דילוג לתוכן הראשי

תקנות1979

סעיף 13א לתקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979, הספקת סם מסוכן המנוי בתוספת השישית.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק ד׳: מרשם לסמים מסוכנים והספקתם / סימן 1: הספקה על־ידי רוקח

13א. הספקת סם מסוכן המנוי בתוספת השישית

תיקון: תשנ״ז, תשס״ט, תשפ״ה, תשפ״ו

(א)בלי לגרוע מהוראות תקנה 15, הספקת סם מסוכן המנוי בתוספת השישית תיעשה על פי מרשם אלקטרוני של קופת חולים בלבד.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי רוקח לספק סם מסוכן המנוי בתוספת השישית על פי מרשם שאינו של קופת חולים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)לבית המרקחת שבו עוסק הרוקח יש גישה למערכת ממוחשבת של קופת החולים שבה בעל המרשם מקבל שירותי בריאות (להלן – המערכת הממוחשבת);

(2)הרוקח הזין במערכת הממוחשבת את כל פרטי המרשם שאינו של קופת החולים שהוצג לו, קיבל חיווי מקופת חולים על אודות סמים מסוכנים המנויים בתוספת השישית שסופקו למטופל בטווח הזמן של 31 ימים קודם להספקת הסם לפי המרשם, ווידא באמצעות בדיקת המידע שהתקבל בחיווי האמור כי לא סופק למטופל הסם המסוכן המנוי במרשם שהוצג לו לתקופת הזמן הנקובה במרשם;

(3)כמות המנות של הסם המסוכן שתסופק לא תעלה על כמות לחמישה ימי טיפול, ותוקף המרשם יהיה לכל היותר לחמישה ימים מיום מתן המרשם; ואולם ההגבלה הקבועה בפסקה זו לא תחול לעניין –

(א)הספקה בבית מרקחת של קופת חולים או בבית מרקחת שבהסדר כנגד מרשם הניתן במסגרת טיפול בהוספיס בית או טיפול במסגרת חוץ־ביתית, ובלבד שהמטופל סומן במערכת הממוחשבת על ידי קופת החולים כמטופל בהוספיס בית או במסגרת חוץ־ביתית, לפי העניין, והסימון ניתן לאיתור על ידי הרוקח המספק במערכת הממוחשבת;

(ב)מרשם שאינו של קופת החולים הניתן לתכשירים המכילים שילוב של הסם בופרנורפין עם המרכיב הפעיל נלוקסון; ולעניין מרשם שאינו של קופת החולים לתכשירים המכילים את הסם בופרנורפין כחומר בודד, ובלבד שלעניין תכשירים המכילים את הסם בופרנורפין כחומר בודד, לא תסופק כמות מנות העולה על כמות לעשרה ימי טיפול; ההחרגה בתקנת משנה זו תחול לעניין מרשמים הניתנים לטיפול בגמילה מסמים בלבד;

(ג)מרשם הניתן על ידי רופא מוסמך במשרד הביטחון, לאדם הזכאי לטיפול לפי חוק הנכים, ובלבד שמציג המרשם הציג לרוקח תעודת נכה שניתנה לפי תקנה 7 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954, או אישור שלפיו הוא זכאי לטיפול לפי חוק הנכים, לפי העניין;

(ד)מרשם אלקטרוני שאינו של קופת חולים;

(4)הרוקח דיווח, באמצעות המערכת הממוחשבת ובאופן מאובטח לקופת החולים על ההספקה שביצע וכלל בדיווח את פרטי המרשם שלפיו בוצעה ההספקה; דיווח כאמור ייעשה באופן מיידי סמוך לאחר הספקת הסם, זולת אם קיימת מניעה לעשות כן מסיבות שאינן תלויות ברוקח או בקופת החולים, שאז יבוצע הדיווח מייד עם סיום המניעה.

(ג)קופת חולים שקיבלה דיווח על הספקת סם כאמור בתקנת משנה (ב)(4), תטמיע את הדיווח על ההספקה ברשומה הרפואית של המטופל בקופת החולים לצורך המשך טיפול בקהילה; הטמעת הדיווח תבוצע באופן מיידי סמוך לאחר קבלת הדיווח בקופת החולים, זולת אם קיימת מניעה לעשות כן מסיבות שאינן תלויות ברוקח או בקופת החולים, שאז תבוצע ההטמעה מייד עם סיום המניעה.

(ד)הוראות תקנה זו לא יחולו לעניין סם מסוכן הניתן במוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993, לעניין הספקת סם מסוכן לאדם שאינו מקבל שירותי בריאות מקופת חולים, ולעניין מרשם הניתן בעבור בעל חיים ונרשם על שם בעליו.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר