סעיף 219 לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, צו מינהלי להפסקת שימוש.

(א)ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.

(ב)לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:

(1)לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותו שימוש אסור;

(2)במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

(ג)לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

(ד)צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:

(1)פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

(2)תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3)אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

(4)פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

(5)פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.