סעיף 40 לחוק הנפט, תשי״ב–1952, זכות רכישה.

יראו בעל זכות נפט, לענין פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 כמי שיש בידו זכיון המזכה אותו לדרוש מהממשלה כי תרכוש למענו קרקע, ואת תנאי זכות הנפט יראו כקובעים, להנחת דעתה של הממשלה, את התנאים שעל פיהם תירכש ותוחזק הקרקע; ואולם –

(1)אין רואים אותו כמי שיש בידו זכיון כאמור אלא לגבי קרקע הדרושה לו, מטעמים המתקבלים על הדעת, למטרת נפט כל שהיא, והמצויה בתוך שטח זכות הנפט, או בסמוך לאותו שטח – אם נסיבות מיוחדות מחייבות זאת, וכן לגבי קרקע במקום אחר, כשהיא דרושה לו מטעמים המתקבלים על הדעת להנחת צינור נפט לפי סעיף 35;

(2)לא תירכש על פי הפקודה האמורה בעלות בקרקע של הקרן הקיימת לישראל, אך אפשר לרכוש על פיה כל זכות אחרת בקרקע כזאת;

(3)הזכות הנרכשת על פי הפקודה האמורה תקום לקנין המדינה, אף על פי שנרכשה על חשבון בעל זכות הנפט; והממשלה תחכיר לו אותה לפי התנאים הקבועים בסעיף 42;

(4)השר רשאי להתנות תנאים לסמכויות שינתנו לבעל זכות הנפט מכוח סעיף 4 של הפקודה האמורה.