סעיף 17 לחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, פטור.

(א)הוראות חוק זה לא יחולו על כניסתו לישראל או על יציאתו מישראל של מי שבא על פי אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, ולא על ישיבתו בישראל של אדם כאמור שיש בידו דרכון חוץ דיפלומטי או דרכון שירות חוץ בני־תוקף; רשאי שר הפנים, בצו, לפטור מתחולת הוראות חוק זה בדבר כניסה לישראל, ישיבה בה או יציאה ממנה, סוגים נוספים של נציגי מדינות חוץ בעלי מעמד דיפלומטי או קונסולרי או ממלאי שליחות מיוחדת, בהתאם לאמנות או להסכמים בינלאומיים שישראל צד להם או בהתאם לנוהגים בינלאומיים שישראל מכירה בהם, ובלבד שאותה מדינה נוהגת כך כלפי ישראל.

פורסם צו הכניסה לישראל (פטור נציגי מדינות חוץ), התשמ״ח–1988.

(ב)שר הפנים רשאי, אחרי התיעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, בצו שיפורסם ברשומות, לפטור סוגי אנשים נוספים מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, כליל או בסייגים.

פורסם צו הכניסה לישראל (פטור), תשט״ז–1956.

פורסם צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), תשכ״ח–1968.

פורסם צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), תשל״ד–1974.

פורסם צו הכניסה לישראל (אשרת חוזר של עולה) (פטור), תש״ם–1979.

פורסם צו הכניסה לישראל (פטור תושבי רצועת עזה), התשס״ה–2005.

פורסם צו הכניסה לישראל (פטור מתקופת אשרה מרבית למבקר עסקי מהרפובליקה של הודו), התשע״ח–2018.

(ג)שר הפנים רשאי להתיר לעובר אורח שהגיע לישראל באניה או באוירון, להישאר בישראל, בלי אשרה או רשיון ישיבה, עד שהאניה או האוירון יצאו מישראל.