סעיף 45 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון.

(א)שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.

(ב)מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.

(ג)בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –

(1)כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;

(2)התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.