סעיף 7 לחוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001, כשירות לרישום בפנקס.

(א)מי שהתקיימו בו כל הוראות סעיף קטן זה זכאי להיות רשום בפנקס:

(1)הוא בעל תואר מוכר מאת מוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, או בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ־לארץ, שהמועצה הכירה בו, בהתאם לכללים שקבעה, כשווה ערך לתואר מוכר; לענין זה, ”בעל תואר מוכר“, ”בעל תואר אקדמי“ – לרבות מי שזכאי לתואר כאמור;

פורסמו כללי שמאי מקרקעין (הכרה בתארים אקדמיים מחוץ לארץ), התשס״ה–2005.

(2)עמד בהצלחה בכל הבחינות הנערכות לפני ההתמחות ובמהלכה, כנדרש לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן פטרה אותו המועצה מן הבחינות, כולן או חלקן, בהתאם לכללים שנקבעו על ידה;

פורסמו כללי שמאי מקרקעין (פטור מבחינות), התשע״ו–2016.

(3)נרשם במועצה כמתמחה, לאחר שהתקיימו בו הוראות פסקאות (1) ו־(2) לענין בחינות המהוות תנאי להתמחות, והתמחה בישראל, בשמאות מקרקעין, במשך שנה אחת – בהיקף שלא פחת מ־40 שעות בשבוע, או במשך שנתיים – בהיקף של פחת מ־20 שעות בשבוע, והכל בתנאים שנקבעו לפי חוק זה;

(4)עמד בהצלחה עם סיום התמחותו בבחינה, בכתב או בעל פה, במתכונת שקבע השר.

(ב)המועצה רשאית, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, שלא לרשמו בפנקס, אף אם התקיימו בו הוראות סעיף קטן (א), אם מצאה כי התקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות שמאי מקרקעין;

(2)קיימות עובדות אחרות שמהן עולה כי הוא אינו ראוי להיות שמאי מקרקעין.

(ג)המועצה רשאית שלא לרשום אדם כמתמחה, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו לגביו הוראות סעיף 7(ב).