סעיף 14 לתקנות הסמים המסוכנים, תש״ם–1979, אמצעי זהירות בהספקה.

(א)לא יסופק סם מסוכן אלא בהתאם לתקנות אלה.

(ב)לא יספק רוקח סם מסוכן לאדם המציג לו מרשם אלא אם נתמלאו תנאים אלה:

(1)הוא שוכנע במהימנות האסמכתה, בין על ידי בדיקת החתימה ובין בדרך נאותה אחרת;

(2)הוא השווה את פרטי המרשם שלפי תקנה 13(א) או 17ג, לפי העניין, עם פרטי התעודה שממנה הועתקו ומצאם זהים;

(3)הוצג מרשם בידי אדם זולת מי ששמו נקוב במרשם – יבדוק הרוקח גם את התעודה של מציג המרשם וירשום את שמו, מענו, סוג התעודה ומספרה על גבי המרשם.

(ג)לא יספק רוקח לאדם סם מסוכן לפי יותר ממרשם אחד אלא אם הוצגו בפניו מרשמים לפי תקנה 13(ב).

(ד)לאחר הספקת הסם המסוכן יחזיק הרוקח את האסמכתה זמינה לביקורת המנהל.

(ה)המספק סם מסוכן, שלא לפי מרשם, למזמין כדין, באחת מדרכי ההובלה המקובלות, יצרף למשגור תעודת משלוח ובה תפורט כמות הסמים המסוכנים שסופקה; מקבל המשגור יציין על גבי תעודת המשלוח שאכן קיבל את כל הסמים לסוגיהם ולכמויותיהם כמפורט בתעודה ויחזיר לספק, תוך 3 ימים מקבלת המשגור, את התעודה חתומה בחתימתו וחותמת בית המרקחת, המוסד או המפעל שקיבל את הסמים; תקנת משנה זו אינה גורעת מהאמור בתקנה 23(א)(2).

(ה1)לעניין תקנת משנה (ה), תעודת משלוח שהיא מסר אלקטרוני תיחתם בחתימה אלקטרונית מאובטחת.

(ו)על אבדן הסמים יודיע הספק מיד למשטרה ולרוקח המחוזי.