הנוסח המלא של חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, ב-139 סעיפים.

בחוק זה –

”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח סעיף 51;

”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;

”חוקי השיקום“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;

שר הבטחון הכריז על חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965 כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).

”חוק שירות המילואים“ – חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;

”חייל מילואים“ – כהגדרתו בחוק שירות המילואים;

”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א;

”מוסמך“ – (נמחקה);

”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;

”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50;

”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;

”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979;

”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;

”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;

”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי חוק שירות המילואים;

”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח סעיף 45.

לענין חוק זה –

(1)חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;

(2)(נמחקה);

(2א)(נמחקה);

(3)בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות שבתוספת.

(א)פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.

(ב)מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.

(ג)מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.

(ד)מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

(בוטל).

(א)פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.

(ב)יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.

(ג) (1)סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).

(2)מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).

(3)מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.

(4)לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

(א)יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.

(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.

(ג)שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

(א)יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.

(ב)הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.

(ג)מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –

(1)להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

(2)להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

(3)להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור בסעיפים 15 או 16, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.

(ד)מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.

(ה)בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

(בוטל).

פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

(א)מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי פרק זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.

(ב)כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.

פורסמו תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.

(א)מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.

(א1)במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –

(1)תקופות שעל פי סעיף 18(א) ו־(ב) אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(2)תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;

(3)תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;

(4)תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.

(ב)סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

פוקד רשאי, בצו, לקרוא –

(1)ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;

(2)ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

(א)אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.

(ב)ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 13.

(ג)(בוטל).

יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר –

(1)של שלושים ושניים חודשים (עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים) – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום י״ז בתמוז התשפ״ט (30 ביוני 2029) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;

(2)של עשרים ושישה חודשים (עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים) – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים (עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים) בלבד;

(3)של ארבעה עשר חודשים (עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים) – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייבת בשירות סדיר –

(1)של עשרים וארבעה חדשים (החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 16א(ד): עשרים ושמונה חודשים) – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;

(2)של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

(א)לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.

(ב)לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.

(ג)דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.

פורסמו תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001.

(ד)שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

(א)מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי סעיף 14.

(ב)החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.

(ג)התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

(ד)המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.

(ה)מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.

(ו)שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.

פורסמו תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974.

(ז)תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.

(ח)סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

(א)בסעיף זה –

”בלתי כשר לשירות“ – (נמחקה);

”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;

”יום האבחון“ – אחד מאלה:

(1)יום הפציעה;

(2)היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;

”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;

”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.

(ב) (1)חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959, לפי המוקדם.

(2)זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

(3)סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.

(ג)בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994.

(ד)שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –

(1)כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;

(2)הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

פורסמו תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001.

(א)בסעיף זה –

”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;

”יום האבחון“ – כהגדרתו בסעיף 17א;

”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.

(ב)חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי סעיף 17א.

(ג)נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.

(ד)נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי סעיף 17א ותקופת הטיפול כהגדרתה בסעיף האמור תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.

(ה)הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.

(ו)הוראות סעיף 17א(ב)(1) ו־(3) יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

(א)אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.

(ב)לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –

(1)ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;

(2)נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

(3)הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ג)אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

(ד)נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

(א)יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:

(1)לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;

(2)לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.

(א1)(בוטל).

(ב)יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36 או בהתאם לסעיף 22ב או לפרק ג׳1, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.

(ג)במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:

(1)תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;

(2)תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;

(3)תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר.

(ג1)נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.

(ג2)חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).

(ד)סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 6(ג) או (ד) או סעיף 19.

(א)שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.

(ב)בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.

פורסמו תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968.

(א)שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות פרק זה, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.

(ב)הוראות סעיף 21 אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

(א)בסעיף זה –

”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);

”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.

(ב)יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.

(ג)תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.

(ד)שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.

(ה)רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.

(ו)שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.

(ז)תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(א)בסעיף זה ובסעיפים 22ג עד 22ה, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף 22ד.

(ב)נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 22ג וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.

(ג)צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

(ד)שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.

(ה) (1)על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.

(2)מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.

(3)עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.

(ו)בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.

(א)לא יינתן צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;

(2)הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;

(3)הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו־5;

(4)הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);

(5)ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;

(6)תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ב)ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

(א)שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:

(1)מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;

(2)מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;

(3)תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ב)החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.

(ג)רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.

(ד)שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 22ג(א)(5);

(2)חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);

(3)התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:

(1)מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי סעיף 22ב;

(2)מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;

(3)נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(א)שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.

(ב)שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):

(א)שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).

(ב) (1)יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

(2)אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3)בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג)מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ד)דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25 ו־26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

(ה)השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

(פקע).

(פקע).

(א)כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24(א), לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק; ואולם סעיפים 250ב ו־250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.

(ב)דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –

(1)לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו־18 עד 20 וכן הפרק הרביעי לפקודה האמורה;

(2)שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי סעיף 24(א) או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

(א)בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –

(1)שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;

(2)שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.

(ב)צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.

(ג)שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.

(ד)שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.

(ה)שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.

(ו)שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

פורסם צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו בסעיף 26א(א)(1) לחוק: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.

פורסם צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי סעיף 26א(א)(2) לחוק:
(1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר;
(2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.

בפרק זה –

”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;

”הוראת השעה“ – חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026;

”רשימת הישיבות“ – הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי סעיף 26ו.

תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;

(2)הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;

(3)הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו־(2);

(4)ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) (בפרק זה – תצהיר ראש הישיבה);

(5)ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);

(6)תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור בסעיף 26ד(4), כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.

(א)שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.

(ב)ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע.

(ג)רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.

(ד)שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

(ה)שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.

לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי סעיף 46 או לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, כלפי כל אלה:

(1)מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי שבסעיף 26ד(1);

(2)מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים שבסעיף 26ד(1) ו־(2).

(א)ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה (בפרק זה – הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.

(ב)הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:

(1)קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;

(2)שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ג)לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.

(ד)הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.

(א)מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי סעיף 26ז ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.

(ב)מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.

(ג)הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי סעיף 26ד במיועד לשירות ביטחון.

(ד)מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי סעיף 26ד, לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי סעיף 46 או לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, ואם הועמד לדין – ייפסקו ההליכים נגדו.

(ה)הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז, כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.

(ו)מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי סעיף 26ד, לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות סעיף 26ז, ויחולו הוראות סעיף 13.

לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי סעיף 26ט(ד) כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.

(א)לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות סעיף 49ג, ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.

(ב)בודק שהוסמך לפי סעיף 49ג, מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.

ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי־נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי־נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

(ב)(בוטל).

שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –

(1)לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;

(2)לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;

(3)לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

(א)יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.

(ב)יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.

(ג)על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.

פורסם צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024.

(ד)לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

(א)על אף האמור בסעיף 36א, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את סעיף 36א בשינויים אלה:

(1)בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;

(2)בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;

(3)בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;

(4)בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.

(ב)קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות חוק שירות המילואים; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.

(ג) (1)על אף האמור בחוק שירות המילואים, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.

(2)הוראות סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.

(3)בסעיף קטן זה –

”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו בסעיף 18 לחוק שירות המילואים;

”תגמול נוסף“ – כהגדרתו בסעיף 19 לחוק שירות המילואים.

(ד)שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:

(1)מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;

(2)מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;

(3)מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי סעיף 36, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;

(4)החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;

(5)מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי סעיף 38, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;

(6)מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –

”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;

”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

(א)דחיית שירות לפי סעיף 36(3) יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.

(ב)הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.

(ג)הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 22ב או פרק ג׳1, בשינויים המחויבים.

(א)נתן שר הבטחון צו לפי סעיף 36, סעיף 22ב או פרק ג׳1, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:

(1)הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;

(2)הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;

(3)הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;

(4)לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי סעיף 37(א).

(ב)ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.

(ג)שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.

(ד)מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3), סעיף 22ב או פרק ג׳1 ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

(א)אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.

(ב)אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.

(ג)יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.

(ד)יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.

(ה)ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

פורסמו תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978.

(א)מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1)טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2)היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3)היא אינה נוסעת בשבת –

תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.

(ב)חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.

פורסמו תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978.

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(א)מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי סעיף 40(ב) או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי סעיף 46 או על עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977, בשל תצהיר לפי סעיף 40(א) – בטל מעיקרו הפטור לפי סעיף 40(א).

(ב)הזמן שעבר מיום הפטור לפי סעיף 40(א) עד למועד מסירת הודעה לפי סעיף 40(ב) או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות שבסעיף 20.

(א)היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.

(ב)המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.

(ג)לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות שבסעיף 20 הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.

(ד)הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.

(ה)הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי סעיף 40.

(א)מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 36, לפי סעיף 22ב או לפי פרק ג׳1 והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.

(ב)(בוטל).

(ב1)היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

(ג)(בוטל).

(ד)(בוטל).

(ה)שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.

(ו)(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.

(ב)דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, שהוא רופא מורשה.

(ג)לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ד)מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.

(ה)סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).

פורסמו תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999.

(א)לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.

(ב)שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.

(ג)בסעיף זה –

”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;

”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;

”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.

(א)שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.

(ב)מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.

(ג)בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –

(1)כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;

(2)התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

(א)מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;

(2)מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;

(3)השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי סעיף 36, פטור לפי סעיף 40, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי סעיף 43 או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;

(4)עבר על הוראות סעיף 43.

(ב)מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;

(2)חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.

(ג)העובר על הוראות סעיף 44א, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי סעיף 46.

במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –

(1)הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;

(2)בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

(א)לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 49ב, כולן או חלקן.

(ב)לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;

(3)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(א)לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –

(1)לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

(ב)מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.

(ג)מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

(ד)בפרק זה, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב, בהתאמה;

בפרק זה, ”ישיבה“ – כהגדרתה בפרק ג׳1.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 49א, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;

(2)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;

(3)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(ב)לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו בסעיף 22א, רשאי בודק –

לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק –

(1)להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;

(2)לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.

(ג)בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

(א)לשם עריכת רישום נוכחות כאמור בסעיף 49ג, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.

(ב)לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (בפרק זה – חוק הגנת הפרטיות).

(ג)בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

(א)ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:

(1)סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;

(2)ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;

(3)הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות סעיף 22א או 22ב או פרק ג׳1;

הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות פרק ג׳1.

(ב)שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.