סעיף 178 לפקודת החֲבָרות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, שעבודים הטעונים רישום.

(א)שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי הנאמן לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות, התשנ״ט–1999, או לפי פרק ו׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף 179, לשם רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:

(1)שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;

(2)שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ענין בנכס כאמור;

(3)שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה;

(4)שעבוד חובות לקוחות;

(5)שעבוד אניות או חלקים בהן;

(6)שעבוד פטנטים, מדגמים או עיצובים, רשיונות לפי פטנטים, מדגמים או עיצובים, סימני מסחר או זכות יוצרים.

(ב)ניתן לחברה מסמך סחיר כערובה לחובות לקוחות, והחברה הפקידה אותו כערובה לקבלת הלוואה, לא יראו את ההפקדה כשעבוד חובות לקוחות לענין סעיף זה.

(ג)היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות להחזיר את הכסף המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד.