סעיף 22 לחוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, הוראות לעניין עיסוק שלא היה טעון היתר לפי הדין הישן.

(א)מי שערב יום התחילה עסק כדין ברעלים, בפעילות המנויה בפרט 5.3 או 5.4 בחלק א׳ לתוספת השלישית כנוסחה בדין החדש, על פי רישיון לפי חוק רישוי עסקים, בהתאם לאישור נותן האישור לפי סעיף 1(א)(1) לחוק האמור ולתנאים שנקבעו על ידו (בסעיף קטן זה – אישור קיים), רשאי להמשיך בעיסוקו אף בלא היתר לפי חוק זה, בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ואם נדרש חידוש הרישיון לעסק, יראו את האישור הקיים כאילו ניתן לצורך חידוש הרישיון, והכול עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר רעלים לפי הדין החדש, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט בטור ג׳ או בטור ה׳ בחלק א׳ בתוספת השלישית, לפי העניין, לצד אותה פעילות ושרישיון העסק לא בוטל או הותלה לפני שניתנה החלטת הממונה בבקשה להיתר.

(ב)על עיסוק ברעלים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)החל מהיום הקובע ועד מועד קבלת החלטת הממונה בבקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את האישור הקיים כהיתר רעלים אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;

(2)הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר רעלים אחוד לפי הדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין האישור הקיים שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר רעלים אחוד; אולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 3(ה), כנוסחו בדין הישן.