דילוג לתוכן הראשי

תקנות1961

סעיף 99 לתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, עמעום.

הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שני: התנהגות בדרך / סימן י״ד: אורות

99. עמעום

תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ח, תשס״ח־7

(א)הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:

(1)הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;

(2)הוא עוצר;

(3)הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.

(ב)בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור בתקנה 334(ג).

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות התעבורה, תשכ״א–1961⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר

סעיף 99 לתקנות התעבורה, עמעום | Israel.com