סעיף 9א לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, ארנונת שבח.

(1)נקנתה חזקה בקרקע על פי פקודה זאת, ונסללה עליה דרך, ועקב סלילת הדרך עלה ערכם של מקרקעים אחרים – רשאית הממשלה, תוך חמש שנים מיום שנסתיימה סלילת הדרך, לחייב בצו את בעל הקנין במקרקעים שערכם עלה כאמור, לשלם לאוצר המדינה ארנונת שבח שלא תעלה על מחצית הסכום שבו עלה ערך אותם מקרקעים; היה אותו בעל קנין במקרקעים זכאי לפיצויים לפי פקודה זו – רשאית הממשלה לזקוף את סכום הפיצויים על חשבון ארנונת השבח.

(2)עליה בערך המקרקעים שהביאו בחשבון בקביעת הפיצויים על פי סעיף 9, לא יביאוה בחשבון לקביעת שיעור ארנונת השבח לפי סעיף זה.

(3)נתגלעו חילוקי דעות בין הממשלה ובין בעל המקרקעים בשאלה אם עלה, ובאיזה שיעור עלה, ערכם של המקרקעים עקב סלילת הדרך – יכריע בית המשפט לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או בעל המקרקעים.

(4)באין הסכם על סילוק ארנונת שבח, תסולק הארנונה בחמשה תשלומים שנתיים רצופים, ותיגבה מאת מי שהוא באותה שעה בעל המקרקעים בדרך שגובים חוב אזרחי רגיל.

(5) (א)בעל הקנין במקרקעים ששילם ארנונת שבח, זכאי לקבל מכל אדם שהוא בעל זכות או טובת הנאה במקרקעים שעליהם שולמה הארנונה, סכום שיוסכם ביניהם כהשתתפות בארנונה;

(ב)לא הגיעו בעל הקנין או בעל הזכות [צ״ל: ובעל הזכות] או טובת ההנאה כאמור לידי הסכם בדבר ההשתתפות או שיעורה, יפסוק בית המשפט, לפי בקשת בעל הקנין.