תקנות1961הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 384 לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ה׳: אוטובוסים / פרק ראשון: פרשנות
384. הגדרות
תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ט־8, תשנ״ב־3
בחלק זה –
”איש בטחון“ – שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה;
”נוסע“ – אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה;
”רשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו, כולן או מקצתן;
”רשיון“ – רשיון שניתן לפי חלק זה;
”שירות“ – שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד;
”שכר נסיעה“ – השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור;
”תעריף מאושר“ – תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.