סעיף 218 לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי.

(א)היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי סעיף 243(א) או (ב) באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.

(ב)על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות פרק זה:

(1)בכל מקום –

(א)אחרי ”רכב“ יקראו ”או ציוד מכני הנדסי“;

(ב)אחרי ”ברכב“ יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי“;

(ג)אחרי ”הרכב“ יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי“;

(ד)אחרי ”שהרכב“ יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי“;

(2)לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי אותם סעיפים, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;

(3)הסמכות הנתונה באותם סעיפים לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;

(4)תקנות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו־57ו(א) יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.

(ג)בסעיף זה –

”ציוד מכני הנדסי“ – ציוד כהגדרתו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957;

”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה.