תקנות1961הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 84א לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, הסעת נוסעים בשכר.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שני: התנהגות בדרך / סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען
84א. הסעת נוסעים בשכר
תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״ד־2, תשע״ח־5, תשע״ט־5
לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א׳ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב׳:
| טור א׳ סוג הרכב | טור ב׳ התנאים |
|---|---|
| (1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי | כאמור בחלק ה׳ |
| (2) מונית | כאמור בחלק ו׳ |
| (3) (א) (נמחק) (ב) טיולית (ג) רכב מדברי (ד) רכב סיור (ה) רכב בטיחותי | הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד |
| (4) רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי | הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, ”אזור“ – יהודה והשומרון |
| (5) רכב נוסעים פרטי | בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור בתקנה 84ב |
| (6) אמבולנס | בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה. |
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.