לעשר שנים, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים בכל פעם.

הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש את רישיונו, לבטלו או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים למתן הרישיון או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(3)העוסק בפסולת הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הוראה מהותית מהוראות לפי חוק זה;

(4)פעילות העוסק בפסולת גורמת זיהום ניכר, מתמשך או חוזר ונשנה, או סיכון לסביבה או לציבור או מפגע אחר, והממונה נוכח כי לא ניתן למנוע באופן סביר את המשך הזיהום, הסיכון או המפגע בדרך אחרת;

(5)בשל שיקולים שבטובת הציבור כאמור בסעיף 7ח.

(א)בסעיף זה –

”היתר אחוד“ – היתר הכולל תנאים והוראות שהממונה או המנהל רשאי לקבוע ברישיון או ברישיון מפעיל לפי חוק זה, וכן תנאים והוראות כאמור בפסקה (1) או (2), או שתיהן, ויכול שיכלול גם תנאים והוראות לפי פסקה (3):

(1)תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק אוויר נקי, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות סימן ב׳ בפרק ד׳ בחוק אוויר נקי;

(2)תנאים והוראות לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק החומרים המסוכנים;

(3)תנאים והוראות לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה או מניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים;

”היתר פליטה“ – כהגדרתו בחוק אוויר נקי, לרבות היתר פליטה אחוד כהגדרתו בחוק האמור;

”היתר רעלים“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, לרבות היתר רעלים אחוד כהגדרתו בחוק האמור;

”חוק החומרים המסוכנים“ – חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993.

(ב)על אף האמור בסעיפים 7א ו־7ו –

(1)עוסק בפסולת המבקש לבצע פעולה בפסולת הטעונה רישיון לפי חוק זה, הטעונה, כולה או חלקה, גם היתר פליטה או היתר רעלים, יגיש לממונה כהגדרתו בחוק אוויר נקי או בחוק החומרים המסוכנים, לפי העניין, בקשה להיתר אחוד לפי העניין, ולא יגיש בקשה לרישיון לפי חוק זה; ואולם, התנאים למתן רישיון לפי חוק זה יחולו גם לעניין בקשה להיתר אחוד כאמור;

(2)בבקשה להיתר אחוד ייכללו מידע ופרטים לפי סעיף 7ז;

(3)ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה או היתר רעלים, יהיה הממונה כהגדרתו בחוק אוויר נקי או בחוק החומרים המסוכנים, לפי העניין, רשאי לקבוע בהיתר כאמור תנאים שניתן לקבוע ברישיון לפי חוק זה, ויראו את ההיתר ותנאיו כרישיון לפי חוק זה, ובלבד שלעניין הוראות שבסמכות המנהל לקבוע לפי חוק זה – לא ייקבעו התנאים אלא בהסכמת המנהל;

(4)תנאים בהיתר אחוד שנקבעו בהסכמת המנהל, לא ישונו אלא בהסכמתו;

(5)לא יחודש, יבוטל או יותלה היתר אחוד, אלא בהסכמת המנהל.

(א)לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים (בסעיף זה – רישיון עסק), ושהפעילות בו טעונה גם רישיון לפי חוק זה, אלא לאחר שניתן רישיון לפי חוק זה.

(ב)ניתן לאדם רישיון לפי חוק זה, יראו את הרישיון האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי חוק רישוי עסקים ולא ייקבעו ברישיון העסק שלו תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה; בסעיף זה, ”נותן האישור“ – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, מטעם השר.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו לעניין רישיון שרואים אותו כאישור לפי חוק רישוי עסקים, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי חוק רישוי עסקים; ואולם –

(1)הסמכויות לפי סעיפים 19א ו־19ב לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור בסעיף 19א לאותו חוק, גם לעניין אכיפת תנאיו של רישיון לפי חוק זה;

(2)הסמכויות לפי סעיף 28א לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי סעיף 28(א)(2) לאותו חוק, גם לעניין רישיון לפי חוק זה, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 28ב לחוק האמור.

(א)בלי לגרוע מהוראות סימנים ב׳ ו־ג׳, מוביל פסולת לא יוביל פסולת מהסוגים המנויים בתוספת השנייה, אלא ברכב להובלת פסולת הרשום במרשם והנושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט בחלק א׳ לתוספת הרביעית, המופעלים באופן רציף ומחוברים למערכת המקוונת המאובטחת לאיכון ובקרה לפי הוראות סימן זה (בחוק זה – המערכת המקוונת), ובלבד שהתקיימו גם אלה:

(1)אם הממונה פרסם תקנים או הוראות לפי סעיף 7כא(א) – אמצעי האיכון והבקרה תואמים את התקנים או ההוראות האמורים;

(2)אם הרכב נושא כלי אצירה, מתקיימות גם לגבי כלי האצירה דרישות האיכון והבקרה כאמור בפרט 1 בחלק א׳ לתוספת הרביעית והוראות סעיף 7כא.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל, בהסכמת המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה, רשאי לפטור סוגי כלי רכב מהתקנה של אמצעי איכון ובקרה מסוים המנוי בחלק א׳ לתוספת הרביעית, אם נוכח כי ההתקנה אינה מעשית בהתחשב בסוג כלי הרכב וסוג אמצעי האיכון והבקרה, ובלבד שאין בכך כדי לסכל את אפשרות האיכון והבקרה של כלי הרכב; הודעה על פטור כאמור תפורסם ברשומות.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), מוביל פסולת הרשום במרשם, רשאי להפסיק את האיכון הרציף של רכב להובלת פסולת אשר משקלו או סיווגו בהתאם לרישיון הרכב הוא כמפורט בחלק ב׳ לתוספת הרביעית, או של כלי אצירה המותקן על רכב כאמור, בעת שימוש ברכב שאינו שימוש של הובלה של פסולת מסוגי הפסולת המנויים בתוספת השנייה; בלי לגרוע מכל סמכות לפי סעיף זה, הממונה רשאי לתת לבעל רכב כאמור הוראות להבטחת התיעוד, הבקרה והדיווח על הפעלת והפסקת איכון כאמור.

(ד)מוביל פסולת ימסור לנהג רכב להובלת פסולת הודעה על איכון של הרכב ועל העברת הנתונים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים; בהודעה יצוינו הפרטים לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.

(ה)מוביל הפסולת ישמור העתק מההודעה כאמור בסעיף קטן (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, אולם אי־מסירת הודעה לנהג או אי־שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בתוקפם של הנתונים.

(א)על הובלת פסולת יחולו הוראות לפי סעיפים 13א ו־14 לחוק שירותי הובלה; בלי לגרוע מהוראות החוק האמור, ייכללו בשטר המטען פרטים לשם בקרה על הובלת הפסולת מנקודת המוצא ועד יעד הפריקה, ובכלל זה פרטי יצרן הפסולת וסיווג הפסולת והרכבה.

(ב)פרטים כאמור בסעיף קטן (א) ימולאו במתכונת שפרסם הממונה לפי סעיף 7כא(א)(2), וידווחו באופן מקוון למערכת המקוונת, בין השאר על בסיס אמצעי איכון ובקרה שהותקנו על כלי האצירה או על הרכב להובלת פסולת לפי סעיף 7יט.

(ג)מוביל הפסולת ימלא את הפרטים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (א), ויקבל את אישורו בכתב של יצרן הפסולת ושל מפעיל האתר שבו נקלטה הפסולת, לפי העניין, על גבי שטר המטען.

(ד)לאחר פריקת הפסולת, ישלח מוביל הפסולת העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר שבו נפרקה הפסולת.

(ה)הממונה רשאי לדרוש לעיין ולקבל העתק של שטר מטען המצוי בידי יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת; נדרש יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת להמציא שטר מטען כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

(ו)השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי –

(1)להסמיך מפקחים מקרב עובדי המשרד לפי חוק הגנת הסביבה בסמכויות פיקוח לפי סעיף 15 לחוק שירותי הובלה לעניין הוראות לפי סעיפים 13א ו־14 לחוק שירותי הובלה;

(2)בלי לגרוע מהוראות סעיף 12, להסמיך פקחים מקרב עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוסמכו לפי סעיף 15 לחוק שירותי הובלה, לפקח על קיום הוראות חוק זה לעניין שטר מטען.

(ז)אכיפת הוראות לעניין שטר מטען באמצעות מפקחים או פקחים כאמור בסעיף קטן (ו) תיעשה בהתאם לנוהל משותף שיקבעו המפקח לפי חוק שירותי הובלה והמנהל.

(א)הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כל אלה:

(1)תקנים ישראליים שעל אמצעי איכון ובקרה לעמוד בדרישותיהם, ושיטות בדיקה לעמידה בדרישותיהם באמצעות מעבדה מוסמכת;

(2)לאחר התייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות – הוראות לעניין אופן התחברות למערכת המקוונת שבאמצעותה יועבר לממונה מידע מאמצעי האיכון והבקרה, וכן מידע משטרי מטען על ידי מוביל פסולת.

(ב)הממונה יפרסם ברשומות הודעה בדבר פרסום תקנים או הוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן בדבר עדכונם.

(ג) (1)השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בסעיף קטן (א) והוראות לעניין תקנים בין־לאומיים שעל אמצעי האיכון והבקרה לעמוד בדרישותיהם; הוראות כאמור לעניין היבטים של הגנת הפרטיות ואבטחת מידע ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

(2)נקבעה בתקנות חובה כאמור בפסקה (1), יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר באותן תקנות כעמידה בחובה.

(א)מידע אישי במערכת המקוונת יישמר תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.

(ב)פרטים מזהים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד (בסעיף זה – מאגר הפרטים המזהים), ייאספו וישמשו למטרות אלה בלבד:

(1)חקירה או העמדה לדין בשל עבירות לפי חוק זה או עבירות לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין;

(2)אכיפה בשל הפרות לפי חוק זה או לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין.

(ג)גישה לפרטים המזהים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

(ד) (1)המנהל ייתן הרשאות גישה למידע אישי, בהתאם למדיניות שיגבש, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות או הפרות כאמור באותו סעיף קטן, לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור.

(2)לא תותר גישה לפרטים מזהים במערכת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור בפסקה (1) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג).

(3)המנהל רשאי לתת הרשאת גישה לעובד של רשות מקומית שהוסמך לביצוע פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, לגבי תחום הרשות המקומית שלגביה הוסמך, אולם פרטים מזהים השמורים במערכת המקוונת יימסרו לעובד כאמור בלי שתינתן לו הרשאת גישה למאגר הפרטים המזהים; לא ייגבה תשלום מרשות מקומית בעד מסירת פרטים כאמור.

(ה)אדם שקיבל מידע אישי לפי סימן זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או לפי צו של בית משפט.

(ו)המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לחקירה, להעמדה לדין או לאכיפה של עבירות או הפרות מסוימות.

(ז)השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין התנאים לשימוש במידע אישי שנאסף לפי סימן זה, ובכלל זה החזקתו, שמירתו ומחיקתו.

(ח)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לשם מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.

(ט)בסעיף זה –

”מידע אישי“ – כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות;

”פרט מזהה“ – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית ליחיד.

(א)לעניין הוראות סימנים ב׳, ג׳ ו־ה׳, לא יראו רשות מקומית כעוסק בפסולת אם היא מציבה כלי אצירה, מפנה פסולת, מובילה אותה או מטפלת בה, ומתקיים אחד מאלה:

(1)הפסולת נוצרת בתחומה, ולעניין טיפול בפסולת – אף אם נוצרה בחלקה בתחום רשות מקומית אחרת;

(2)היא פועלת לפי הוראות סעיף 233א לפקודת העיריות או בתחומי רשות מקומית שבה מכהנת מועצה ראשונה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), ביצעה רשות מקומית את הפעולות המנויות באותו סעיף קטן באמצעות אדם אחר מטעמה, שאינו עובד שלה, לא יהיה אותו אדם פטור מחובת רישום או רישיון או מכל חובה אחרת המוטלת על עוסק לפי חוק זה.

(א)הייתה רשות מקומית פטורה מחובת רישום או רישוי לפי סעיף 7כג, רשאי הממונה לקבוע את אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי סעיפים 7ט ו־7יא, לולא היה העוסק רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה; ואולם –

(1)לעניין רכב בבעלות רשות מקומית המיועד להובלת פסולת בניין יחולו חובת התקנת הרכיבים המופיעים בפרטים 2 ו־3 בחלק א׳ לתוספת הרביעית, והוראות סעיף 7כ;

(2)לעניין אתר לטיפול בפסולת בניין המופעל בידי רשות מקומית יחולו הוראות סעיף 7כח(ג) עד (ח), ולעניין סעיף 7כח(ג) – רשות מקומית תהיה רשאית להעביר פסולת גם לאתר טיפול שרשות מקומית אחרת הקימה ומפעילה.

(ב)תשלומים שעל רשות מקומית לשלם למובילי פסולת בניין או למפעילי אתרים לטיפול בפסולת בניין ישולמו לפי הוראות סעיף 7כב.

(ג)בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי־קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי־קיום תקנות או תנאים כאמור בסעיף קטן (א) בידי רשות מקומית כדין אי־קיום תקנות או תנאים בידי מי שעוסק בעסק טעון מרשם או רישיון.

בסימן זה –

”אתר“ – לרבות מיתקן או מפעל;

”אתר מורשה“ – אתר טיפול בפסולת בניין, שמפעילו הוא בעל רישיון מפעיל;

”יצרן פסולת בניין“ – מי שמבצע עבודת בנייה שבמהלכה נוצרת פסולת בניין, לפי הסכם בינו ובין בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, לביצוע אותה עבודה (בהגדרה זו – קבלן), ובהיעדר קבלן – בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, המבצע בעצמו עבודת בנייה גם אם הסתייע במהלך העבודה כאמור באנשי מקצוע;

”כלי אצירה רשום“ – כלי קיבול לאצירת פסולת בניין, שנושא אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה בהתאם להוראות סעיף 7ל, הרשום במרשם;

”מוביל מורשה“ – עוסק בהובלת פסולת בניין הרשום במרשם;

”מנגנון תשלומים“ – מנגנון תשלומים מורשה לפי הוראות סעיף 7כט;

”רשות מקומית“ – כל אחד מאלה: עירייה, מועצה מקומית, וכן איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת.

(א)נוסף על האמור בסימן ג׳, המבקש להפעיל אתר טיפול בפסולת בניין יגיש לממונה בקשה לרישיון מפעיל הכוללת את כל אלה (בסעיף זה – בקשה):

(1)פרטים על המבקש ועל האתר, ובכלל זה תיאור האתר שבו תתקיים הפעילות נושא הבקשה, וכן התשתיות, התהליכים, המיתקנים והפעילויות הכלולים באתר וההשפעות הצפויות על הסביבה מפעילות האתר, ולעניין אתר נייח – תנאי האתר וסביבתו;

(2)הטכניקה המוצעת ליישום באתר וטכניקות אחרות למניעה ולצמצום של השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות הציבור הנובעות מהטיפול בפסולת הבניין;

(3)תוצרי הטיפול בפסולת הבניין ואפשרויות השימוש בהם.

(ב)עוסק בפסולת בניין יערוך את הבקשה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים המשקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול לפי הנחיות שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הנחיות כאמור ועל כל שינוי שלהן תפורסם ברשומות.

(ג)הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם קבלת החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה.

(א)הממונה ייתן רישיון מפעיל למבקש, לאחר ששוכנע כי מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא מחזיק, לגבי האתר, בהיתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, אם הוא נדרש;

(2)המבקש או בעל השפעה ניכרת בו אינו בעל עניין במוביל מורשה;

(3)מוביל מורשה אינו בעל השפעה ניכרת במבקש.

(ב)בסעיף זה –

”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:

(1)הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;

(2)זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;

(3)הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4)הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;

”בעל עניין“ ו”החזקה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25 אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד.

(א) (1)בעל רישיון מפעיל יתקשר בתנאים שוויוניים עם כל יצרן פסולת שיפנה אליו לשם טיפול בפסולת הבניין שברשות יצרן הפסולת האמור, באתר מורשה שבעל הרישיון מחזיק ברישיון לגביו ולטיפול בפסולת, כאמור בסעיף 7כז.

(2)בעל רישיון מפעיל לא יתנה את מתן השירות או את ביצוע ההתקשרות בכל תנאי שאינו תנאי מסחרי סביר ושוויוני, ובכלל זה אינו רשאי להתנות תנאים לעניין זהות המוביל המורשה.

(3)נוכח המנהל כי בעל רישיון מפעיל אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לו הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין איסור הפליה במחיר השירות, איכות השירות ואספקתו.

(ב)בעל רישיון מפעיל יקבל פסולת בניין מכל מוביל מורשה שיפנה אליו פסולת בניין שלגביה התקשר עימו יצרן פסולת, בתנאים שוויוניים; נוכח המנהל כי בעל רישיון אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין מחיר השירות, בהתייעצות עם חשב המשרד, איכות השירות ואספקתו.

(ג)בעל רישיון מפעיל לא יעביר פסולת בניין מהאתר המורשה אלא לאתר מורשה אחר.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), בעל רישיון מפעיל רשאי להעביר לאחר תוצרי מיחזור של פסולת בניין העומדים בדרישות הטכניות לשימוש לאותן מטרות ובאופן שעומד בהוראות כל תקן או דרישה חוקית לגבי אותו תוצר, אם ישנה; ואולם, בעל רישיון מפעיל לא יעביר את תוצרי המיחזור כאמור אם המנהל הודיע לו כי השימוש בתוצר, על כל צורותיו, עלול לגרום להשפעה שלילית עודפת על הבריאות או הסביבה.

(ה)בעל רישיון מפעיל ינהל רישום מלא ומפורט של כל אלה:

(1)כמויות פסולת הבניין שנכנסו לאתר המורשה שלגביו ניתן הרישיון והמועד שנכנסו לאתר, פרטי כלי האצירה, פרטי המוביל המורשה וכלי הרכב המוביל את כלי האצירה, שם הנהג, פרטי יצרן פסולת הבניין ומשקל פסולת הבניין;

(2)כמויות פסולת הבניין שטופלו או סולקו באתר המורשה, כמויות פסולת הבניין שמוחזרו, סולקו, הוטמנו או טופלו באופן אחר באתר, וכמויות פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת הבניין שהועברו למקום אחר, ופרטי המקום האחר כאמור, והכול לפי משקל וסוג פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת, לפי העניין.

(ו)ערך בעל רישיון מפעיל רישום לפי סעיף זה, יראו אותו כמי שקיים חובתו לעניין סעיף 11ה.

(ז)בעל רישיון מפעיל יגיש לממונה ולחשב המשרד, במתכונת שהורו לו, דיווח על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה), לגבי כל שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל של השנה שלאחריה, וכן יעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי סעיף 7כ או 7כא, לפי העניין.

(ח)בעל רישיון מפעיל ישמור את הרישום לפי סעיף קטן (ה), את שטרי המטען ואת המסמכים ששימשו אסמכתה לרישום לתקופה של שלוש שנים.

(החל מיום 27.7.2029):

(א)לא ישלם אדם בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שנוצרת במהלך עבודת בנייה, לא ישלם אדם או יצרן פסולת בניין בעד שירות כאמור ולא יקבל תשלום כאמור, אלא באמצעות מנגנון תשלומים לפי הוראות חוק זה, ולעניין שירות של הובלת פסולת בניין או טיפול בה יבוצע התשלום גם לאחר שהפסולת התקבלה באתר מורשה ונשקלה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לשלם לרשות מקומית בעד שירות של פעולה בפסולת ורשות מקומית תהיה רשאית לקבל תשלום כאמור שלא באמצעות מנגנון תשלומים, ובלבד שפסולת בניין נוצרה בתחום הרשות המקומית או בתחום רשות מקומית סמוכה שהקימה איתה אתר כאמור בסעיף 7לו, ושהרשות המקומית פטורה מחובת רישום או רישיון לגבי השירות; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובת הרשות המקומית לשלם לעוסק בפסולת בעד ביצוע שירותים או רכישת שירותים כאמור באמצעות מנגנון תשלומים.

(ג)המנהל יורה על הקמתו והפעלתו של מנגנון תשלומים, ורשאי הוא להורות על הקמה והפעלה בשלבים.

(ד)על מנגנון תשלומים יחולו הוראות אלו:

(1)המנגנון יכול שיופעל בידי המשרד או בידי חברה שקיבלה הרשאה לכך מאת המנהל והחשב הכללי במשרד האוצר;

(2)המנגנון יופעל באמצעות בעל רישיון של חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, או של תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק האמור (בחוק זה – חברת תשלומים);

(3)חברת התשלומים תהיה רשאית לגבות תשלום מהמשתמשים במנגנון בעד פעולותיה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו את שיעור התשלום ויכול שיקבע שיעורים שונים בשים לב לסוג השירות וסוגי הפסולת;

(4)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה על משתמשים במנגנון למימון עלויות הקמתו והפעלתו, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת או פטור לעניין זה.

(ה)המנהל וחשב המשרד יורו לחברת התשלומים על התנאים להעברת תשלום לפי חוק זה, באמצעות מנגנון תשלומים, ובכלל זה על אופן קבלת אסמכתאות מהימנות על מתן שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין לפי הוראות חוק זה כתנאי לביצוע התשלום, על קבלת מידע מהמערכת המקוונת, על דרך הבירור של מידע הנדרש לביצוע התשלומים, וכל הוראה אחרת הדרושה כדי להבטיח את הבקרה ואת אמינות המנגנון בכל הקשור להתקיימות התנאים להעברת תשלום בין המשתמשים כאמור; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את התנאים להעברת תשלום באמצעות מנגנון תשלומים.

(ו)משתמש במערכת התשלומים רשאי להשיג לפני המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, על תשלום או על סכומו, אם סבר כי אין התאמה בין כמות הפסולת, שיוך הפסולת או עיתוי העברת הפסולת ובין התשלום, בניגוד לתנאים שעליהם הורו המנהל והחשב; ההשגה תוגש בתוך 30 ימים מיום ביצוע התשלום או מהיום שבו ניתן השירות נושא התשלום, לפי המאוחר, בצירוף אסמכתאות התומכות בטענותיו של המשיג.

(ז)טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח המנהל, או מי שהוא הסמיך לכך, לחברת התשלומים ולכל משתמש אחר הנוגע בדבר לדעתו את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך – תמצית של ההשגה, וייתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, כפי שיורה.

(ח)אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.

(ט)המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לכך, יודיעו למשיג, לחברת התשלומים ולכל משתמש הנוגע בדבר את החלטתם בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; המנהל יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.

(י)בירור השגה יהיה בדרך שתיראה למנהל ולחשב המשרד, והם לא יהיו קשורים להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; המנהל וחשב המשרד רשאים לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידם, לרבות דרישה לקבל את כל מידע הנדרש להם מאת הנוגעים בדבר.

(א)לא יציב אדם כלי אצירה לשם איסוף של פסולת בניין, אלא בהתקיים תנאים אלה:

(1)כלי האצירה הוא כלי אצירה רשום;

(2)כלי האצירה נושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט בפרט 1 בחלק א׳ לתוספת הרביעית ועומד בהוראות שנקבעו לפי סעיף 7יט;

(3)הוא קיבל אישור לכך מראש הרשות המקומית שכלי האצירה יוצב בתחומה או ממי שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין זה;

(4)הצבת כלי האצירה היא בהתאם לתנאים שנקבעו באישור כאמור בפסקה (3), אם נקבעו.

(ב)אישור בקשה להצבת כלי אצירה ברשות מקומית, כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול תנאים והוראות לעניין סימון כלי האצירה, אופן הצבתו ופינויו בתום השימוש, וכן תנאים נוספים הנדרשים להבטחת פינויה הסדיר של פסולת הבניין והפיקוח על הצבת כלי האצירה ופינוי הפסולת.

(ג)השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצבת כלי אצירה, פינוים ופיקוח עליהם, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה שיותקנו בכלי אצירה רשום.

לא ישליך אדם פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום.

(א)רשות מקומית תנקוט אמצעים סבירים לפיקוח על הצבת כלי אצירה ועל כלי אצירה רשומים המוצבים בתחומה, ועל קיום התנאים להצבת כלי אצירה רשום שקבעה כאמור בסעיף 7ל(א)(3).

(ב)הוצב כלי אצירה בתחום רשות מקומית בלא שניתן לכך אישור בהתאם להוראות סעיף 7ל או בניגוד לתנאי האישור, יחולו על כלי האצירה הוראות סעיפים 8 עד 8ד, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 8(ג), המילים ”ואם בנסיבות העניין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה“ – יימחקו.

מוביל מורשה יוביל פסולת בניין –

(1)רק לאתר מורשה של בעל רישיון מפעיל שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בהתאם להוראות סעיף 7לד;

(2)בכלי אצירה רשום, ואם כלי האצירה אינו טעון רישום לפי חוק זה – ובלבד שכלי האצירה מסומן באופן שהורה הממונה.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 7כט, יצרן פסולת בניין יתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת הבניין שברשותו לאתר מורשה כדי לטפל בה באתר האמור; התקשרות עם בעל רישיון מפעיל יכול שתיעשה באמצעות המוביל המורשה, ובלבד שיצרן פסולת הבניין ישלם למפעיל את התמורה בעד הטיפול בפסולת הבניין.

(ב)לא ישליך יצרן פסולת בניין את פסולת הבניין שברשותו אלא לכלי אצירה רשום.

(ג)יצרן פסולת בניין ינקוט אמצעים למניעת פיזור פסולת הבניין מכלי האצירה ולמניעת מפגעים ממנו, ויוודא שכמות הפסולת בכלי האצירה אינה חורגת מקיבולתו.

(ד)התקשר יצרן פסולת הבניין עם בעל רישיון מפעיל שלא באמצעות מוביל מורשה, יודיע למוביל המורשה מהו האתר המורשה שאליו יש להוביל את הפסולת.

(ה)יצרן פסולת בניין ידרוש מהמוביל המורשה למסור לו את שטר המטען המאושר בידי בעל רישיון המפעיל, המעיד שפסולת הבניין נקלטה באתר, בציון מועד הקליטה וכמות הפסולת.

(ו)יצרן פסולת בניין ישמור תיעוד של שטרי המטען שמסר לו המוביל המורשה, אישור על קבלת פסולת הבניין באתר מורשה לטיפול בפסולת, ותוכנית, סקר או תיעוד שערך לפי הוראות סעיף 7לז, לתקופה של שלוש שנים לפחות.

(ז)השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יצרן פסולת בניין, כדי להבטיח את הטיפול המיטבי בפסולת וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, בעניינים אלו:

(1)החובה למסור מידע בדבר פסולת הבניין לעוסק בפסולת שעימו התקשר לשם אצירה, פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, ובכלל זה לעניין אופן התיעוד ומתכונתו והעברת המידע;

(2)חובות לעניין אופן האצירה והאחסון של פסולת הבניין, ובכלל זה הפרדה של סוגי פסולת ומניעת זיהום;

(3)חובות לעניין הכשרה ייעודית;

(4)בהסכמת שר האוצר, חובות ויעדים לשימוש בחומר ממוחזר.

על אף האמור בסעיף 7לד, יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לעשות אחד מאלה:

(1)לפנות פסולת בניין בכמות כוללת שאינה עולה על 0.5 מטר מעוקב לעבודת בנייה מסוימת, שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו (בסימן זה – כמות קטנה), ברכבו שאינו רכב משא או רכב עבודה לאתר שהרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה קבעה למתן השירות למטרה זו, או לאתר מורשה אחר; בפסקה זו, ”רכב משא“ ו”רכב עבודה“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה ולפיה, בהתאמה;

(2)למסור פסולת בניין, אף אם היא בכמות שאינה כמות קטנה, לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה, אם הודיעה הרשות המקומית שהיא מספקת שירותי פינוי או ריכוז פסולת או טיפול בה, ובהתאם להוראותיה.

(א)לשם ביצוע הוראות סעיף 7לה(1), רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה, בעצמה או יחד עם רשות מקומית סמוכה, אתר לריכוז פסולת בניין או לטיפול בפסולת בניין או שתספק, בעצמה או באמצעות אחר, שירותי פינוי פסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות המקומית.

(ב)פינתה רשות מקומית פסולת בניין מיצרן פסולת כאמור בסעיף 7לה, שלא באמצעות עובדיה, תפנה את הפסולת לאתר מורשה באמצעות מוביל מורשה בהתאם להוראות סעיפים 7כט ו־7לד.

(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של רשות מקומית לגבות אגרה או תשלום בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

(א)יצרן פסולת בניין המבצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע בחלק א׳ לתוספת החמישית, יבצע את כל אלה:

(1)טרם תחילתה של העבודה – יכין תוכנית, במתכונת שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד, לטיפול בפסולת הבניין שצפוי שתיווצר במהלך העבודה (בחוק זה – תוכנית טיפול בפסולת בניין); התוכנית תכלול את הפרטים המנויים בחלק ב׳ לתוספת החמישית, ובעבודה הכוללת הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת – גם סקר לזיהוי חומרים מסוכנים או חומרים המתאימים לשימוש חוזר ולמיחזור, המפורטים בחלק ג׳ או ד׳ לתוספת החמישית (בסעיף זה – חומרים למיחזור), שיש להפרידם טרם תחילת העבודה או במהלכה;

(2)יבצע הפרדה של חומרים מסוכנים או חומרים למיחזור, בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין, ויפנה את הפסולת לטיפול לפי סוגיה, תוך מתן עדיפות ככל האפשר לשימוש חוזר ולמיחזור, ובכלל זה רשאי הוא למחזר פסולת בניין באתר עבודת הבנייה באמצעות בעל רישיון מפעיל מתאים לשם כך;

(3)נוכח יצרן הפסולת במהלך העבודה כי נדרש שינוי בתוכנית הטיפול בפסולת בניין, יעדכנה ויתעד את השינוי, סיבותיו ומועדו;

(4)יצרן פסולת בניין יתעד את אופן ביצוע העבודה בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין ולסקר שערך לפי סעיף זה, ויציג את המסמכים האמורים לממונה או למפקח שמונה לפי חוק זה, או לממונה הגנת הסביבה או למפקח הגנת הסביבה כהגדרתם בחוק הגנת הסביבה, לפי דרישתו.

(ב)תוכנית טיפול בפסולת בניין תעמוד בדרישות תקנים ישראליים שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, לרבות שיטות הבדיקה לעמידה בתקן ישראלי באמצעות מעבדה מוסמכת או בדרישות לעמידה בתקנים בין־לאומיים, אם השר קבע תקנות לעניין זה; נקבעה בתקנות חובה כאמור, יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר כעמידה בחובה האמורה.

(ג)הממונה רשאי להורות ליצרן פסולת בניין בכתב לתקן את תוכנית הטיפול בפסולת בניין ולבצע פעולות הדרושות למילוי אחר הוראות סעיף זה.

(א)הוראות סעיפים 7כז(א)(2) ו־(3), 7כט ו־7לג(1), לא יחולו על עודפי עפר, ובלבד שקליטתם נעשתה בהתאם להוראות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, והמחזיק ביעד שאליו הם מפונים אישר מראש ובכתב את השימוש בהם, ובלבד שפינוי עודפי עפר ליעד שהוא קרקע חקלאית לא ייעשה אלא לפי הוראות שקבע שר החקלאות וביטחון המזון, בהסכמת השר להגנת הסביבה ולאחר התייעצות עם שר הפנים; אין באמור כדי לגרוע מהחובה לבצע את התשלום בעד פינוי עודפי העפר באמצעות מנגנון תשלומים.

(ב)הוראות סעיף 7לד יחולו על עודפי עפר, ובלבד שלעניין עודפי עפר המפונים כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המחזיק באתר כבעל רישיון מפעיל.

(ג)על אף האמור בהגדרה ”אתר מורשה“, לא יראו מפעיל של תחנת מעבר לפסולת בניין שלא מתבצע בה טיפול בפסולת כבעל רישיון מפעיל לעניין הוראות סימן זה, למעט אתר לאחסון ביניים של עודפי עפר.

(ד)המנהל רשאי להורות על שיטות לבדיקה ולחישוב של סיווג הפסולת כעודפי עפר לעניין סעיף זה; הוראות שנתן המנהל יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.

הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, אולם בכל מקרה של סתירה בין הוראות סימן זה להוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011, יגברו ההוראות לפי החוק האמור.

(א)רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.

(ב)לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.

(ג)לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.

(ד)סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

(החל מיום 27.1.2028):

(א)רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – רשות מוסמכת), רשאית לפנות גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.

(ב)לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לפנות גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לפנות את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הפינוי.

(ג)לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לפנותה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.

(ד)פונתה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שפונתה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

(א) (1)הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.

(2)חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.

(ב)לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.

(ג)הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.

(ד)בסעיף זה –

”דרך מקוונת“ – דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;

”רכב שנחזה להיות רכב נטוש“ – לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי פקודת התעבורה;

(2)אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי פקודת התעבורה, במשך שלושים ימים לפחות;

(3)ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.

(א)נגרר רכב לפי האמור בסעיף 8א, ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 8א(ג), תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.

(ב)ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.

(ג)נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב).

(ד)תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), תהא ראיה להוצאותיה.

רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.

פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב (י״פ תשע״ח, 7052).

רכב שהובא או נגרר כאמור בסעיפים 8 עד 8ג, יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין פקודת התעבורה, והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.

לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.

פורסמו תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה), התשמ״ז–1987.

(א)מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן – הקרן).

(ב)מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004, למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011, ולקידום מטרותיו.

(ג)השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.

פורסמו תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ״ו–1986.

(ד)כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.

(ה)כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי סעיף 11ב, קנסות לפי סעיף 13, הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.

(ו)השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

(בוטל).

בפרק זה –

”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת בתוספת;

”אתר לסילוק פסולת“ – (החל מיום 27.1.2028): מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת בתוספת הראשונה;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”היטל הטמנה“ – היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט בטור ג׳ לתוספת, לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט בטורים א׳ ו־ב׳ לתוספת בהתאמה;

”היטל הטמנה“ – (החל מיום 27.1.2028): היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט בטור ג׳ לתוספת הראשונה, לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט בטורים א׳ ו־ב׳ לתוספת הראשונה בהתאמה;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”מפעיל“ – מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;

”פסולת“ – (תימחק ביום 27.1.2028): לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.

(א)מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות פרק זה.

(ב)היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.

(א)היטל הטמנה ישולם לקרן.

(ב)כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), למטרות אלה:

(1)פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח);

(2) (א)שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);

(החל מיום 27.1.2028): שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, פיקוח ואכיפה בתחום הפסולת, ובכלל זה מימון עלויות של אמצעים לאיכון ובקרה להובלת פסולת בידי רשות מקומית, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);

(ב)(הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2027): לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.

(ב1)כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.

(ג)הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.

(ד)(פקע).

(א)היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה־15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.

(ב)לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

(ג)על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).

(א)מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:

(1)מספר רישוי של הרכב;

(2)שם הנהג;

(3)מועד כניסת הרכב לאתר;

(4)סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.

(החל מיום 27.1.2028): סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בשטר המטען.

(ב)הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי התוספת.

(החל מיום 27.1.2028): הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי התוספת הראשונה.

במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.

חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי סעיף 11ו; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.