סעיף 8א לחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, השארת רכב ברשות הרבים.

(א) (1)הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.

(2)חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.

(ב)לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.

(ג)הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.

(ד)בסעיף זה –

”דרך מקוונת“ – דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;

”רכב שנחזה להיות רכב נטוש“ – לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי פקודת התעבורה;

(2)אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי פקודת התעבורה, במשך שלושים ימים לפחות;

(3)ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.