Skip to main content

Regulations1961

Section 99 of תקנות התעבורה, תשכ״א–1961, עמעום.

This section is in חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שני: התנהגות בדרך / סימן י״ד: אורות

99. עמעום

תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ח, תשס״ח־7

(א)הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:

(1)הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;

(2)הוא עוצר;

(3)הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.

(ב)בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור בתקנה 334(ג).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות התעבורה, תשכ״א–1961⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring