תקנות1961הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 531 לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, מסמכים.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ו׳: מוניות / פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית
531. מסמכים
תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ט־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8, תשס״ב־5, תשס״ד־7
(א)מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה:
(1)אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל;
(2)הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981;
(3)אישור על תשלום אגרה לפי סעיף 14ב(ג) לפקודה.
(ב)מילא המבקש אחר האמור בתקנה 529, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
(1)אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למוניות ומועד הוצאת הרשיון;
(2)אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דו״חות שנתיים לפי פקודת מס הכנסה לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית;
(3)תצהיר כי עיקר עיסוקו ב־5 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי סעיף 14ד לפקודה;
(4)אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית;
(5)אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;
(6)מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה:
(א)רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון;
(ב)תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
(ג)אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
(ד)כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.