סעיף 14 לחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, תקנות.

(א)שר הפנים רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:

(1)סוגי אנשים שיהיו פסולים לקבל אשרה או רשיון ישיבה לפי חוק זה;

(2)תנאים שיש לקיים לפני שתינתן אשרה או לפני שיינתן, יוארך או יוחלף רשיון ישיבה לפי חוק זה;

(3)בדיקה רפואית של אנשים הנכנסים לישראל, טיפול רפואי בהם ובדיקה סניטרית וחיטוי של בגדיהם וחפציהם;

(4)אגרות בעד מתן אשרות ורשיונות לפי חוק זה לסוגיהם והפטור מהן;

(4א)אגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני כהגדרתו בסעיף 14א והפטור ממנה;

(5)דרכי הגביה של הוצאות ההרחקה כאמור בסעיף 13(ב) ו־(ב1), לרבות החלת הוראות פקודת המסים (גביה) על גביית הוצאות ההרחקה כאמור, ולרבות קביעת הוראות לחילוט או לעיקול כספים ומיטלטלין לכיסוי הוצאות ההרחקה;

(6)הוראות לענין הפעלת סמכויות לפי חוק זה בנוגע לעובד זר כהגדרתו בפרק ד׳1 בחוק עובדים זרים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה;

(7)הקמתו ודרכי ניהולו של מקום משמורת מיוחד להחזקה של שוהה שלא כדין בישראל – בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(8)דחיית הרחקתו של מי שניתן עליו צו הרחקה, לשם הסדרת עניניו וזכויותיו המשפטיות בישראל – בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

פורסמו תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974.

פורסמו תקנות הכניסה לישראל (בקשה לאישור כניסתו לישראל של ילד באימוץ בין־ארצי), התשנ״ח–1998.

(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) עד (6) ו־(8) טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.