הנוסח המלא של חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968, ב-142 סעיפים.

(א)שר הפנים, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

(1)איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;

(2)מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;

(3)בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

(4)מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

(5)בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

(6)קיום תכליות דיני התכנון והבנייה;

(7)קיום הדינים הנוגעים לכבאות.

(ב)היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות –

(1)בסעיף קטן (א)(1) – עם השר לאיכות הסביבה;

(2)בסעיף קטן (א)(2) – עם השר לביטחון הפנים;

(3)בסעיף קטן (א)(3) – עם שר העבודה והרווחה;

(4)בסעיף קטן (א)(4) – עם שר החקלאות;

(5)בסעיף קטן (א)(5) – עם שר הבריאות;

(6)בסעיף קטן (א)(7) – עם השר לביטחון הפנים.

(א)בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:

(1)התאמת החצרים לאפשרויות של פיקוח יעיל מצד המשטרה, הן מבחינת המבנה והן מבחינת המקום;

(2)התחשבות בצרכיהם של תושבי האזור שבו נמצא העסק;

(3)מניעת רשיונות מאנשים שאינם ראויים להם בשל עברם הפלילי או מהימנותם, או שלדעת המשטרה אינם ראויים להם בשל אופיים.

(א1) (1)בעסק כאמור בסעיף קטן (א) לא ימכור אדם, לא יגיש ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 6:00 למחרת.

(2)הוראת פסקה (1) לא תחול על –

(א)עסק המנוי בתוספת הראשונה, לגבי מכירה, הגשה או הספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק; שר הפנים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת הראשונה;

(ב)מכירה של משקה משכר במחסן רשוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס;

(ג)מכירה של יין, בהתקיים כל אלה:

(1)המכירה היא בחנות גדולה;

(2)המכירה נעשית בין השעות 23:00 ו־2:00 למוחרת, בימי חמישי בשבוע או ביום שלפני ערבו של אחד ממועדי ישראל המנויים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;

(3)באותה עסקת מכירה נמכרו לרוכש, מלבד יין, מצרכים בסכום אשר בתוספת מס ערך מוסף החל על המכירה הוא 300 שקלים חדשים לפחות.

ראו צו רישוי עסקים (עבירות קנס – משקאות משכרים), התשע״ד–2013.

(ב)בסעיף זה –

”חנות גדולה“ – עסק טעון רישוי שהוא עסק לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה שמתקיימים בו כל אלה:

(1)כל אלה נמכרים בו דרך קבע: ירקות ופירות טריים, חלב ומוצריו ומוצרי ניקיון;

(2)שטח העסק כפי שמצוין ברישיון שניתן לו הוא 280 מ״ר לפחות;

”יין“ – משקה משכר שהוא משקה מותסס העשוי ממיץ ענבים טריים;

”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח כדין; צויינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה.

(ג)(בוטל).

(ד)הוראות לפי סעיף קטן (א1) הן תנאי מתנאי הרשיון של אותו עסק.

(ה)שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, אם נוכח כי מכירה של יין כאמור בסעיף קטן (א1)(2)(ג)(1) עלולה להביא לפגיעה בשלום הציבור, כי מכירה של יין תותר רק בחנות גדולה ששטחה גדול מ־280 מ״ר, כפי שיקבע.

(א)בעסק של רוכלות תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:

(1)איסור רוכלות באזורים מסויימים, הגבלת מספר הרשיונות לרוכלות בהם, איסור סוגים מסויימים של רוכלות או הגבלת מספר הרשיונות בסוגי רוכלות מסויימים, הכל באופן קבוע או מזמן לזמן, לשם מניעת פגיעה בפרנסתם של רוכלים ובעלי עסקים אחרים, או מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי;

(2)ייחוד סוגי רוכלות מסויימים והקצאת מספר מסויים של רשיונות בכל סוגי רוכלות לאנשים הזקוקים לשיקום או לסעד מכוח חוק.

(ב)כל החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) –

(1)דינה יהא כדין תנאי שהוסף ברשיון לפי סעיף 7;

(2)הודעה עליה תישלח בדואר לבעלי רשיונות לרוכלות הנוגעים בדבר בתחום רשות הרישוי לפי המען שמסרו לאחרונה – ויראוה כאילו הגיעה לתעודתה שבעה ימים לאחר המשלוח – ותפורסם ברשומות ובכל מקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום הרשות.

(ג)רשות הרישוי, בהתייעצות עם מפקד משטרת המחוז, תפרסם הצעת החלטה לענין סעיף קטן (א)(1) בשני עתונים יומיים הנפוצים בתחומה וכל אדם הרואה עצמו נפגע מהצעה זו רשאי תוך שלושים יום להשיג עליה בכתב לפני –

(1)מועצת העיריה או המועצה המקומית – אם הצעת ההחלטה היא מאת רשות רישוי בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן – רשות מקומית);

(2)שר הפנים – אם הצעת ההחלטה היא מאת רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית;

החלטה בהשגה כאמור תהא סופית.

(ד)רשות רישוי שפרסמה הצעת החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאית לסרב לתת רשיון או היתר זמני לרוכלות בהתאם להצעה החל מיום פרסומה וכל עוד לא נתקבלה השגה עליה.

(ה)בחוק זה, ”רוכלות“ – עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור שלא בתוך מבנה קבע.

(א)בעסק של עריכת משחקים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, באופן קבוע או מזמן לזמן, גם מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי, שלום הציבור או טעמים חינוכיים, אף לעניינים אלה:

(1)איסור פתיחת מקום לעריכת משחקים באזורים מסויימים;

(2)הגבלת מספר הרשיונות באזורים מסויימים;

(3)איסור סוגים מסויימים של משחקים;

(4)הגבלת מספר הרשיונות לסוגי משחקים מסויימים;

(5)הגבלת שעות הכניסה למקום לעריכת משחקים;

(6)הגבלת גיל המותרים בכניסה למקום האמור;

(7)איסור או הגבלה של פעילות נוספת באותם חצרים.

(ב)לענין סעיף זה, ”משחקים“ – משחקים באמצעות מכונות המופעלות באופן מכני או חשמלי או בדרך אחרת וכן משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.

(א)לא יינתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לקייטנה אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך ויראו אותו כאילו היה הוא נותן האישור לפי סעיף 6.

(ב)השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות המנוהלות על ידי ארגונים או גופים שיקבע, ככל שלא נקבעו לגביהם הוראות בסעיף זה.

פורסם צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשנ״ח–1998.

(ב1)קייטנה שמתקיימים בה התנאים שלהלן פטורה מחובת רישוי לפי חוק זה, ויחולו עליה הוראות לפי חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990, החלות על קייטנה הפטורה מרישיון לפי סעיף קטן (ב):

(1)הקייטנה מנוהלת על ידי אחד מהגופים האלה:

(א)גוף נתמך על ידי משרד החינוך לפי מבחני תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער, או מבחני תמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובלבד שהגוף מעסיק רכז מפעלים שהשתלם בהשתלמויות שאישר משרד החינוך בתחום מפעלים כמשמעותם באותם מבחני תמיכה, בהיקף של חצי משרה לפחות;

(ב)גוף נתמך כחוג סיור לפי המבחנים הנוספים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור, או מבחנים לצורך תמיכה במוסדות ציבור בתחומי הדרכת סיורים חינוכיים טבע וסביבה, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

(2)הקייטנה היא קייטנת המשך; לעניין זה, ”קייטנת המשך“ – קייטנה שהפעילות בה מתקיימת בהמשך לפעילות החינוכית של הארגון או הגוף במשך השנה, המיועדת לאותו קהל ילדים, אף אם אין זהות מוחלטת בין המשתתפים בפעילות במשך השנה ובין המשתתפים בקייטנה;

(3)הקייטנה פועלת במבנה שהוא אחד מאלה:

(א)מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

(ב)בית ספר או גן ילדים הפועלים ברישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969;

(ג)מבנה ציבור של רשות מקומית המשמש במהלך השנה לפעילות תרבות, ספורט או חינוך לילדים ונוער;

(ד)אתר הקבע שבו מתקיימת הפעילות החינוכית של הגוף המנהל את הקייטנה במהלך שנה קלנדרית.

(ב2)על אף האמור בסעיף קטן (ב1), שר החינוך, בהסכמת השר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי הפטור האמור באותו סעיף קטן לא יחול לעניין גוף מסוים או לקבוע לגוף מסוים תנאים נוספים למתן הפטור, אם מצא כי מתן הפטור או התנאים למתן הפטור כאמור באותו סעיף קטן עלולים לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1.

(ג)לענין חוק זה, ”קייטנה“ – כמשמעותה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990.

(בוטל).

(א)בעסק של אבזרי מין, תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה, לשם הגנה על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לענינים אלה:

(1)מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית בקטינים או בדיירי המקום;

(2)איסור כניסה לעסק האמור לקטינים מתחת לגיל 17;

(3)הגבלת צורת הפרסומות לעסק האמור בחזית הפונה לרשות הרבים.

(ב)לענין סעיף זה –

”אבזר מין“ – מכשיר המשמש לגירוי או לסיפוק מיני, למעט מכשיר כאמור הנמכר בבית מרקחת;

”עסק של אבזרי מין“ –

(1)עסק שעיסוקו העיקרי הוא מכירה או השכרה של אבזרי מין;

(2)עסק שמאפשר הצצה על אדם העושה מעשה מיני או הנותן שיעשו בו מעשה כאמור.

(בוטל).

(א)בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לעשיית כתובות קעקע, לא יעשה אדם כתובת קעקע בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו; לענין סעיף זה, ”הסכמה“ – הסכמה בכתב בפני אותו אדם.

(א1)בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו.

(ב)אדם העומד לעשות כתובת קעקע או ניקוב חור לצורך ענידת תכשיטים שלא בתנוכי האוזניים בגופו של אחר, רשאי לדרוש ממי שמבקש לעשות בגופו כתובת קעקע או ניקוב חור כאמור, שיציג לפניו תעודה שבה ניתן לודא את גילו ורשאי הוא לדרוש גם תעודה מהורהו או מאפוטרופסו המעידה על הקשר ביניהם.

(ג)בעסק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1) תוצג, במקום בולט לעין, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(ב), לפי הענין.

(ד)הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(ג) הן תנאי מתנאי הרישיון של עסק כאמור.

(ה)שר הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין סעיף זה לרבות בענינים אלה:

(1)נוסח ההסכמה בכתב כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) ומשך הזמן הנדרש לשמירתה בעסק;

(2)נוסח ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג), צורתה ואופן הצגתה.

(א)לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה למיתקן ספורט, אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר התעשיה המסחר והתעסוקה הסמיכו לכך.

(ב)שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, יקבע, בצו, סוגים של מיתקני ספורט שעליהם תחול חובת אישור לפי סעיף זה.

פורסם צו רישוי עסקים (מיתקני ספורט טעוני אישור), התשע״א–2010.

(א) (1)בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה.

(2)(החל מיום 1.1.2022 או במועד שבו הורשה מורשה בטיחות, לפי המאוחר): לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמיים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין.

(ב)לעניין חוק זה, ”עינוג ציבורי“ – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.

(א)בחוק זה –

”בעל הזכיון“, ”בעל זכיון משנה“, ”חוק הזכיון“, ”יום התחילה“, ”שטח הזכיון“ ו”שטר הזכיון“ – כהגדרתם בסעיף 255א [צ״ל: 255ז] לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”העבודות“ – כהגדרתן בחוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ״ד–1994.

(ב)על אף הוראות חוק זה, יראו את העסקים טעוני הרישוי של בעל הזכיון, הקיימים ביום התחילה, וכן את עסקי העבודות, כעסקים שניתן לגביהם רשיון עסק על פי חוק זה.

(ג)דין רשיון על פי סעיף קטן (ב) כדין רשיון שניתן על ידי רשות הרישוי על פי חוק זה.

(ד)רשות הרישוי או נותן אישור על פי סעיף 6, רשאים לקבוע תנאים מיוחדים לרשיון על פי סעיף קטן (ב); תנאים שייקבעו תוך שלוש שנים מיום התחילה, ולגבי עסקי העבודות תוך שש שנים מיום התחילה, יראו אותם כתנאים ברשיון.

(ה)תנאי שייקבע לאחר שלוש או שש השנים האמורות בסעיף קטן (ד), לפי הענין, יראו אותו כתנאי נוסף כמשמעותו בסעיף 7.

(ו)לא יוצא צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 20, נגד בעל הזכיון בענין עסק הטעון רישוי בשטח הזכיון אלא אם כן אושרה הוצאתו על ידי הממשלה או ועדת שרים מטעמה.

לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק.

(א)רשות הרישוי לעסק טעון רישוי היא –

(1)בתחום רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך (בחוק זה – רשות הרישוי המקומית);

(2)מחוץ לתחומה של רשות מקומית – מי ששר הפנים הסמיכו לכך.

(ב)היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.

(א)רשיון או היתר זמני שקיבל רוכל מרשות רישוי בתחום רשות מקומית לא יהיה לו תוקף מחוץ לתחום אותה רשות מקומית.

(ב)רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית תקבע ברשיון או בהיתר זמני לרוכלות את תחומי השטח שבו יהיה הרוכל רשאי לנהל את עסקו.

(א)רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שקביעתו כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עם שר אחד או יותר, לשם הבטחת המטרות כאמור בסעיף 1 – לא יינתן אלא אם כן נתן אישור כל אחד מהשרים או מי שהם הסמיכו לכך (להלן – נותן האישור); לענין סעיף זה רשאים השרים להסמיך, בין היתר, עובד של הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.

פורסמה הסמכה לפי סעיף 6(א) המסמיכה את בעלי התפקידים במשטרת ישראל, לענין מתן אישור לרשיון או להיתר זמני לגבי עסק טעון רישוי (י״פ תשס״א, 3841).

פורסמה הסמכה לפי סעיף 6(א) המסמיכה את המהנדס המחוזי למזון במחוז הדרום של משרד הבריאות לענין מתן אישור לפי הסעיף האמור (י״פ תשס״ז, 3555).

(ב)הבקשה לרשיון או להיתר זמני תוגש לרשות הרישוי, ורשות הרישוי, אם לא החליטה לדחותה, תעבירנה לכל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון או ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (א).

(ג) (1)על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, בהסכמת שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו (בחוק זה – השר נותן האישור), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תראה אותם כמאושרים על ידי נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כי –

(א)מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן רישיון, שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד לעניין חלקו של אותו נותן אישור, ואם לא פורסם מפרט אחיד – התנאים כאמור שהתנה אותו נותן אישור לגבי סוגי עסקים לפי החוק ואשר פורסמו באתר האינטרנט של נותן האישור;

(ב)לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן אישור על יסוד תצהיר לפי הוראות סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור כאמור בפסקה (3) לסעיף קטן זה;

(ג)ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שפורסמו במפרט האחיד, לצד המפרט האחיד לעניין חלקו של נותן האישור או באתר האינטרנט של נותן האישור, יתקיימו בעסק בכל עת.

ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר כאמור עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(2) (א)תצהיר לפי סעיף קטן זה יוגש לרשות הרישוי בנוסח שיפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו; נוסח התצהיר כאמור יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר או במסמך הנלווה לו.

(ב)בלי לגרוע מתנאי המפרט האחיד, מהתנאים שלצד המפרט האחיד או מהתנאים לרישיון שקבע נותן האישור אם לא פורסם מפרט אחיד, בעל העסק רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה.

(3) (א)על מתן אישור על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף 6א2, בשינויים המחויבים, למעט מתן אישור על יסוד תצהיר לעניין שמירה על דיני הכבאות, שלגביו יחולו הוראות פסקה (א)(2) של אותו סעיף בלבד, בשינויים המחויבים.

(ב)על רישיון או היתר זמני שניתנו על יסוד תצהיר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיפים 7ב1(ה) ו־7ג(ד1), בשינויים המחויבים.

(ד)אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע –

(1)(נמחקה);

(2)מסמכויותיו האחרות של נותן האישור, לגבי העסקים שנקבעו בצו לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור.

(ה)נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (ג), לא תוגש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה אלא אם כן צורף לבקשה תצהיר כאמור באותו סעיף קטן, למעט אם מתקיימים לגבי העסק הסייגים לפי סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור על יסוד תצהיר בסעיף קטן (ג)(3)(א), או שיש מניעה אחרת לצירוף תצהיר כאמור לפי הוראות חוק זה.

(א)על אף האמור בסעיף 6(א), רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים נותני האישור, לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי שלגביהם מתן הרשיון או ההיתר הזמני, או חידושם, אינם טעונים אישורם של נותני האישור, כולם או מקצתם.

(א1) (1)בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי שר הפנים לקבוע סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור כאמור באותו סעיף קטן, ורשות הרישוי תראה אותם כעומדים בתנאים כאמור בסעיף 6(ג)(1)(א) שהתנה נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 6(ג)(1).

(2)הוראות סעיפים 6(ג)(2), (ד) ו־(ה), 6א2, 7ב1(ה) ו־7ג(ד1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הגשת תצהיר ועל רישיון או היתר זמני לפי סעיף קטן זה.

(א2)בצו כאמור בסעיף קטן (א) לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור או סוגי עסקים שרישוים יינתן על יסוד תצהיר כאמור בסעיף קטן (א1) אם הדבר עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב)קביעה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו האחרות של נותן האישור לפי חוק זה לגבי אותו עסק, ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרשיון או להיתר הזמני שניתן, כאמור בסעיף 7(א)(1) סיפה.

(א) (1)שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים נותני האישור ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן היתר לעסוק בהם, בהליך מזורז בכפוף להוראות לפי סעיף זה, לפני מתן רישיון (בחוק זה – היתר מזורז); ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים בהליך מזורז כאמור עלול לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(2)בצו כאמור בפסקה (1) יקבע שר הפנים, בדרך האמורה באותה פסקה, כי היתר המזורז כאמור באותה פסקה יינתן באחד מהמסלולים האלה:

(א)היתר מזורז במסלול בלא תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ז) (בחוק זה – היתר מזורז א׳);

(ב)היתר מזורז במסלול הכולל תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ז1) (בחוק זה – היתר מזורז ב׳).

(ב)קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 2 עד 3 כטעון רישוי בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד מהשרים שמתן רישיון או היתר זמני לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים.

(ג)המבקש לקבל היתר מזורז א׳ או היתר מזורז ב׳ (בסעיף זה – המבקש) יגיש בקשה לקבלת היתר כאמור לרשות הרישוי בצירוף כל המסמכים הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד, ובצירוף הצהרה שבה יצהיר המבקש –

(1)כי ניתן היתר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), לבנייתו של המקום שבו עתיד לפעול העסק, או שהוא לא הצליח, בשקידה סבירה, לאתר את ההיתר האמור שניתן למקום;

(2)כי הוא לא ביצע בעסק עבודה הטעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה, בלא היתר כאמור.

(ד)הוגשה בקשה לקבלת היתר מזורז א׳, תודיע רשות הרישוי למבקש ההיתר המזורז, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידי רשות הרישוי לא ניתן לתת היתר מזורז א׳ לעסק לפי חוק זה;

(2)על המבקש להשלים מסמכים חסרים, הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו לפי הוראות סעיף 7ג2;

(3)על המבקש להגיש מסמכים ולמלא אחר התנאים שפורסמו במפרט הרשותי לפי סעיף 7ג3; לא מסרה רשות הרישוי למבקש הודעה כאמור בפסקה זו בתוך התקופה האמורה, יראוה כאילו לא דרשה מסמכים ומילוי תנאים מטעמה.

(ד1)רשות הרישוי רשאית, בהודעה למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), להאריך את התקופה למתן הודעה כאמור באותו סעיף קטן, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

(ה)לא נמסרה למבקש הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), ימסור המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), ככל שנדרשו, וכן תצהיר מאומת כדין לפי הוראות סעיף קטן (ו); המבקש ימסור את המסמכים והתצהיר כאמור בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או (ד1), או לאחר שרשות הרישוי הודיעה לו, לפי הוראות סעיף קטן (ד), על המסמכים והתנאים הנדרשים לפי העניין; ואולם רשאי המבקש למסור את המסמכים והתצהיר כאמור עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות, ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור.

(ו) (1)תצהיר כאמור בסעיף קטן (ה) יוגש בטופס שיקבע שר הפנים, ובו יצהיר המבקש –

(א)כי מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן הרישיון שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד, התנאים כאמור שדרשה רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ד)(3), ככל שדרשה, הוראות לפי חוק זה, וכן עניינים נוספים שקבע שר הפנים בטופס התצהיר;

(ב)כי לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2;

(ג)כי ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד וכן התנאים שדרשה רשות הרישוי כאמור בפסקת משנה (א) יתקיימו בעסק בכל עת.

(1א)טופס כאמור בפסקה (1) יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר כאמור באותה פסקה או במסמך הנלווה לו.

(2)המבקש רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה.

(ז) (1)הוגשה בקשה להיתר מזורז א׳, והגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף קטן (ה), ככל שנדרשו, תמסור לו רשות הרישוי אישור בכתב על קבלתם, ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו היתר מזורז א׳ עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (2), והאישור ישמש אסמכתה לכך.

(2)רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת התצהיר והמסמכים כאמור בפסקה (1), היתר מזורז א׳, ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם.

(ז1) (1)הוגשה בקשה להיתר מזורז ב׳, יצרף המבקש לבקשה נוסף על המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), את המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו במפרט הרשותי לפי הוראות סעיף 7ג3; רשות הרישוי תמסור העתק של הבקשה להיתר עם כל צרופותיה לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש.

(2)מצאה רשות הרישוי, על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידיה כי, על פני הדברים, לא ניתן לתת היתר מזורז ב׳ לעסק, תודיע על כך למבקש ולנותני האישור בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.

(3)לא הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור בפסקה (2), יחולו לגבי הבקשה להיתר מזורז ב׳ הוראות סעיף קטן (ד) ו־(ד1), בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף קטן (ד) גם בשינויים אלה:

(א)ברישה, במקום ”בתוך 21 ימים“ יקראו ”בתוך 14 ימים“;

(ב)בפסקה (1), בסופה יקראו ”הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור, תמסור רשות הרישוי הודעה על כך גם לנותני האישור“;

(ג)בפסקה (2), בסופה יבוא ”השלים המבקש את המסמכים כאמור, תמסור רשות הרישוי העתק שלהם לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש“.

(4) (א)הוגשה בקשה להיתר מזורז ב׳, יגיש המבקש לרשות הרישוי גם תצהיר מאומת כדין לפי הוראת סעיף קטן (ו); תצהיר כאמור יכול שיוגש עם הגשת הבקשה לקבלת היתר מזורז ב׳ או עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות בסעיפים קטנים (ד) ו־(ד1), כפי שהוחלו בפסקה (3); עם קבלת התצהיר תמסור רשות הרישוי למבקש אישור בכתב על קבלתו, שבו יצוין מועד סיומה של תקופת הבדיקה כמשמעותה בפסקת משנה (ב).

(ב)רשות הרישוי תמסור לנותני האישור הודעה על הגשת התצהיר כאמור בפסקת משנה (א) בצירוף העתק של התצהיר, לא יאוחר משלושה ימים מיום קבלתו מהמבקש, לשם בדיקת הבקשה להיתר מזורז ב׳; נותני האישור יבדקו את הבקשה בתוך 49 ימים מהמועד שבו נשלח להם העתק מהתצהיר כאמור (בסעיף זה – תקופת הבדיקה); בהודעה כאמור תציין רשות הרישוי גם את מועד תחילתה ומועד סיומה של תקופת הבדיקה.

(ג)לא היה באפשרותו של נותן אישור לבדוק את הבקשה להיתר מזורז ב׳ בתוך תקופת הבדיקה בשל כך שהתצהיר הגיע לידיו בחלוף יותר מ־14 ימים מיום שנשלח אליו, יודיע על כך נותן האישור לרשות הרישוי ותקופת הבדיקה תוארך ב־14 ימים; הוארכה תקופת הבדיקה כאמור, תודיע על כך רשות הרישוי למבקש.

(5)הגיש המבקש את המסמכים כאמור בפסקה (1), את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ד) כפי שהוחל בפסקה (3), וכן את התצהיר כאמור בפסקה (4), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה לקבלת היתר מזורז ב׳ כעומד בתנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לשם קבלת היתר כאמור.

(6) (א)נותן אישור שאינו מסכים למתן היתר מזורז לעסק, רשאי להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, בתוך תקופת הבדיקה, על אחד מאלה:

(1)כי הוא מתנגד למתן היתר מזורז ב׳ לעסק;

(2)כי היתר מזורז ב׳ יינתן לעסק רק אם יתקיימו בעסק תנאים מסוימים שיפרט בהודעה, ובלבד שתנאים אלה הם תנאים שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד או שהם נדרשים לפי הוראות חוק זה.

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), ראה נותן האישור כי העסק אינו עומד בתנאי לקבלת היתר מזורז ב׳, ואולם אין בהפעלת העסק בהעדר התנאי כאמור כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, עד תום תקופת הבדיקה, כי הוא מסכים למתן היתר מזורז ב׳ לאותו עסק, ובלבד שהמבקש יתקן את הליקוי בתוך תקופת ההיתר המזורז, במועד שיקבע נותן האישור באותה הודעה.

(7)מסר נותן האישור לרשות הרישוי, בתוך תקופת הבדיקה, הודעה כאמור בפסקה (6), תודיע רשות הרישוי למבקש על דחיית הבקשה להיתר מזורז ב׳, או על חובתו לקיים את התנאים שנקבעו בהודעת נותן האישור לשם קבלת היתר מזורז ב׳, או לאחר מתן היתר מזורז ב׳, לפי העניין.

(8)נתנו כל נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב׳ לעסק מסוים, את הסכמתם למתן ההיתר המזורז, בתוך תקופת הבדיקה, תיתן רשות הרישוי לבעל העסק את ההיתר המזורז, בתוך חמישה ימים מהמועד שבו ניתנה לה ההסכמה כאמור ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם; לעניין זה, יראו הודעה של נותן אישור כאמור בפסקה (6)(ב), כהסכמה למתן ההיתר המזורז.

(9)חלפה תקופת הבדיקה ולא נמסרו הודעות כאמור בפסקה (6)(א) מטעם נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב׳ לעסק מסוים, כולם או חלקם, יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה להיתר מזורז ב׳, כעסק שניתן לו היתר מזורז ב׳ ביום שבו הסתיימה תקופת הבדיקה; עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (10), ישמש האישור על קבלת התצהיר שניתן למבקש לפי הוראות פסקה (4)(א) אסמכתה לכך.

(10)התקיים האמור בפסקה (9), תיתן רשות הרישוי למבקש היתר מזורז ב׳, בתוך חמישה ימים מתום תקופת הבדיקה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם.

(ח)בקשה לקבלת היתר מזורז לעסק, שהוגשה לפי הוראות סעיף זה, יראו אותה כבקשה לקבלת רישיון לפי חוק זה לאותו עסק ויחולו עליה ההוראות החלות על בקשה לקבלת רישיון, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או לפיו; ניתן היתר מזורז לפי סעיף זה לאותו עסק, יימשכו ההליכים לבדיקת הבקשה לקבלת הרישיון לגביו.

(ט)נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לקבלת היתר מזורז, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשת היתר מזורז לפי הוראות חוק זה.

(י)מתן היתר מזורז לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני האישור, גם אם אישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו־7, והכל בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו־8ד.

(יא)לעניין ההיתר המזורז, יראו את התנאים שנקבעו במפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג1(א) המתייחסים לעסק מסוגו כתנאים בהיתר המזורז.

(א)על אף האמור בסעיף 6א1, לא יינתן היתר מזורז לעסק אם הובא לידיעת רשות הרישוי כי מתקיים אחד מאלה, בתחום רשות הרישוי:

(1)בעת הגשת הבקשה המבקש או העסק פועל בלא רישיון או היתר זמני בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)היתר מזורז שניתן לעסק, למבקש, למי ששולט בעסק או במבקש או למי שנשלט על ידי מי מהם, בוטל לפי סעיפים 7ב1(ה) או 7ג(ד1), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(3)מתנהל נגד העסק או המבקש הליך פלילי או מינהלי לפי חוק זה, למעט הליך כמפורט להלן:

(א)הליך בקשר לעבירה מינהלית או עבירת קנס שלא הוגש בשלה כתב אישום לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985, או לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין;

(ב)הליך להטלת עיצום כספי לפי פרק ב׳1;

(4)העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, הורשע בעבירה לפי חוק זה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה; ולעניין הרשעה בעבירת קנס – רק אם הורשע לאחר שהוגש בשל העבירה כתב אישום לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי;

(5)בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, התקיים לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, שלוש פעמים לפחות, האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן או בשתיהן יחד, למעט לעניין עסק כאמור בפסקה (6):

(א)נמסרה דרישה לתשלום עיצום כספי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(ב)נמסרה הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט הודעה כאמור שנמסרה בשל עבירת קנס שעניינה הפרת הוראה כאמור שנקבעה בחוק עזר שהתקינה רשות מקומית, והתקיים אחד מאלה:

(1)הקנס שולם;

(2)חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להגשת הודעה על בקשה להישפט ולא הוגשה בקשה או הודעה כאמור או שנדחתה בקשה לביטול הקנס;

(6)התקיים בעסק שהוא סניף ברשת שיש לה יותר מעשרה סניפים בתחומי אותה רשות רישוי, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, אחד מאלה:

(א)שלוש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(א);

(ב)שש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(ב) או האמור בפסקה (5)(א) ו־(ב) יחד.

(א1)בתקופה של שלוש שנים מיום שפורסם מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים –

(1)הוראות סעיף קטן (א)(1), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), לא יחולו לגבי אותו סוג עסק;

(2)הוראות סעיף קטן (א)(4), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), יחולו לגבי אותו סוג עסק רק אם ההרשעה כאמור באותו סעיף קטן היתה בשל עיסוק בלא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי.

(ב)בסעיף זה –

”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

”המבקש“ – כמשמעותו בסעיף 6א1;

”רשת“ – אישיות משפטית האחראית להספקת טובין דומים או שירותים דומים או עוסקת באותו סוג עיסוק, בשני מקומות לפחות שלהם סימני היכר זהים או דומים (בפסקה זו – סניפים), והכול ובלבד שפעולות אלה נעשות בסניפים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, בשינויים המחויבים.

(א)שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים נותני האישור ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן להם רישיון על יסוד תצהיר שהגיש מבקש הרישיון (בסעיף זה – המבקש), לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – רישיון על יסוד תצהיר); ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר כאמור עלול לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב)קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 2 עד 3 כטעון רישוי, בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד מהשרים שמתן רישיון לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים.

(ג)על בקשה לקבלת רישיון על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף 6א1(ג) עד (ו), בשינויים המחויבים.

(ד) (1)הגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף 6א1(ג) עד (ו), כפי שהוחלו בסעיף קטן (ג), תמסור לו רשות הרישוי אישור בכתב על קבלתם, ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון עד למתן רישיון לפי הוראות פסקה (2), והאישור ישמש אסמכתה לכך.

(2)רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת התצהיר והמסמכים כאמור בפסקה (1), רישיון, ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

(ה)הוראות סעיפים 6א2, 7ב1(ה) ו־7ג(ד1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הגשת תצהיר לפי סעיף זה ועל רישיון על יסוד תצהיר שניתן לפי סעיף זה.

(ו)נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לרישיון על יסוד תצהיר, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי הוראות חוק זה.

(ז)מתן רישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני האישור, גם אם אישורם נדרש למתן היתר זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו־7, והכול בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו־8ד.

(א)לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, כפי שיקבע שר הפנים; בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע בין היתר, מהם תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, את הפרטים שיש לכלול בכל אחד מהם ואת קנה המידה שלהם.

(ב)המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א) ייערכו וייחתמו בידי בעל מקצוע ששר הפנים הסמיכו לכך בהתאם להוראות סעיף זה.

(ג)שר הפנים יקבע את המקצועות לענין סעיף זה ורשאי הוא לקבוע בתקנות את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעלי המקצועות.

פורסמה הסמכת בעלי מקצוע, לפי סעיף 6ב(ב) המסמיכה מהנדסים ואדריכלים מוסמכים לחתום על תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק (י״פ תשס״א, 818).

(ג1)החובה לצרף את המסמכים האמורים בסעיף קטן (א) לא תחול על עסק שהשר הממונה על רשות האסדרה פרסם או שינה מפרט אחיד לעסקים מסוגו, למעט מפרט אחיד ששונה בשל קביעת תנאי אחיד לפי סעיף 7(א2)(1) או מפרט אחיד חלקי, אלא אם כן נקבע במפרט האחיד כי יש לצרף לבקשה לרישיון או להיתר את המסמכים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם; לעניין חוק זה, ”רשות האסדרה“ – הרשות כהגדרתה בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021.

(ד)שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שלא יידרשו לצרף לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) את המסמכים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם.

(א)בסעיף זה ובסעיף 6ד –

”מסמכים נוספים“ – לרבות אישורים, דוחות, חוות דעת, תכניות ותרשימים;

”השרים“ – השרים המנויים בסעיף 1(ב), כל אחד לענין העסקים שקביעתם כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו.

(ב) (1)שר הפנים וכן השרים בהסכמת שר הפנים, רשאים לקבוע מסמכים נוספים על אלה האמורים בסעיף 6ב שיש לצרף לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז ואת הפרטים שיש לכלול בהם.

(2)עמדת שר הפנים תינתן בתוך 45 ימים מיום פניית השר אליו; לא העביר שר הפנים את עמדתו בתוך המועד האמור, יראו כאילו נתן שר הפנים את הסכמתו.

(ג)שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה, יקבע מסמכים נוספים שיש לצרפם לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז לגבי עסק שיש לו השלכה על בטיחות המשתמשים בדרך או על בטיחות הרכב ואת הפרטים שיש לכלול בהם.

(ד) (1)בתקנות לפי סעיף זה, רשאים שר הפנים או השרים בהסכמת שר הפנים, הכל לפי הענין, או שר הפנים בהסכמת שר התחבורה, לקבוע כי המסמכים הנוספים ייערכו וייחתמו בידי מי שקבעו; קבעו כי מסמכים נוספים ייערכו וייחתמו בידי בעלי מקצועות, יקבעו את המקצועות ורשאים הם לקבוע את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעלי המקצוע.

(2)הותקנו תקנות לפי פסקה (1) סיפה, ייערכו וייחתמו המסמכים הנוספים בידי בעל המקצוע שיסמיך לכך שר הפנים או השרים בהסכמת שר הפנים או שר הפנים בהסכמת שר התחבורה, הכל לפי הענין.

רשות הרישוי או נותן האישור, רשאים לדרוש ממגיש הבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז, מסמכים נוספים שלא נקבעו לפי סעיף 6ג הדרושים לדעתם לצורך בדיקת הבקשה, ורשאים הם לדרוש כי המסמכים האמורים ייערכו וייחתמו בידי מי שנקבע בסעיף 6ג לפי הענין והכל בכפוף להוראות סעיפים 7ג1 ו־7ג3.

(א)רשות הרישוי או נותן האישור יתנו, לבקשת פונה, חוות דעת מקדמית, על התאמת עסק מוצע לדרישות החוק והתקנות אשר בתחום סמכותם של רשות הרישוי או נותן האישור, ועל התנאים המוקדמים שיש לקיימם לפני שיינתן אישור, רשיון או היתר זמני, לעסק המוצע.

(ב) (1)לבקשה לחוות דעת מקדמית, יצורפו המסמכים המפורטים בסעיף 6ב; ואולם רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לפטור פונה מהגשת מסמך לפי סעיף 6ב, אם אינו דרוש למתן חוות הדעת המקדמית.

(2)רשות הרישוי או נותן האישור רשאים לדרוש מסמכים נוספים הדרושים להם לצורך מתן חוות הדעת המקדמית.

רשות הרישוי או נותן האישור רשאים להסתייע בבעלי מקצוע שקיבלו הסמכה לפי חוק זה, שאינם עובדי מדינה או עובדי הרשויות המקומיות, לענין עמידתו של עסק בתנאים שנקבעו לפי סעיף 7 ובדרישות החוק והתקנות החלים עליו.

(א) (1)רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי ברישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו־7ג3.

(2)על אף האמור בפסקה (1), לעניין עסקים שלפי הוראות חוק זה יש לקבוע לגביהם מפרט אחיד, תהיה הסמכות להתנות תנאים כאמור באותה פסקה, במפרט האחיד, נתונה לשר הממונה על רשות האסדרה, בהתאם להוראות לפי סעיף 7ג1 ובסייגים האמורים בו.

(3)אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מסמכותם של רשות הרישוי או נותני האישור להתנות, ברישיון או בהיתר, לעניין עסקים כאמור באותה פסקה, תנאי מוקדם, את תנאי הרישיון או תנאי נוסף ברישיון, בהתאם לסמכות הנתונה להם בחוק זה.

(א1)תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או במפרט הרשותי, אלא אם כן חל שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, ואולם רשאי גורם מוסמך ארצי לקבוע תנאי כאמור לעסק מסוים אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;

(2)נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק המסוים או סביבתו או לגבי טכנולוגיות משמשות בו, המחייבות שינוי בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה;

(3)מתקיימות לגבי העסק, המבקש או בעל הרישיון או ההיתר נסיבות מיוחדות שבשלהן נדרש לקבוע תנאי כאמור, ובכלל זה נסיבות הנוגעות למבנה שבו פועל העסק או למיקומו.

(א2) (1)קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב; מצא גורם מוסמך ארצי כי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1)(1) או (2) נדרש באופן דחוף לעניין שיעור ניכר של עסקים מאותו סוג (בחוק זה – תנאי אחיד), יקבע את התנאי לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפו, אלא אם כן התנאי נקבע עד המועד האמור בחיקוק, במפרט האחיד או במפרט הרשותי, לפי העניין, ובהתאם להוראותיו.

(2)גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גורם מוסמך ארצי“ שבסעיף קטן (ה), שקבע תנאי אחיד כאמור בפסקה (1), יודיע לוועדה לאסדרה על קביעת התנאי האחיד בתוך שבעה ימים ממועד קביעתו; הודעה על קביעת התנאי האחיד כאמור תפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל ”ממשל זמין“, בצמוד למפרט האחיד.

(א3)התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק מסוים לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה בכפוף לאמור בסעיף קטן (א2).

(א4)גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גורם מוסמך ארצי“ שבסעיף קטן (ה), לא יקבע תנאי אחיד שמחייב שינוי במבנה שבו פועל העסק אלא באישור הוועדה לאסדרה; לא קיבלה הוועדה לאסדרה החלטה בתוך 30 ימים מיום שהועבר לאישורה תנאי כאמור, יראו את התנאי כאילו אושר על ידה; סירבה הוועדה לאסדרה לאשר תנאי כאמור, תודיע על סירובה לשר הממונה על רשות האסדרה ולשר נותן האישור הנוגע בדבר.

(א5)אחת לשישה חודשים יעביר כל נותן אישור הודעה לוועדה לאסדרה שבה יפרט את התנאים שקבע גורם מוסמך ארצי מטעמו לעסק מסוים, בהתקיים הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א1), בצירוף הנימוקים לקביעתם; הדיווח יועבר במועדים ובמתכונת שעליהם יורה יושב ראש הוועדה לאסדרה.

(ב)תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

(ג)הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז.

(ד)מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, למעט לתנאי המפרט האחיד והמפרט הרשותי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו־7ג3.

(ה)בחוק זה, ”גורם מוסמך ארצי“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;

(3)נציב כבאות והצלה או לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה;

(4)המפקח הכללי של משטרת ישראל או לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

(א)רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –

(1)לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת מחמש שנים; ואולם שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מחמש שנים, לרישיון של סוג עסקים פלוני;

(2)לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה, ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים לא יקבע תקופת תוקף לרישיון שניתן לעסק מסוג שנכלל בצו לפי סעיף 6א3, שהיא קצרה מעשר שנים; ואולם רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מעשר שנים לרישיון של סוגי עסקים שנכללו בצו כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

שינוי בצו שנקבע לפי חוק זה שהוא אחד מאלה, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

(1)קביעת עסק מסוג חדש כעסק טעון רישוי;

(2)קיצור תקופת תוקף רישיון לסוג עסקים מסוים;

(3)הוספת מטרה שלשם הבטחתה נקבע העסק כטעון רישוי לפי חוק זה;

(4)קביעה כי סוג עסקים מסוים טעון הליך רישוי שהדרישות לפיו מחמירות יותר; לעניין זה יראו כהחמרת דרישות בהליך רישוי כל אחד מאלה:

(א)ביטול קביעה בצו שלפיה מתן רישיון או היתר לסוג עסק מסוים ייעשה בהליך רישוי מקוצר; ואולם אם נקבע לגבי אותו סוג עסק כי הרישיון או ההיתר יינתנו לו בהליך רישוי מקוצר אחר, שהוא קצר יותר, לא יראו בכך החמרת דרישות לעניין הוראות פסקה זו;

(ב)ביטול קביעה בצו שלפיה מתן רישיון או היתר לסוג עסק מסוים ייעשה לפי הוראות סעיף 6(ג) או 6א(א1); ואולם אם נקבע לגבי אותו סוג עסק כי הרישיון או ההיתר יינתנו לו בהליך רישוי מקוצר, לא יראו בכך החמרת דרישות לעניין הוראות פסקה זו;

לעניין פסקה זו, ”הליך רישוי מקוצר“ – הליך רישוי שנקבע לפי הוראות סעיף 6א1 או סעיף 6א3.

(א) (1)רשות הרישוי רשאית לתת לעסק מסוים היתר זמני לעסוק בו לפני שניתן לו רישיון או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני), ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), והכול בכפוף להוראות סעיף 6(א); רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, והיא רשאית להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.

(2)על אף האמור בפסקה (1) –

(א)רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני כאמור באותה פסקה אף אם לא ניתן אישורו של נותן אישור שנקבע בצו לגבי אותו עסק, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(ב)רשות הרישוי רשאית להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלו על שנה אחת נוספת, אם ראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א1)(1).

(א1) (1)הוגשה בקשה לרישיון לפי חוק זה ונותן האישור לא השיב לבקשה בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני לתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1); לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון עד תום שנה מהמועד שבו ניתן לעסק היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת נוספת (בסעיף זה – תקופת השנה הנוספת); האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה זו, תפרט בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א2).

(2)האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה (1), ונותן האישור לא השיב לבקשה לרישיון עד תום תקופת השנה הנוספת, תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כאילו ניתן לו אישור על ידי אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון; רשות הרישוי תמסור לנותן האישור הודעה על האמור בפסקה זו לא יאוחר מ־90 ימים לפני תום תקופת השנה הנוספת.

(א2) (1)לא החליטה רשות הרישוי בבקשה לרישיון עד תום השנה הנוספת, בשל כך שנותן האישור לא השיב לבקשה עד אותו מועד כאמור בסעיף קטן (א1), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון לפי הוראות פסקה (2), וההיתר הזמני ישמש אסמכתה לכך.

(2)התקיים האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי רישיון לעסק, בתוך חמישה ימים מתום התקופה הנוספת, שתקופת תוקפו תהיה מהמועד שבו ניתן לגבי העסק ההיתר הזמני לראשונה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

(א3)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), תקופת תוקפו של היתר זמני לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון שנקבעה לאותו סוג עסק לפי חוק זה.

(א4)רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני לפי סעיף זה.

(ב)היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.

(ג)מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).

(א)היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום 180 ימים ממועד נתינתו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שבתוך תקופת ההיתר המזורז נמסר לבעליו דוח ליקויים כמשמעותו בסעיף 8ד, רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לקבוע כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת שתקבע בו (בסעיף זה – התקופה הנוספת), שלא תעלה על 90 ימים, אם מצאו כי אף שיש עדיין בעסק ליקויים שפורטו בדוח ובשלהם לא ניתן לתת רישיון לעסק, אין בהם כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א); קבעו רשות הרישוי או נותן האישור כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת כאמור, יודיעו על כך למבקש ולנותני האישור הנוספים, לפי העניין; חלפה התקופה הנוספת ולא תוקנו הליקויים כאמור, לא תוארך עוד תקופת תוקפו של ההיתר המזורז.

(ב1)לא יינתן רישיון לעסק אם רשות הרישוי או נותן האישור מצאו בתום תקופת ההיתר המזורז או בתום התקופה הנוספת, כי העסק אינו מקיים את התנאים למתן הרישיון.

(ג)חלפה תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, ולא התקיים לגבי העסק האמור בסעיף קטן (ב1) או (ה) או בסעיף 7ג(ד1), תיתן רשות הרישוי רישיון לאותו עסק, בתוך חמישה ימים מתום תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, לפי העניין, גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף 6(א), ויראו את העסק כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון כאמור, וההיתר המזורז ישמש אסמכתה לכך; ניתן רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו במועד נתינתו של ההיתר המזורז; אין במתן הרישיון בלא אישורם של נותני האישור כאמור כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו־7, והכול בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו־8ד.

(ד)רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על מתן רישיון לפי סעיף קטן (ג).

(ה) (1)על אף האמור בסעיף זה, מצאה רשות הרישוי, ביוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, או מצא נותן אישור, כי ההיתר המזורז ניתן או הוארך כאמור בסעיף זה על יסוד תצהיר כוזב או מסמכים כוזבים, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז, ורשות הרישוי תודיע על כך גם לנותני האישור, ויראו את ההיתר המזורז כאילו לא ניתן מלכתחילה, ובלבד שנתנו לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(2)ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן זה, ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

(א)רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות רשיון או היתר מיוזמתה היא או מיוזמת נותן האישור.

(ב) (1)לא יבוטל רשיון או היתר מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) שאי קיומה משמש עילה לביטול.

(2) (א)פנה נותן אישור לרשות הרישוי בבקשה כי רישיון או היתר שניתן לעסק יבוטל, תפעל רשות הרישוי לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בסעיף זה, ותעדכן את נותן האישור בדבר התקדמות ההליך בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה, ואם ניתן לגבי העסק צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 20 – בתוך 14 ימים ממועד הפנייה כאמור.

(ב)בחלוף התקופה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי נותן האישור, לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה, לבטל בעצמו את הרישיון או ההיתר שניתן לעסק.

(ג)הוראות פסקה זו לא יחולו על היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים האמורה בסעיף 29ב.

(ג)לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ד)בוטל רישיון או היתר לפי סעיף זה, ישלחו רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, בתוך שבעה ימים ממועד החלטה על הביטול, הודעה על כך לבעל הרישיון או ההיתר, ורשות הרישוי תשלח הודעה כאמור גם לנותני האישור; ביטול הרישיון או ההיתר ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום ההודעה כאמור.

(ד1) (1) (א)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא נותן אישור בתקופת תוקפו של היתר מזורז כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש על ביטול אישורו להיתר המזורז, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1)הופר או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין ההיתר המזורז ונותן האישור סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז;

(2)חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1;

(3)לבעל ההיתר המזורז נמסרה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 8ד, והליקויים לא תוקנו בהתאם לדרישה.

(ב)הודיע נותן האישור לרשות הרישוי על ביטול אישורו כאמור בפסקת משנה (א), תבטל רשות הרישוי את ההיתר המזורז באופן מיידי; לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר, רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו; מצאה רשות הרישוי מיוזמתה כי התקיימו לגבי העסק אחת מהנסיבות הקבועות באותה פסקת משנה, רשאית היא לבטל את ההיתר המזורז באופן מיידי, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו; התקבלה החלטה על ביטול היתר מזורז לפי הוראות פסקת משנה זו, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז והביטול ייכנס לתוקפו מיד עם מתן ההודעה כאמור.

(ג)שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות נוספות שבהתקיימן יהיה ניתן לבטל את ההיתר המזורז כאמור בפסקה זו.

(2)ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה (1), ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

(3)מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה של נותן האישור כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים בפסקה (1) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 16, 17 ו־20 עד 23.

7ג1.המפרט האחידתיקון: תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ח, תשפ״ב־2

(א) (1)השר הממונה על רשות האסדרה יפרסם, בדרך שנקבעה לפי סעיף 7ג2, מפרט המאחד את כל המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמו או מטעם נותני האישור לפי סעיפים 6ד ו־7, לפי סוגי עסקים (בחוק זה – מפרט אחיד).

(2)על אף האמור בפסקה (1), השר הממונה על רשות האסדרה, לפי הצעת הוועדה לאסדרה ובהסכמת כל אחד מהשרים נותני האישור, ביוזמתו או לפי בקשתו של שר כאמור, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי הכולל רק חלק מהמסמכים והתנאים הנדרשים מטעמו או מטעם נותני האישור; בצו כאמור יפורטו, לצד כל סוג עסק שנקבע בו, נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים לגבי אותו סוג עסק, ואם נקבע בצו סוג עסק שלגביו יפורסם מפרט אחיד חלקי – נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים נוספים על אלה המפורטים במפרט האחיד החלקי הנוגע לעניין.

(3)שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין האופן שבו יקבעו נותני האישור המפורטים בצו לפי פסקה (2) מסמכים ותנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי העסקים המפורטים באותו צו, וכן לעניין אופן השינוי, ההוספה והגריעה של מסמכים ותנאים שיקבעו נותני האישור כאמור.

(ב) (1)במפרט אחיד יובאו כלל התנאים המוקדמים והתנאים ברישיון או בהיתר הנדרשים לעניין כל סוג עסק וכן המסמכים הנדרשים לבחינת בקשה לרישיון או להיתר לעסק מסוגו, לרבות אישורים, דוחות, חוות דעת, תכניות ותרשימים, וניתן לקבוע בו מסמכים או תנאים שונים לאזורים שונים בארץ או לעסקים שמתקיימות לגביהם נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.

(2)המפרט האחיד יכלול גם תנאים או מסמכים כאמור בפסקה (1) שהחובה לעמוד בהם או להגישם, לפי העניין, נקבעה לפי חיקוק לגבי עסק מאותו סוג (בחוק זה – תנאים או מסמכים לצד המפרט האחיד) אולם אין באי פרסומם במפרט האחיד כדי לפטור אדם מהחובה כאמור.

(3)במפרט האחיד יצוינו מועד פרסומו ומועד כניסתם לתוקף של התנאים במפרט ושל החובה להגיש מסמכים כמפורט בו, ולעניין עסק שבמועד הפרסום היה לו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז – מועד הכניסה לתוקף לפי סעיף 7ג4.

(ג)השר הממונה על רשות האסדרה יפרסם את המפרט האחיד וכל שינוי בו, לפי הצעה שתגיש לו הוועדה לאסדרה, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.

(ד)על הצעה של הוועדה לאסדרה לפרסום המפרטים האחידים או לשינוים יחולו הוראות אלה:

(1)הוועדה לאסדרה תקבע, בתיאום עם נותני האישור הנוגעים לעניין, את סדר הדיון במפרטים האחידים שבהם תדון לשם גיבוש הצעה לפרסום או שינוי מפרט אחיד, לרבות שינוי שביקש נותן אישור, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן:

(א)ההשפעה הכלכלית והמשקית של סוג העסק;

(ב)מספר העסקים הקיימים שלמפרט האחיד או לשינויו צפויה להיות השפעה עליהם;

(ג)עלות האסדרה המוטלת על עסקים מסוג מסוים בהיעדר פרסום מפרט אחיד או בשל המפרט האחיד החל עליהם;

הוועדה לאסדרה תפרסם מדי שנה, עד סוף חודש נובמבר, את תכנית העבודה השנתית שלה לשנה העוקבת לעניין סעיף קטן זה; התכנית האמורה תפורסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה;

(2)הוועדה לאסדרה תקבע את סדר הדיון במפרטים כאמור בפסקה (1), כך שעד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) יפורסמו או ישונו מפרטים אחידים שיש להם השפעה על 50% מהעסקים במשק לפחות; השר הממונה על רשות האסדרה רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להאריך בצו את התקופה האמורה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת;

(3)בטרם תקיים הוועדה לאסדרה דיון במפרט אחיד לסוג עסק מסוים, תודיע הוועדה לשרים נותני האישור לעניין אותו סוג עסק, כי בכוונתה לדון במפרט האחיד כאמור; השר נותן האישור רשאי להגיש לוועדה את הצעתו לחלקו במפרט האחיד בתוך 4 חודשים מיום הודעת הוועדה לפי פסקה זו;

(4)בלי לגרוע מהמטרות שלשמן נקבע עסק כטעון רישוי, בגיבוש הצעתה לפרסומו או לשינויו של מפרט אחיד, רשאית הוועדה לאסדרה לבחון גם את אלה:

(א)הסיכונים והנזקים שקביעת סוג העסק כטעון רישוי נועדה למנוע, ובכלל זה בחינת חלופות שונות להתמודדות עם הסיכונים והנזקים כאמור;

(ב)העלויות החלות על עסקים קיימים וחדשים בשל יישום האמצעי שנקבע או שמוצע לקבוע במפרט האחיד להשגת המטרה שלשמה נקבע העסק כטעון רישוי, והתועלת הצפויה מיישום האמצעי האמור, לרבות התועלת מהפנמת עלויות חיצוניות על ידי העסק;

(ג)האפשרות להשיג את המטרה שלשמה נקבע העסק כטעון רישוי, על ידי קביעת חלופה שעלותה לעסק נמוכה יותר או על ידי קביעת תוצאה שאם תתקיים תושג המטרה האמורה, וכן האפשרות לקבוע במפרט דרישות מותאמות לפי גודל העסק או מידת הסיכון הכרוך בפעילות העסק;

(ד)דרישות מעסקים דומים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שלהן מאפיינים דומים לישראל;

(ה)השפעת התנאים המוקדמים או התנאים ברישיון כפי שייקבעו, על עסקים המשלבים כמה סוגי עיסוקים הטעונים רישוי; הוועדה לאסדרה תציע הוראות ייעודיות לעסקים כאמור, אם הדבר דרוש לדעתה;

(5)טיוטה של הצעת הוועדה לאסדרה למפרט אחיד או לשינויו בליווי דברי הסבר, תפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל ”ממשל זמין“ ותעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות האסדרה; בפרסום כאמור יצוינו האופן והמועד להגשת הערות להצעה; לעניין הצעה לשינוי במפרט האחיד, יכלול הפרסום גם את ההוראה הקיימת במפרט שמוצע לשנותה;

(6)כל אדם רשאי להגיש לוועדה לאסדרה הערות לטיוטת הצעה למפרט האחיד או לשינויו בתוך 30 ימים ממועד פרסומה; הוועדה לאסדרה תדון בהערות שהוגשו כאמור, תחליט האם לערוך שינוי בטיוטת ההצעה שפרסמה ותגיש לשר הממונה על רשות האסדרה את הצעתה למפרט האחיד או לשינויו.

(ה) (1)הוגשה לשר הממונה על רשות האסדרה הצעת הוועדה לאסדרה למפרט אחיד לגבי סוג עסק או לשינויו, והיה בכוונת השר לפרסם את המפרט האחיד או את שינויו, לפי העניין, יודיע על כך לכל אחד מהשרים נותני האישור לעניין אותו סוג עסק.

(2)התנגד השר נותן האישור לחלקו במפרט האחיד בהתאם להודעה כאמור, רשאי הוא להביא לפני הממשלה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הצעה חלופית לחלקו במפרט האחיד והממשלה תדון בחלופות ותקבל החלטה; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.

(3)הממשלה תחליט בעניין בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לה הצעת השר נותן האישור, אלא אם כן האריכה תקופה זו ב־30 ימים, ובהתקיים טעמים מיוחדים לכך ב־30 ימים נוספים.

(4)המפרט האחיד יפורסם או ישונה בידי השר הממונה על רשות האסדרה לפי סעיף קטן (א), בהתאם להחלטת הממשלה.

(5)לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בפסקה (3), יראו את הצעת השר נותן האישור כאילו התקבלה, אלא אם כן יחזור בו השר הממונה על רשות האסדרה מהודעתו לפי פסקה (1), טרם סיום התקופה האמורה; לא חזר בו כאמור, יפרסם השר הממונה על רשות האסדרה את המפרט האחיד או השינוי בו לפי הצעת השר נותן האישור.

(א)המפרט האחיד יפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל ”ממשל זמין“; הפרסום כאמור יהיה במיקום ייעודי, במתכונת אחידה ובאופן בולט לעין ויאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; כמו כן יועמד המפרט האחיד לעיון הציבור במשרדי רשויות הרישוי ונותני האישור; שר הפנים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומו; הוועדה לאסדרה רשאית לפרסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה הנחיות לעניין מתכונת הפרסום לפי סעיף קטן זה.

(ב)הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן כפי שנקבע במפרט תפורסם ברשומות על ידי השר הממונה על רשות האסדרה, ובלבד שמועד תחילתן של ההוראות לא יקדם ליום פרסום ההודעה.

(ג)(בוטל).

(א) (1)ראש רשות הרישוי יפרסם מפרט המאחד את המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיף 6ד, התנאים הנדרשים מטעמה לפי סעיף 7 וכל החלטה או הוראה אחרת מטעמה לפי חוק זה לעניין סוג מסוים של עסקים, לרבות החלטות לפי סעיפים 2 עד 3, 8 ו־8א וחוקי עזר לפי סעיף 11ג, בכל הנוגע לעסקים הכלולים במפרט האחיד (בחוק זה – מפרט רשותי).

(2)המפרט הרשותי טעון אישור של מועצת הרשות המקומית.

(3)בקביעת תנאי במפרט הרשותי, תשקול רשות הרישוי חלופות שונות להשגת המטרה שלשמה נקבע התנאי, והכול בהתחשב בעלויות הנובעות מיישום אותן חלופות ובמאפייני הרשות המקומית.

(4)טיוטה של הצעת המפרט הרשותי או הצעה לשינויו בליווי דברי הסבר, תפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות; בפרסום כאמור יצוינו האופן והמועד להגשת הערות להצעה.

(5)כל אדם רשאי להגיש לרשות הרישוי הערות לטיוטת ההצעה למפרט רשותי או לשינויו בתוך 30 ימים ממועד פרסומה; רשות הרישוי תדון בהערות שהוגשו כאמור ותחליט האם לערוך שינוי בהצעה למפרט רשותי או לשינויו.

(6)המפרט הרשותי יפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי במיקום ייעודי, באופן בולט לעין ויאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן.

(א1)ראש הרשות יפרסם ברשומות הודעה בדבר פרסום המפרט הרשותי ומועד כניסתו לתוקף כפי שנקבע בו, ובלבד שמועד כניסתו לתוקף לא יקדם ליום פרסום ההודעה האמורה.

(א2)פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א1), יעבירה ראש רשות הרישוי לוועדה לאסדרה; קיבלה הוועדה לאסדרה הודעה כאמור, תפרסמה הוועדה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל ”ממשל זמין“, לצד המפרט האחיד שנקבע לעניין סוגי העסקים שהמפרט הרשותי חל עליהם; לעניין זה יראו הפנייה למפרט הרשותי כפי שפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי כפרסום בפורטל כאמור בסעיף קטן זה.

(ב)רשות הרישוי לא תדרוש מסמכים ותנאים כאמור בסעיף קטן (א)(1) שאין פרסום לגביהם באתר האינטרנט ושלא פורסמה לגביהם הודעה ברשומות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמכים ותנאים שנקבעו בחוקי עזר.

(א)שונו דרישות הכלולות במפרט האחיד, או דרישות שפורסמו לפי סעיף 7ג3, יחול השינוי לגבי עסק שבמועד השינוי היה לו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, מתום חמש שנים ממועד השינוי, לפי המוקדם, אלא אם כן קבע גורם מוסמך ארצי מועד אחר, בהתקיים אחד מאלה:

(1)לשינוי השלכה מועטה על העסק;

(2)התקיים אחד התנאים המנויים בסעיף 7(א1)(1) או (2);

(3)בעל העסק מבקש לערוך את השינוי במועד מוקדם יותר;

(4)ביצוע השינוי בתום תקופת הרישיון או ההיתר אינו סביר בנסיבות העניין, בין השאר בשל העלויות הכרוכות בו או בשל ההליכים הנדרשים לביצועו.

(ב)קביעת גורם מוסמך ארצי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ובכתב ותפורסם בדרך האמורה בסעיף 7ג2 או 7ג3, לפי העניין.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי דרישות הכלולות במפרט האחיד, ניתן לקבוע במפרט האחיד מועד מוקדם או מאוחר מהמועד הקבוע באותו סעיף קטן.

(ד)שונו דרישות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסקים או סוגי עסקים כאמור בסעיף 12ב(ט)(4) ו־(5), יקראו את סעיף קטן (א) כך שבמקום ”מתום חמש שנים ממועד השינוי“ יבוא ”מתום תקופת הרישיון או ההיתר כאמור או מתום שלוש שנים ממועד השינוי לפי המוקדם“, וסעיף קטן (ג) – לא ייקרא.

(א)המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.

(א1)השגה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש גם ארגון מעבידים שהעסק שבשמו מוגשת ההשגה, חבר בו, ואם העסק אינו חבר בארגון כאמור – ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי־ענפי שהורחב בצו לפי סעיף 28 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957; השגה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתוגש בשם כמה עסקים, ובלבד שהיא נוגעת לאותו תנאי או מסמך, בהתייחס לנסיבות הפרטניות של כל עסק.

(ב)הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.

(ג)שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה.

(ד)שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.