תקנות1961הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 84 לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, הסעת נוסעים.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שני: התנהגות בדרך / סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען
84. הסעת נוסעים
תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־4, תשס״ה־13, תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ח־3, תשע״ט־8, תשפ״ו־2
(א)(בוטלה).
(ב)לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א׳ להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב׳ להלן:
| טור א׳ סוג הרכב | טור ב׳ מספר נוסעים מרבי |
|---|---|
| (1) אוטובוס זעיר | כפי שצויין ברשיון הרכב |
| (2) רכב נוסעים פרטי | כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב |
| (3) רכב חשמלי | כפי שצויין ברשיון הרכב |
| (4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג | 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו |
| (5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג | 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברישיונו |
| (6) רכב מסחרי בלתי אחוד | (1) אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים (2) אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים |
| (7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג | (1) אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ־30 נוסעים מלבד הנהג (2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ־6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר |
| (8) טיולית | כפי שצויין ברשיון הרכב |
| (9) רכב מדברי | כפי שצויין ברשיון הרכב |
| (10) רכב סיור ומונית | כפי שצויין ברשיון הרכב |
| (11) רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור בתקנה 85א, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור בתקנה 85ב או רכב עבודה | כמספר המקומות בתא הנהג בלבד |
| (12) גרור או טרקטור | כפי שצויין ברשיון הרכב |
| (13) אמבולנס | כפי שצוין ברישיון הרכב |
(ב1)על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.
(ג)לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק״ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ־11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט ”נוסעים“ כמפורט בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה.
(ד)(בוטלה).
(ה)ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.
(ו)הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו־11 לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996).
(ז)(בוטלה).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.