הנוסח המלא של חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, ב-212 סעיפים.

מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם –

(1)פיתוח כושר הייצור של משק המדינה;

(2)שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין־לאומיים;

(3)יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני־קיימא.

בחוק זה –

”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות;

”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

”חוק לעידוד מחקר ופיתוח“ – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984;

”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”מועצת מרכז ההשקעות“ – (נמחקה);

”מינהלת השקעות בתיירות“ – מינהלת השקעות בתיירות שמונתה לפי סעיף 16א;

”מינהלת הרשות“ – מינהלת הרשות שמונתה לפי סעיף 9(א);

”מנהל מינהלת השקעות בתיירות“ – מי שמונה לפי סעיף 16ב;

”מנהל הרשות“ – מי שמונה לפי סעיף 7;

”מפעל תיירותי“ – כהגדרתו בסעיף 40א;

”המינהלה“ – מינהלת הרשות או מינהלת השקעות בתיירות, לפי העניין;

”המנהל“ – מנהל הרשות או מנהל מינהלת השקעות בתיירות, לפי העניין;

”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;

”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;

”הרשות“ – הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה שהוקמה בסעיף 5;

”הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית“ – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח;

”השרים“ –

(1)בכל עניין לפי חוק זה, למעט בעניין הנוגע למפעל תיירותי, ולעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו־74(ה), אף בנוגע למפעל תיירותי – שר האוצר יחד עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה;

(2)בכל עניין לפי חוק זה הנוגע למפעל תיירותי, למעט לעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו־74(ה) – שר האוצר יחד עם שר התיירות;

”תושב חוץ“ – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, למעט חבר בני אדם שהתקיים בו האמור בסעיף 68א לפקודה.

לשם הגשמתה של מטרת חוק זה יוענקו המענקים, הפטורים, ההנחות, ההקלות וההיתרים האמורים בו (להלן – הטבות), שיינתנו אם דרך כלל ואם על יסוד תכנית, הכל כפי שיפורט בפרקים הבאים.

תכנית לענין חוק זה היא תכנית לאחד או לאחדים מאלה:

(1)הקמתו או הרחבתו של מפעל או של חלק ממנו;

(2)הקמתו, הרחבתו או רכישתו של נכס שהוא בנין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית כהגדרתם בסעיף 53א;

(3)השקעה של מפעל תעשייתי שמגשימה את מטרות החוק, לפי מסלולים שקבעו השרים לפי סעיף 18ג;

(4)(נמחקה).

השרים הם הממונים על ביצוע חוק זה, והם יקבעו כללים מנחים להגשמת מטרתו; הכלליים יפורסמו ברבים.

מוקמת בזה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, אשר תפעל להגשמתה של מטרת חוק זה, למעט בכל עניין הנוגע למפעלים תיירותיים.

ואלה רשויות הרשות:

(1)מנהל הרשות;

(2)מינהלת הרשות;

(3)(נמחקה).

הממשלה תמנה את מנהל הרשות והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת הרשות והיושב ראש שלה.

(א)מנהל הרשות ממונה על ביצוע החלטות מינהלת הרשות, יפעל בשמה וימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי כל חיקוק.

(ב)כל שיש להגישו למינהלת הרשות או לשרים יוגש באמצעות מנהל הרשות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידיו.

(א)מינהלת הרשות תכלול בנוסף למנהל הרשות את החברים הבאים:

(1)נציג רשות המסים, שימנה שר האוצר;

(2)נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, שימנה שר האוצר;

(3)נציג משרד התעשיה והמסחר, שימנה שר התעשיה והמסחר;

(4)נציג משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות;

(5)(נמחקה);

(6)נציג משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה;

(7)נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין מי שארגונים שעניינם התעשייה בישראל המליצו עליהם;

והממשלה רשאית למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלת הרשות.

(ב)היו הדעות במינהלת הרשות שקולות, תכריע דעתו של מנהל הרשות.

(ג)לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ד)חבר המינהלה יודיע ליושב הראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר המינהלה שהוא עובד המדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה.

(ה)בסעיף זה –

”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר המינהלה או של גוף שחבר המינהלה או קרובו הם בעלי עניין בו;

”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן שותפו, מעבידו או עובדו;

”בעל עניין“ – מנהל, עובד אחראי או מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או ברווחים של גוף כאמור.

לענין מתן אישור לתכנית שנושאה הוא בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג במינהלת הרשות, יהיה חבר נוסף במינהלה נציג אותו משרד, שמינה אותו השר האחראי על המשרד.

אלה תפקידי מינהלת הרשות, למעט בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים:

(1)ליזום ולארגן פעולות למען עידוד השקעות הון בישראל;

(2)ליתן אישור לתכניות (להלן – אישור);

(3)לקיים את הקשר בין המשקיעים ובין משרדי ממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר, לתת ידיעות בעניני השקעות הון בישראל ולהפיצן, ולסייע למשקיעים בהגשמת תכניותיהם;

(4)להמליץ לפני כל רשות המוסמכת לכך שתעניק במסגרת החיקוקים שבתחום סמכותה או שהיא ממונה על ביצועם, פטור, הנחה, הקלה או רשיון למפעל, לנכס, להשקעה, או להלוואה העשויים לסייע להשגתה של מטרת חוק זה;

(5)להציע לשרים מסלולי תמיכה וכללים להפעלתם, לפי הוראות סעיף 18ג;

(6)לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לתעשייה, ובמיוחד בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות הון.

מינהלת הרשות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

חבר מינהלת הרשות מקרב הציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות מינהלת הרשות, לרבות הפסד שכר עבודה.

אין לגלות מדיוניה של מינהלת הרשות, או כל חומר שנמסר לה, אלא על ידי מנהל הרשות או הממשלה או בהסכמתם.

מוקמת בזה מינהלת השקעות בתיירות, אשר תפעל להגשמתה של מטרת חוק זה בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים.

השרים ימנו מנהל למינהלת השקעות בתיירות, והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת השקעות בתיירות ויושב הראש שלה.

(א)מנהל מינהלת השקעות בתיירות יהיה ממונה על ביצוע החלטות מינהלת השקעות בתיירות, יפעל בשמה וימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי כל חיקוק.

(ב)כל שיש להגישו למינהלת השקעות בתיירות או לשרים יוגש באמצעות מנהל מינהלת השקעות בתיירות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידו.

(א)מינהלת השקעות בתיירות תכלול, נוסף על מנהל מינהלת השקעות בתיירות, את החברים האלה:

(1)שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר;

(2)שני נציגי משרד התיירות, שימנה שר התיירות.

(ב)השרים רשאים למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלת השקעות בתיירות.

תפקידי מינהלת השקעות בתיירות, בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים, יהיו –

(1)התפקידים המנויים בסעיף 10(1) עד (4);

(2)לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, ובמיוחד בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות הון.

סעיפים 9(ב), 11, 15 ו־16 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינהלת השקעות בתיירות וחבריה.

המבקש אישור, יגיש למינהלה תכנית המכילה תיאור מפורט של הפעולה שיש בדעתו לבצע, וכן ימסור כל פרט ומסמך נוסף הדרושים לשם בחינתה של התכנית.

(א) (1)המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת התקציב שאושר לכך בחוק התקציב לאותה שנת תקציב, לאשר תכנית או חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע לה להגשמתה של מטרת חוק זה, ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן אישור;

(2)(נמחקה);

(3)תכנית או חלק ממנה שאושרה לפי סעיף קטן זה תהיה לתכנית מאושרת.

(ב)לא אישרה המינהלה את התכנית שהוגשה לה או חלק ממנה, תודיע למבקש את נימוקיה בכתב.

(א)בסעיף זה –

”אזור“ – יהודה, השומרון וחבל עזה, למעט השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);

”ביוטכנולוגיה“ – מחקר טכנולוגי המבוסס על תהליכים ביולוגיים הכרוכים בהנדסה גנטית;

”בית מלון“ – (נמחקה);

”ידע“ – ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית קבעה שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח;

”מחזור“, ”מחזור הבסיס“, ”שנה קובעת“ – כהגדרתם בסעיף 74;

”מחזור בסיס בשוק מסוים“ – כל אחד מאלה לפי הענין:

(1)המחזור הממוצע של מכירות המפעל בשוק מסוים בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת;

(2)נעשתה ההשקעה המזערית המזכה בתקופה של שנתיים – המחזור הממוצע בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת, ובלבד שאם היה ההפרש שבין המחזור בשנה שקדמה לשנה הקובעת לבין המחזור בשנה שקדמה לה גבוה מ־12.5% – המחזור הגבוה מבין המחזורים בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת;

”מיתקן תיירותי ללינה“ – מבנה הכולל 11 חדרים או יותר, המספק, בתמורה, שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים, וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי;

”מפעל מועדף“, ”מפעל תעשייתי“ – כהגדרתם בסעיף 51;

”ננוטכנולוגיה“ – מחקר טכנולוגי העוסק בבניית חומרים חדשים באמצעות הרכבת יחידות בתחום הננומטרי;

”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;

”ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי“ – (נמחקה);

”שוק“ – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;

”תושב חוץ“ – כהגדרתו בפקודה;

”תכנית מחקר ופיתוח“ – תכנית כהגדרתה בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח, ובלבד שהיא לגבי מסלול הטבות כמשמעותו בסעיף 8א(7) לחוק האמור שהמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומנהל רשות המסים אישרו לעניין סעיף זה, או לגבי מסלול חוק המו״פ כהגדרתו בסעיף 4 לחוק האמור.

(ב)המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי מפעל תעשייתי ולגבי מיתקן תיירותי ללינה, אלא אם כן שוכנעה כי המפעל התעשייתי או המיתקן התיירותי ללינה יתרום לעצמאות הכלכלית של משק המדינה, וכי הוא מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי; לענין זה, יראו מפעל תעשייתי או מיתקן תיירותי ללינה כמפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, אם יתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף קטן (ג), לפי הענין, ואולם אם היתה התכנית להרחבת מפעל, תאשר המינהלה את התכנית או חלק ממנה רק אם יתקיים אחד מהתנאים האמורים בחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה.

(ג)ואלה התנאים לענין סעיף קטן (ב):

(1)לגבי מפעל תעשייתי, למעט מפעל תעשייתי כאמור בפסקה (2), יתקיים בו, בכל שנת מס לגבי מפעל שקיבל כתב אישור לפי סעיף 18 – בתקופה שנקבעה בכתב האישור, ובלבד שלא תפחת משבע שנים מהשנה הקובעת, ולגבי מפעל שקיבל כתב אישור לפי סעיף 18ג – בתקופה שנקבעה בכללים לפי הסעיף האמור אחד מאלה:

(א)עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה, וניתן על כך אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה;

(ב)הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס;

(ג)25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות מספר התושבים לפי פסקת משנה זו יעלה, ב־1 בינואר של כל שנת מס, בשיעור של 1.4% ביחס למספר התושבים לפי פסקת משנה זו ב־1 בינואר של שנת המס הקודמת;

(2)לגבי מפעל תעשייתי המוכר מוצר, שהוא רכיב במוצר אחר, המיוצר על ידי מפעל תעשייתי אחר – מתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; לענין זה, ”מפעל תעשייתי אחר“ – מפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב, מפעל מועדף, מפעל תעשייתי שבבעלות חברה בבעלות ממשלתית מלאה שמתקיימות בו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לעניין היותו מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, או מפעל מאושר או שהיה מפעל כאמור, שמתקיים בו האמור בפסקה (1); המפעל התעשייתי האחר ימציא למפעל התעשייתי המוכר לו רכיב אישור על כך שמתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; השרים רשאים לקבוע את פרטיו של האישור, מועד המצאתו ואופן המצאתו;

פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר, מפעל זכאי להטבה), התשס״ז–2007.

(3)לגבי מיתקן תיירותי ללינה – 25% לפחות מכלל הלינות בו, בכל שנת מס, או לפי חישוב הממוצע בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, לפי הענין, הן לינות של תושבי חוץ, שאינם תושבי האזור; חישוב הממוצע לענין פסקה זו ייעשה לפי חישוב סך הלינות של תושבי חוץ כאמור באותו מיתקן תיירותי ללינה בשנים האמורות, כשהוא מחולק בסך כל הלינות במיתקן התיירותי ללינה באותן השנים.

(ד)לענין סעיף קטן (ג)(1) –

(1)יראו כהכנסה ממכירות המפעל כל אחד מאלה, והכל בניכוי הנחות שניתנו ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל:

(א)הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר;

(ב)הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל;

(ג)הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור;

(ד)הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג);

(ה)הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית;

(ו)הכנסה טכנולוגית כאמור בסעיף 51כד;

(2)היתה התכנית להקמת מפעל חדש, תחושב ההכנסה ממכירות המפעל בשוק המסוים, לצורך הוראות פרק זה בלבד, על פי חישוב ממוצע של ההכנסות בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, ובלבד שלא יובאו בחשבון שנות מס שבהן טרם היו למפעל החדש הכנסות כלשהן;

(3)היתה התכנית להרחבת המפעל, יחולו לענין בחינת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג)(1)(ב) ו־(ג) לצורך הוראות פרק שלישי זה בלבד, הוראות אלה:

(א)לעניין תכנית מענקים יובאו בחשבון הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה או ההכנסות מכלל מכירות המפעל, לפי בחירת המפעל שעליה יודיע בעת הגשת הבקשה לאישור התכנית, ובלא זכות חזרה מהבחירה בתקופת התכנית, ולעניין הטבות מס יובאו בחשבון הכנסות מכלל מכירות המפעל;

(ב)ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה כאמור בסעיף 74;

(ג)ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה על פי מחזור המפעל בשוק מסוים לאחר הרחבתו בהפחתת מחזור הבסיס בשוק המסוים; השרים רשאים לקבוע דרכי חישוב ודרכי הוכחה לענין ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל, לפי פסקת משנה זו.

(ה)התנאים המנויים בסעיף קטן (ג) יראו אותם כתנאים שנקבעו לפי הוראות סעיף 19, לענין אישור שניתן לתכנית או לחלק ממנה.

נוסף על האמור בסעיף 18א, המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי מפעל תעשייתי, אלא אם כן הוא נמצא באזור פיתוח א׳.

(א)השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים, לפי הצעת המינהלה או לאחר התייעצות עמה, להורות על סוגי השקעות של מפעלים תעשייתיים, שיקדמו את מטרת החוק, אשר בשלהם יינתנו מענקים או הלוואות, ובלבד שהמפעלים נמצאים באזור פיתוח א׳ ומתקיימות בהם הוראות סעיף 18א (בסעיף זה – מסלולים); לגבי כל אחד מהמסלולים יכללו ההוראות, בין השאר, את אלה:

(1)יעדי המסלול לרבות הכשרת עובדים, פיתוחם והגדלת תפוקתם;

(2)שיעור המענק וההלוואה באחוזים מההשקעה של המפעל בהתאם לתכנית המאושרת, ובלבד שלא יעלה על האחוזים הקבועים בתוספת הראשונה, ואולם רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, לגבי מסלול שבנוגע אליו מצאו טעם מיוחד לכך, אחוזי מענק והלוואה נוספים, עד 10%;

(3)תנאים לאישור תכניות;

(4)דרכים ומועדים להגשת תכניות לאישור;

(5)התנאים והמועדים לתשלום המענק או ההלוואה.

(ב)כל מסלול יתוקצב בתכנית נפרדת כמשמעה בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

(ג)הוראות השרים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(א)המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, להתנות את כניסת האישור לתקפו במילוי תנאים מוקדמים שייקבעו באישור וכן לקבוע באישור תנאים בקשר לביצוע התכנית ולפעולות שלאחר מכן.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע –

(1)תנאים למתן האישור, לרבות תנאים מוקדמים לכניסת האישור לתוקפו, שעניינם שמירה על איכות הסביבה; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה;

פורסמו תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה), התשע״ב–2011.

(2)הוראות לענין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.

פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (התניית אישורים – שכר מינימום), התשע״א–2011.

(א)המינהלה רשאית לקבוע הנחיות ותנאים לאישור ולשינוי של סוגי תכניות, למעט תכניות שנושאן הוא הקמת מפעל או הרחבתו, ומשעשתה כן רשאי המנהל, לאחר שנוכח כי נתמלאו ההנחיות והתנאים, ובהסכמת חבר המינהלה שהוא נציג המשרד שנושא התכנית הוא בתחום טיפולו –

(1)לאשר תכנית;

(2)לאשר שינוי בתכנית שאושרה.

(ב)לענין מתן אישור על פי סעיף קטן (א) יהיו למנהל הסמכויות המוקנות למינהלה על פי סעיף 19 ודינו של האישור יהיה כדין אישור לפי סעיף 18.

(ג)לא ראה המנהל לאשר את התכנית, יחזירנה למינהלה לדיון.

(א)המינהלה רשאית להסמיך אדם, אף אם אינו עובד המדינה, לאשר על פי הנחיותיה –

(1)שינוי בתכנית הנובע משינויים במחירי הנכסים בלבד, שאינו משנה את כמות הציוד או סוגו או את שטח הבנינים או סוגם;

(2)שינוי בתכנית שאינו מהותי בכמות הציוד או סוגו או בשטח הבנינים או סוגם;

(3)שינוי במועדי ביצוע תכנית.

(ב)דינו של אישור שינוי על פי סעיף קטן (א) כדין אישור לפי סעיף 18.

אישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל.

המפעל או הנכס – לרבות הרחבתם – או ההשקעה או ההלוואה, או אותו חלק מהם, שביצועם הוא נושא תכנית מאושרת יהיו:

(1)למפעל מאושר או למפעל להשכרת ציוד;

(2)לנכס מאושר;

(3)להשקעה מאושרת;

(4)להלוואה מאושרת;

והכל כפי שפורש באישור.

לא יוכר מפעל כמפעל מאושר אלא אם הוא בבעלות אחד מאלה:

(1)חברה כמשמעותה בפקודת החברות;

(2)חברה נכרית כמשמעותה בפקודת החברות;

(3)אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות;

(4)שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975 (להלן – פקודת השותפיות), כשותפות חוץ מוגבלת, שכל השותפים הישראליים בה הם תאגידים;

(5)שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות, שכל השותפים בה נמנים עם סוגי התאגידים המנויים בפסקאות (1) עד (4);

(6)מי שהמינהלה הסכימה לו.

האמור בחוק זה על מפעל מאושר חל גם על נכס מאושר, פרט לסעיפים 22 ו־51 ולהוראות הפרק הששי.

האמור בחוק זה על השקעה מאושרת חל גם על הלוואה מאושרת.

(א)מי שחולק על החלטות מינהלת הרשות בדבר בקשה שהגיש לפי סעיף 17, או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א) או על החלטות מנהל הרשות לפי סעיפים 19א, 75א או 75ב(א), רשאי בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, להשיג עליה לפני ועדת השגה; ההשגה תהיה בכתב ויפורטו בה הנימוקים.

(ב)ההשגה תוגש לוועדת השגה שימנו השרים, אשר תדון בהשגה בהשתתפות מנהל הרשות; הוועדה תמנה שישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור; מנהל הרשות וחברי מינהלת הרשות לא יהיו חברים בוועדה.

(ג)ועדת ההשגה תדון בהשגה ותיתן את החלטתה המנומקת בכתב למשיג בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה.

(ד)לא נתנה ועדת ההשגה את החלטתה למשיג במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), יראו את ההשגה כהשגה שהתקבלה.

(ה)ועדת ההשגה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.

(א)מי שחולק על החלטות מינהלת השקעות בתיירות בדבר בקשה שהגיש לפי סעיף 17, או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א), או על החלטות מנהל מינהלת השקעות בתיירות לפי סעיפים 19א, 75א או 75ב(א), רשאי תוך ששים יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, לערור עליה לפני השרים. הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים.

(ב)הערר יוגש לוועדה שימנו השרים, אשר תדון בערר בהשתתפות מנהל מינהלת השקעות בתיירות ותחווה את דעתה לשרים; הוועדה תמנה חמישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור; מנהל מינהלת השקעות בתיירות וחברי מינהלת השקעות בתיירות לא יהיו חברים בוועדה.

(ג)השרים רשאים לאשר את החלטות מינהלת השקעות בתיירות או מנהל מינהלת השקעות בתיירות, לבטלן או לשנותן.

(א)על החלטות המינהלה על פי סעיף 75(ב) או על פי סעיף 75ב(ג) ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי תוך 60 יום מיום שנמסרה למערער הודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, תוארך התקופה הקבועה בהוראות האמורות עד תום שלושים יום מיום מתן ההחלטה בערעור.

(ב)על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער בבעיה משפטית.

(ג)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק), תשל״ב–1972.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

בפרק זה –

”מפעל תעשייתי“ – כהגדרתו בסעיף 51;

”נכסי המפעל“ – בנינים, מכונות וציוד אחר – למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה – שהם בבעלותו של בעל המפעל המאושר ומשמשים את המפעל בהתאם לתכנית מאושרת, ולא היה בהם כל שימוש קודם, ולרבות נכסים שהובאו לישראל באישור המינהלה לענין זה כשהם משומשים ולא היה בהם שימוש קודם בישראל ולרבות מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל ומשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים או מעונות יום לילדי העובדים;

”ציוד להשכרה“ – מכונות וציוד אחר – למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה – שהם בבעלותו של מפעל להשכרת ציוד, אשר בהתאם לתכניתו המאושרת הם מיועדים להשכרה למפעלים מאושרים והוכח למנהל כי –

(1)הם הושכרו לראשונה למפעל מאושר, לפני תום התקופה לביצוע התכנית כפי שנקבעה בכתב האישור של אותו מפעל, ואילו אותו מפעל היה בעלם היה זכאי למענק השקעה בשלהם;

(2)ההשכרה היא בהתאם לתנאי האישור של המפעל להשכרת ציוד;

(3)בכתב האישור של המפעל השוכר צויין שהוא ישכור מכונות או ציוד מן הסוג ששכר;

(4)המכונות או הציוד לא נמכרו, לא הושכרו ולא הושאלו לפני שהושכרו לראשונה כאמור בפסקה (1), ואם הובאו לישראל באישור המינהלה לענין זה כשהם משומשים – לא היה בהם שימוש קודם בישראל;

”פיתוח קרקע“ – הכשרת קרקע ופיתוחה שנעשו לצרכי המפעל המאושר בהתאם לתכנית מאושרת;

”בנין שבבעלותו של בעל מפעל מאושר“ – לרבות בנין המשמש את המפעל המאושר ושבנייתו מומנה על־ידי בעל המפעל, למעט בנין שהושכר לו לתקופה שאינה עולה על עשר שנים;

”בנין תעשייתי“ – בנין שהוקם בהתאם לתכנית מאושרת ואשר הוכח למנהל כי –

(1)בנייתו נגמרה אחרי יום ג׳ בניסן תשכ״ח (1 באפריל 1968);

(2)כולו או עיקר שטחו יושכר לראשונה, כמפורט להלן, בשיעור שנקבע בכתב האישור ובתוך התקופה שקבעה בו:

(א)למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, אשר בתכניתו כלולה שכירת בנין כאמור, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מיום אישור התכנית;

(ב)למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה לגביו ההשקעה המזערית המזכה;

(3)(בוטלה);

(4)הבנין או חלקו, אשר יושכר כאמור, לא יימכר, לא יוחכר ולא יושכר לפני שיושכר לראשונה כאמור;

”בנין משופץ“ – בנין – לרבות מבנים המשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים או מעונות יום לילדי העובדים – שהיה בו שימוש קודם והוא בבעלותו של בעל המפעל המאושר ומשמש את המפעל בהתאם לתכנית המאושרת ונערך בו שיפוץ על פי אותה תכנית;

”בנין תעשייתי משופץ“ – בנין שהיה בו שימוש קודם כבנין תעשייתי או מבנה תעשייתי שהיה בו שימוש קודם ואינו בנין תעשייתי, ובאישור המינהלה נערך בו או בחלקו שיפוץ, והחלק המשופץ יושכר תוך התקופה שתקבע המינהלה למפעל כאמור להלן –

(1)למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, אשר בתכניתו כלול בנין כאמור, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מיום אישור התכנית;

(2)למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה לגביו ההשקעה המזערית המזכה;

”שיפוץ“ – ביצוע תוספות, שינויים או תיקונים ברצפות, בתקרות, בקירות, במערכות חשמל, במערכות מים, במערכות חימום וקירור או במערכות ביוב, ובאישור המנהל – בחלקים אחרים, או פיתוח קרקע, הכל כדי להתאימם לצרכי מפעל מאושר בהתאם לתכנית מאושרת;

”מפעל תיירותי“ – מיתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א), או אטרקציה;

”אטרקציה“ – מיזם תיירותי ייחודי שאינו מיתקן תיירותי ללינה, המספק, בתמורה, פעילויות נופש, תרבות או פנאי, והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור שבו הוא ממוקם;

”מחיר מקורי“ – כמשמעותו לענין סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, למעט הוצאות מימון, הוצאות הנהלה וכלליות שנהוג לראותן כך לפי כללי חשבונאות מקובלים, הוצאות נסיעה, הוצאות הרצה והוצאות אחרות כיוצא באלה שיקבעו אותן השרים בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”בעל שליטה“ – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה;

”מענק“ – מענק השקעה;

”מפעל מוטב“, ”השקעה מזערית מזכה“ – כהגדרתם בסעיף 51.

למענק השקעה מאת המדינה לפי הוראות פרק זה ובכפוף לאמור בסעיף 94, יהיו זכאים –

(1)חברה כמשמעותה בפקודת החברות שיש לה הון מניות;

(2)אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות;

(3)שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות כשותפות חוץ מוגבלת, שכל השותפים הישראליים בה הם תאגידים;

(4)שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות שהשותפים בה נמנים עם סוגי התאגידים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(3);

(5)שותפות רשומה לפי פקודת השותפויות, לרבות שותפות חוץ, ששותפים בה יחידים, אם המינהלה הכירה בה כמפעל מאושר על פי סעיף 22(6) שבבעלותן מפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד או בנין תעשייתי או בנין תעשייתי משופץ או מפעל תיירותי, ואולם –

(1)חברה בבעלות ממשלתית מלאה, אגודה שיתופית שכל החברים בה הם חברות בבעלות ממשלתית מלאה, ושותפות שכל השותפים בה הם חברות בבעלות ממשלתית מלאה, לא יהיו זכאיות למענק;

(2)אגודה שיתופית שבין החברים בה יש חברות בבעלות ממשלתית מלאה, או שותפות שבין השותפים בה יש חברות בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה זכאית למענק חלקי לפי חלקם של החברים או השותפים, לפי העניין, שאינם חברה בבעלות ממשלתית מלאה.

(א) (1)המענק לפי סעיף 40ב יהיה באחוזים המפורטים בתוספת הראשונה, מכל אלה:

(א)המחיר המקורי של נכסי המפעל או של הבנין התעשייתי;

(ב)ההוצאות שהוציא בעל המפעל לפיתוח הקרקע;

(ג)ההוצאות שהוציא בעל מפעל שבבעלותו בנין משופץ לשיפוץ הבנין;

(ד)ההוצאות שהוציא בעל בנין תעשייתי משופץ לשיפוץ הבנין;

(ה)במפעל להשכרת ציוד המחיר המקורי של הציוד להשכרה בהתאם לאזור שבו נמצא המפעל המאושר ששכר אותו לראשונה;

(ו)ההוצאות שהוציא בעל מפעל מאושר לביצוע השקעה בהתאם לתכנית מאושרת לפי סעיף 3(3); לעניין זה יחולו ההוראות לפי סעיף 18ג(א)(2) לגבי שיעור המענק.

(2)סכום המענק כאמור בפסקה (1) לא יעלה –

(א)בחברה – על הסכום ששולם למעשה, לרבות פרמיות, בעד מניות שהוקצו כנגד הון שאושר במסגרת התכנית;

(ב)באגודה שיתופית – על הסכום ששולם למעשה כהון עצמי רשום לשם ביצוע התכנית;

(ג)בשותפות חוץ מוגבלת – על הסכום ששולם למעשה להון השותפות מאת השותפים, לשם ביצוע התכנית;

(ד)בשותפות אחרת – על הסכום ששולם למעשה להון של התאגידים השותפים בה, בהתאם לאמור בפסקאות משנה (א), (ב) ו־(ג), ובשיעור חלקם היחסי בשותפות, לשם ביצוע התכנית, אולם אם היו בשותפות שותפים יחידים – על הסכום שהוכח להנחת דעתו של המנהל ששולם למעשה להון השותפות מאת השותפים היחידים בשיעור חלקם היחסי בשותפות, לשם ביצוע התכנית.

(3)השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע שסכום המענק הניתן למפעל הנמצא באזור פיתוח א׳ או למפעל להשכרת ציוד בשל ציוד להשכרה שהושכר למפעל הנמצא באזור פיתוח א׳ לא יוגבל בדרך האמורה בפיסקה (2) או שיוגבל במידה שיקבעו ובמפעל להשכרת ציוד יובא בחשבון המחיר המקורי או המחיר כאמור בסעיף קטן (ב) של הציוד המושכר למפעל באזור פיתוח א׳ ביחס למחירים כאמור של כלל הציוד להשכרה של המפעל.

פורסם צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד), התשמ״א–1981.

(4)אם לפני שנסתיימה תקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, הוקטן סכום ההון שלפיו חושב שיעור המענק, שלא כתוצאה מהפסדים, יחזיר בעל המפעל, בהתאם להוראות שבסעיף 75ב(א), אותו חלק של המענק אשר לא היה משתלם לו אילו היה סכום ההון מלכתחילה הסכום המוקטן; הקטנת הון, לענין זה – לרבות כל סכום שנתן בעל המפעל מההון האמור לבעל שליטה, או זקף אותו לחובתו, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, למעט –

(א)סכומים המותרים בהוצאה בחישוב ההכנסה החייבת לענין פקודת מס הכנסה;

(ב)סכומים שחולקו כדיבידנד;

(ג)החזר הלוואה שנתן בעל השליטה לפני מתן המענק, או שנתן לאחר מכן אם נתן רק לתקופה שאינה עולה על שנה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) יהיה המענק לגבי נכסי המפעל אשר בעל המפעל ייצר או בנה, באחוזים המפורטים בתוספת הראשונה, ולגבי ציוד להשכרה או בנין תעשייתי – בהתאם לאזור שבו המפעל ששכר את הציוד או בנה את הבנין, מן הסכום הנמוך שבין אלה:

(1)מחיר העלות בתוספת ריווח סביר, ובלבד שהריווח לא יעלה, לענין בנין – על 10% ממחיר העלות, ולענין נכס אחר – על 15% ממחיר העלות;

(2)המחיר במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון של נכסים דומים לנכסי המפעל, שיוצרו או נבנו בארץ; באין ייצור מקומי של מכונות או ציוד דומים או אין מחיר שלהם ממוכר מרצון לקונה מרצון – מחיר היבוא של מכונות או ציוד דומים, ובאין מחיר מכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון של בנין דומה – מחיר הבנין כפי שקבע השמאי הממשלתי הראשי.

(ג) (1)על אף הוראות סעיף קטן (א), מענק השקעה לזכאי כאמור בסעיף 40ב, שמקום מושבו דרומית לקו רוחב 100 ברשת ישראל שיטת קטיני־סולדנר ולמפעלים בשדרות וביישובי עוטף עזה כמשמעותם בפסקה (5) בחלק א׳ לתוספת השנייה ולמפעלים ברשויות מקומיות ובאזורי תעשייה במחוז הצפון, המשויכים לאשכול פריפריאליות 1 עד 4 של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למעט מפעלים כמפורט בפסקת משנה (2) (להלן – מפעל בנגב ומפעל בצפון באשכול פריפריאלי), יהיה כאמור בסעיף 3 לתוספת הראשונה.

(2)ואלה המפעלים:

(א)(נמחקה);

(ב)מפעל לעיבוד מחצבים;

(ג)מפעל תיירותי שאיננו למטרות אכסון עממי;

(ד)כל מפעל תיירותי בתחום השיפוט של עיריית אילת ובמתחם עין זוהר – עין בוקק.

(א)תחומי האזורים יהיו לפי הקבוע בתוספת השנייה; השרים האמורים בפסקה (1) להגדרה ”השרים“ (בסעיף זה – השרים) יפרסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, מעת לעת, את רשימת היישובים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בתוספת השנייה.

(ב)השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת השנייה או לקבעה מחדש, ואולם לא תיקבע תוספת כאמור לתקופה שתפחת משנתיים.

(ג)יישוב או אזור שנכלל בתחומי האזורים הקבועים בתוספת השנייה, והוצא ממנה עקב ביטולה, פקיעתה, אי־תחולתה או שינויה, או מאחר שאינו עומד עוד בתנאים הקבועים בה, יראו מפעל שנכלל בתחום אותו יישוב או אזור טרם הוצאתו מתחום התוספת כאמור, ועקב כך הורע מעמדו, כאילו התוספת בנוסחה הקודם ממשיכה לחול עליו או כאילו הוא ממשיך לעמוד בתנאים הקבועים בה, לפי העניין, למשך שנה נוספת.

(ד)השרים האמורים בפסקה (2) להגדרה ”השרים“ רשאים לקבוע תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלים תיירותיים.

פורסם צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024.

(בוטל).

(בוטל).

מענק יינתן לאחר שניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל בדבר הבטחת החזרתו על פי סעיף 75ב.

(א) (1)מענק ההשקעה, למעט החלק שתשלומו עוכב על פי סעיף 40ט, ישולם לא יאוחר מששים ימים לאחר היום שבו הוכיח בעל המפעל המאושר, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את התכנית המאושרת והוציא את ההוצאות לרכישת נכסי המפעל או הציוד להשכרה או לייצורם או את ההוצאות כאמור בסעיף 40ג(א)(1)(ו), ובייצור – גם ששילם את המחירים כאמור בסעיף 40ג(ב), וכן את ההוצאות שהוציא לפיתוח קרקע או לבניית בנין או לשיפוץ בנין משופץ או בנין תעשייתי משופץ; ואולם אם הותנתה לפי סעיף 19 כניסת האישור לתקפו, ישולם המענק תוך ששים ימים מיום כניסת האישור לתקפו או במועד הקבוע בסעיף קטן זה, לפי המאוחר.

(2)לענין סעיף קטן זה, ”ביצוע“ – לגבי מכונות וציוד – כשהגיעו לתחום המפעל, לגבי ציוד להשכרה – כשהגיעו לתחום המפעל השוכר, ולגבי בניה, פיתוח קרקע, או שיפוץ בנין משופץ או בנין תעשייתי משופץ – סיומם למעשה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לאשר תשלום מקדמה על חשבון מענק השקעה (להלן – מקדמה על חשבון המענק) לבעל המפעל המאושר, בשיעורים ובתנאים שקבע המנהל.

(ג)לענין סעיפים 40ב, 40ז, 75, 75א ו־75ב יראו מקדמה על חשבון מענק כמענק.

(ד)(פקע).

המינהלה רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות פרק זה, לרבות סדרי הגשת הבקשה למתן המענק, הפרטים שייכללו בבקשה, המסמכים שיצורפו אליה, הערובות הדרושות למתן המענק, המועדים שבהם ישולם המענק לשיעורין או בבת אחת, וכן כללים לעיכוב התשלום של חלק מהמענק שלא יעלה על שיעור מסויים ממנו, כפי שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת.

לא ישולם מענק בשל נכס פלוני יותר מפעם אחת.

מענק השקעה לא ישולם למפעל תיירותי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי סימן ב׳ לפרק השביעי.

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(פקע).

(א)הוראות סימן זה יחולו רק על מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי כהגדרתו בסעיף 40א.

(ב)בפרק זה –

(1)לכל מונח תהיה המשמעות שיש לו בפקודה;

(2)”מס“ – מס הכנסה, מס רווחי חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס המוטל על ריווח הון.

אישור שניתן לפי חוק זה לחברה שהיא חברה שקופה כאמור בסעיף 64א1 לפקודה, יראוהו לענין פרק זה כאילו ניתן לבעל המניות כמשמעותו בסעיף האמור.

בחישוב הכנסתו של מפעל מאושר, הזכאי לניכוי פחת לפי סעיף 21 לפקודה לגבי מכונות או ציוד המשמשים לצרכי אותו מפעל, והשימוש בהם בישראל התחיל לראשונה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) או לגבי בנינים המשמשים לצרכי אותו מפעל, והנכסים האמורים כלולים בתכנית המאושרת – יותר למפעל לפי בקשתו, בכל אחת מחמש שנות המס הראשונות לשימושו באותם נכסים, ניכוי פחת על פי סעיף 21 לפקודה כמפורט להלן:

(1)לגבי מכונות או ציוד – במכסה השווה ל־200% מהמכסה הקבועה בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן – התקנות);

(2)לגבי בנינים – במכסה השווה ל־400% מהמכסה הקבועה בתקנות, ובלבד שלא יותר ניכוי של יותר מ־20% לשנה.

הוכח לפקיד השומה שבמפעל מאושר היה בלאי בלתי רגיל של מכונות או של ציוד כאמור בסעיף 42, מחמת שהפעילו אותם במשמרות נוספות או בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר, לפי בקשת המפעל, במקום המיכסה לפי סעיף 42, ניכוי פחת על פי סעיף 21 לפקודה במכסה השווה ל־250% ממכסת הפחת הקבועה בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941.

בעל מפעל מאושר שקיבל מענק השקעה בשל הוצאות לפיתוח קרקע, ינוכה סכום המענק, לענין פחת על פי כל דין, מהמחיר המקורי של הבנין העומד על הקרקע או של נכס אחר שלהוצאות האמורות יש זיקה אליו; המענק יהיה פטור ממס הכנסה.

(בוטל).

(א)הטבות לפי הסעיפים 46 ו־47 יינתנו לגבי השקעה, נכס או מפעל שביצועם הוא נושא לתכנית שאושרה והם יינתנו –

(1)על הכנסה שהושגה בשבע השנים המתחילות מהשנה שבה היתה לראשונה הכנסה חייבת, ולגבי השקעה מאושרת במפעל מאושר, לענין הטבות לפי סעיף 46 – מהשנה שבה היתה לראשונה הכנסה ממנה, ובלבד שלא עברו עדיין ארבע עשרה שנה מהשנה שבה ניתן האישור ושתים עשרה שנים מן השנה שבה – לפי קביעת המנהל – הופעל המפעל או הוחל בייצור או שבה נשאו פרי לראשונה ההדרים, הגפנים או עצי הפרי, אלא שהמינהלה רשאית להסיר את הגבלת הזמן של ארבע עשרה השנים ושתים עשרה השנים האמורות לגבי מפעלים חלוציים;

לענין זה, יראו כהכנסה שהושגה ממפעל מאושר גם הכנסה ממתן זכות שימוש בידע שפותח במפעל, הכנסה מתמלוגים והכנסה משירות נלווה לזכות השימוש בידע או לתמלוגים, ובלבד שמקורם במהלך עסקיו הרגיל של המפעל המאושר;

(2)על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בשבע השנים כאמור בפיסקה (1), אף אם הגיע לנישום תוך שתים עשרה שנים לאחר תום שבע השנים האמורות;

(3)המינהלה רשאית לקבוע כי חברה עתירת השקעות חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח תהא זכאית להטבות בתקופה של חמש שנים נוספות על התקופות שבפסקאות (1) ו־(2) בתנאי שבכל חמש השנים הללו היו 80% לפחות מכלל הכנסותיה של החברה מהמפעל התעשייתי המאושר, על פי חישוב ממוצע, הכנסות מיצוא; החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות שבתקופות של עד שלוש שנים רצופות לפי בחירתה של החברה.

(ב)הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו לגבי חברת משקיעי חוץ כהגדרתה בסעיף 47(א1), על הכנסה שהושגה בעשר השנים המתחילות במועדים הקבועים בסעיף קטן (א); ואילו תקופת ההטבות לגבי דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בעשר השנים האמורות תהא ללא הגבלה.

(בוטל).

(א)קיבל יחיד הכנסה חייבת, שמקורה בהשקעה מאושרת, לא יהא חייב עליה במס הכנסה בשיעור העולה על 25% מאותה הכנסה, ויראו אותה הכנסה לענין המס כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת.

(ב)קיבלה חברה הכנסה חייבת שמקורה בהשקעה מאושרת, תהא חייבת עליה במס הכנסה בשיעור 25% מאותה הכנסה ותהא פטורה מכל מס אחר עליה.

(ג)דין פירות השקעה, המשתלמים על ידי חברה מתוך הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), כדין הכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת.

(א)חברה שהיא בעלת מפעל מאושר תהא חייבת על הכנסתה החייבת, שהושגה מאותו מפעל, במס חברות –

(1)אם המפעל אושר עד יום ב׳ באלול תש״ל (31 בספטמבר 1970) – בשיעור שלא יעלה על 28% מאותה הכנסה;

(2)אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) – בשיעור שלא יעלה על 33% מאותה הכנסה;

(3)אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (2) אך עד יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר, לפי סעיף 42(א) לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 17), התשל״ח–1978 (להלן בסעיף זה – תיקון מס׳ 17), בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (4) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור שלא יעלה על 35% מאותה הכנסה;

(4)אם המפעל אושר אחרי יום כ״ה בתמוז תשל״ח (30 ביולי 1978) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א׳, עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה;

(5)אם המפעל אושר באזור פיתוח א׳, אחרי יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) – בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה; ואולם בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, תהא חברה שהיא בעלת מפעל מאושר כאמור, פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה.

(א1)חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שהבקשה לאישורו הוגשה למינהלת הרשות עד המועד הקבוע לפי הוראות סעיף 18, תהא חייבת, על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס חברות בהתאם לאמור בפסקאות (1) עד (3) ותהא פטורה מכל מס אחר עליה:

(1)בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 49% או יותר אך פחות מ־74% – בשיעור שלא יעלה על 20% מאותה הכנסה;

(2)בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 74% או יותר אך פחות מ־90% – בשיעור שלא יעלה על 15% מאותה הכנסה;

(3)בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 90% או יותר – בשיעור שלא יעלה על 10% מאותה הכנסה;

ואולם לגבי חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שאושר החל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) באזור פיתוח א׳, בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה.

לענין סעיף קטן זה –

”חברת משקיעי חוץ“ – חברה בהשקעת חוץ, כמשמעותה בסעיף 53ח, שנתקיים בה אחד מאלה:

(א) (1)המפעל שבבעלותה אושר ביום 1 באפריל 1985 או לאחריו;

(2)המפעל שבבעלותה אושר בתקופה שתחילתה ב־1 באפריל 1983 וסופה ב־31 במרס 1985; לענין זה, ”מפעל“ – למעט הרחבת מפעל;

(3)הרחבת מפעל שבבעלותה אושרה לפני 1 באפריל 1985, והחברה היתה זכאית להטבות לפי פרק שביעי 3, ובלבד שיראוה כחברת משקיעי חוץ רק לגבי התקופה שמתום עשר שנים מיום תחילת תקופת ההטבות לפי פרק שביעי 3 עד תום תקופת ההטבות הקבועה בסעיף 45(ב) לגבי ההרחבה;

(ב)חברה שהיתה חברת משקיעי חוץ במועד שבו אושרה התכנית כמפעל מאושר או בשנת הבחירה של מפעל מוטב, תמשיך להיחשב כחברת משקיעי חוץ גם אם בעלי מניותיה שהיו תושבי חוץ במועד האמור, כולם או חלקם, היו לתושבי ישראל לראשונה, ובלבד שלא שונה שיעור החזקתם בחברה, והכל עד לתום תקופת ההטבות של אותו מפעל, לרבות תקופת ההטבות של חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה בתוך חמש שנים מיום שבעלי המניות היו לתושבי ישראל לראשונה, אם היתה לחלק המפעל האמור הכנסה חייבת באותן שנים;

”שיעור השקעת חוץ“, בשנת מס פלונית – השיעור שלא היה נמוך ממנו במשך שנת המס בשום זכות מזכויות אלה שהשקעת החוץ הקנתה:

(1)זכות לרווחים;

(2)זכות הצבעה;

(3)זכות למינוי מנהלים;

(4)הון מניות כולל הלוואות בעלים;

(5)הון מניות לבדו;

ואולם אם השקעת החוץ הקנתה, בכל שנת המס, שיעור העולה על 50% בכל אחת מהזכויות המנויות בפסקאות (2), (3) ו־(5), לא יובאו בחשבון לצורך קביעת שיעור השקעת החוץ הזכויות המנויות בפסקאות (2) ו־(3); לענין הגדרה זו, מקום שהשקעת חוץ לא הקנתה זכות פלונית, יראו כאילו הקנתה שיעור אפס באותה זכות;

”השקעת חוץ“ ו־”הלוואת בעלים“ – כמשמעותן בסעיף 53ח;

(א2)על אף הוראות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל, שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1), תהא חייבת, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, בשיעור מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא היתה פטורה ממס חברות בשנה זו, והוראות סעיף 51ב(א)(2) יחולו על חלוקת הדיבידנד לפי סעיף קטן זה; המס האמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו עליו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה, ”סכום הדיבידנד המחולק“ – לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו;

(א3)(פקע).

(ב) (1)קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) שהושגה בשנת המס 1958 או לאחר מכן, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששולם על־ידי החברה והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים על־ידי חברה מתוך דיבידנד כאמור.

(2) (א)קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה, כאמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5) או בסעיף קטן (א1) או בסעיף 53ג(ב), יהיה חייב עליו במס הכנסה בשיעור של 20%; הוא הדין לגבי דיבידנד שמשלמת חברה מתוך דיבידנד כאמור.

(ב)חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בפסקת משנה (א), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת במס הכנסה לפי פסקת משנה (א) (להלן בפסקה זו – הכנסה מועדפת) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מועדפת או שהכנסתה המועדפת היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מועדפת שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד יום ההחזר.

(3)הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו גם על דיבידנד בגובה הסכומים הדרושים לתיאום הרווחים שחילקה חברה זכאית מתוך רווחים שהותרו בניכוי כהפרשה לייצוב ההון; לענין זה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפרק שביעי 3.

(ג)מי שזכאי למענק השקעה לפי סעיף 40ב(2) עד (5) (בסעיף קטן זה – זכאי למענק השקעה) או יחיד, שהוא בעל מפעל מאושר, יהא חייב על הכנסתו החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר, במס הכנסה –

(1)אם המפעל אושר עד יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) – בשיעור 25%;

(2)אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות על פי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור 35%;

(3)אם המפעל אושר אחרי יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (2) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור 25%;

(4)אם מפעל אושר אחרי יום כ״ז באייר התשמ״א (31 במאי 1981) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א׳ שבבעלות זכאי שאושר עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) – בשיעור שלא יעלה על 35%, ואם השקיע בשנת המס בנכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, למעט רכב פרטי – בשיעור של 25% על אותו חלק מההכנסה החייבת של המפעל המאושר השווה לסכום שבו עודפת ההשקעה בנכסים הקבועים על התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס;

(5) (א)אם המפעל באזור פיתוח א׳ הוא בבעלות של זכאי למענק השקעה ואושר החל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) – בשיעורים הקבועים בפסקה (4), ואולם –

(1)בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא ההכנסה החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר כאמור, פטורה ממס, אם המפעל המאושר רכש בשנת המס נכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, בגובה הסכום שבו עודף סכום הרכישה של הנכסים הקבועים על סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס (להלן – עודף הרכישות);

(2)בכל אחת משנות המס שלאחר שנת המס שבה ההכנסה החייבת של המפעל המאושר היתה פטורה ממס כאמור בפסקה (1) ועד תום תקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, אם עלה סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים על סכום הרכישה של נכסים קבועים במפעל המאושר (להלן – סכום עודף המכירות), יהא סכום עודף המכירות חייב במס בשיעור שהיה חייב בו הזכאי למענק השקעה אילולא היה פטור ממס לפי פסקה (1) או בשיעור של 25%, לפי הנמוך מביניהם; הוראות פסקה זו יחולו על סכום עודף המכירות עד לנמוך מבין סכומים אלה:

(א)סכום עודף הרכישות בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות;

(ב)סכום ההכנסה החייבת שהיתה פטורה ממס בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות;

(ב)לענין פסקה זו –

”סכום הרכישה של נכס קבוע“ – המחיר המקורי של הנכס הקבוע שלגביו יחושב הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, ובתוספת רווח הון שלא התחייב במס לפי סעיף 96 לפקודה, אשר נגרע מהמחיר המקורי של נכס זה;

”נכסים קבועים“ – נכסים ששימשו או שישמשו את המפעל המאושר בייצור הכנסתו, למעט 30% מנכסי המפעל כהגדרתם בסעיף 40א, ושנרכשו כחלק מתכנית מאושרת לפי סעיף 21(1) או (2), שבשלה ניתנת ההטבה בשנת המס ואשר ניתן לגביהם מענק לפי חוק זה.

(ד)השרים רשאים לקבוע שההטבות לפי סעיף זה לגבי כלל המפעלים שאינם באזורים א׳ או ב׳ או לגבי סוגים מהם יהיו מותנות בכך שהמפעל ייצא שיעור מסויים מתוצרתו.

(בוטל).

שילמה חברה את המס המגיע ממנה על הכנסתה החייבת, יהא תושב־חוץ, המקבל מאת החברה מתוך אותה הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה דיבידנד על השקעתו המאושרת במטבע־חוץ, פטור מכל מס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161 לפקודה.

(בוטל).

שיעור המס המוטל על הכנסתו של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן, כמשמעותה בסעיף 5(1)(ב) לפקודה, לא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. הנחה זו תינתן במשך שלוש שנות מס מראשית שנת המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה, אולם המינהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד חמש שנים נוספות.

”מומחה מאושר“ – מי שהוזמן בהיותו תושב־חוץ על ידי מפעל, בהסכמת המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להשגתה של מטרת חוק זה ולא היה לפני כן תושב ישראל.

לא התקיים במפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי או מיתקן תיירותי ללינה כמשמעותם בסעיף 18א(א) בשנת מס מסוימת תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 18א(ג) או תנאי מהתנאים המנויים באישור המינהלה, לא תהא החברה שבבעלותה מפעל מאושר כאמור זכאית להטבות לפי סעיף 47 באותה שנת מס; חזרו להתקיים לגבי המפעל המאושר התנאים האמורים במהלך תקופת ההטבות, תהא החברה זכאית להטבות לפי סעיף 47, ביתרת תקופת ההטבות.

בסימן זה ובסימנים ב1 ו־ב2 –

”אזור“ – כהגדרתו בסעיף 18א(א);

”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, הרוח, ביומסה או מקור אנרגיה אחר ובלבד שאינו דלק מאובן;

”ביומסה“ – מסת חומר אורגני לא מאובן;

”דלק מאובן“ – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;

”הכנסה מוטבת“ – ההכנסה החייבת ממפעל מוטב, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה ממתן שירותי תיירות במהלך עסקיו הרגיל;

”הכנסה מועדפת“ – הכנסה ממפעל מועדף, כמפורט להלן, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל, למעט הכנסה מנכס לא מוחשי, אשר אינה מיוחסת לייצור, אשר אילו היתה מופקת על ידי מפעל טכנולוגי, לא היה ניתן לראות בה הכנסה טכנולוגית מועדפת, על פי הוראות סימן ב׳3; לעניין זה, יחולו הוראות סעיף 51כט וכן הוראות שקבע שר האוצר לעניין החרגת סוגי הכנסות מההגדרה ”הכנסה טכנולוגית“ כאמור בסעיף 51כד לצורך עמידתו של משטר המס בישראל באמות מידה בין־לאומיות, בשינויים המחויבים:

(1)הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר, והכל למעט רכיביהם שמקורם במכרה, במפעל אחר להפקת מחצבים או במפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952;

(2)הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר, שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח במפעל;

(3)הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל, וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור שהמנהל אישר שהיא נלווית לפעילות הייצורית של המפעל המועדף בישראל;

(4)הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקה (3);

(5)הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת ראש המחקר למינהל ופיתוח תעשייתי;

ובלבד שהתקיימו שני אלה, לפי העניין:

(א)לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש אגודה שיתופית שמחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, או לגבי חברה מועדפת שהיא אגודה שיתופית שמחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה המיוחס לחברה שאינה אגודה שיתופית המחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ובלבד שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה;

(ב)לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה המיוחס לחברה שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה;

”הרחבה“, של מפעל תיירותי – כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, למעט הרחבה בדרך של רכישת מפעל קיים או בדרך של שינויי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה:

(1)הרחבה או הוספה של בניין, לשם הגדלת מספר הלינות במפעל התיירותי;

(2)הקמת מפעל קשור;

”השקעה מזערית מזכה“ – השקעה ברכישת נכסים יצרניים, הנעשית במהלך תקופה שאינה עולה על שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת הבחירה, לשם הקמת מפעל חדש או לשם הרחבת מפעל, שהיא בסכום כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, לפי הענין:

(1)לגבי הקמת מפעל חדש – סכום שאינו פוחת מ־300,000 שקלים חדשים;

(2)לגבי הרחבת מפעל – סכום שאינו פוחת מהגבוה מבין סכומים אלה:

(א)הסכום האמור בפסקה (1);

(ב)סכום השווה לשיעור המזכה משווי כלל הנכסים היצרניים של המפעל, כפי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה;

לענין הגדרה זו –

(1)”שיעור מזכה“ –

לענין חלק שווי הנכסים שעד 140 מיליון שקלים חדשים – 12%;

לענין חלק שווי הנכסים שמעל 140 מיליון שקלים חדשים ועד 500 מיליון שקלים חדשים – 7%;

לענין חלק שווי הנכסים שמעל 500 מיליון שקלים חדשים – 5%;

(2)יראו כנכסים יצרניים של מפעל גם נכסים יצרניים המשמשים את המפעל ואינם בבעלותו של בעל המפעל, וכן נכסים יצרניים כאמור של חלק מהמפעל שהוסף בשל הרחבה או של מפעל קשור;

(3)שווי נכס יצרני יחושב, כהפרש שבין המחיר המקורי, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, לבין סכומי הפחת שניתן היה לנכותם לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941, לגבי אותו נכס, עד למועד שבו מחושב שווי הנכס, כשההפרש מתואם לפי שיעור השינוי במדד מיום הרכישה של הנכס ועד לתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה;

”חברה מוטבת“ – חברה שהתאגדה בישראל, שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהיא בעלת מפעל מוטב, ושמתקיימים בה כל אלה:

(1)סעיפים 64א ו־64א1 לפקודה אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54 לפקודה;

(2)החברה מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה;

(3)החברה ובעל תפקיד בה, כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה, לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת הבחירה ובתקופת ההטבות, בעבירה כמפורט להלן:

(א)עבירה לפי סעיפים 216, 216א, 216ב, 216ג, 217 עד 220 ו־224א לפקודה;

(ב)עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

(ג)עבירה לפי סעיפים 98, 98א ו־99 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963;

”חברה מועדפת“ – חברה שהתאגדה בישראל, שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, וכן שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות ששותפות בה רק חברות שהתאגדו בישראל, שלא חלות עליהן הוראות סעיפים 64א ו־64א1 לפקודה או שאינן מחילות את הוראות הסעיפים האמורים על עצמן, לפי העניין, שאינה שותפות שכל החברות ששותפות בה הן חברות בבעלות ממשלתית מלאה, ומתקיימים בחברה או בשותפות, לפי העניין, כל אלה:

(1)היא בעלת מפעל מועדף;

(2)השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל;

(3)סעיפים 64א ו־64א1 לפקודה אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54 לפקודה;

(4)היא מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה;

(5)היא ובעל תפקיד בה כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת המס שלגביה מתבקשות ההטבות, בעבירה כמפורט להלן:

(א)עבירה לפי סעיפים 216, 216א, 216ב, 216ג, 217 עד 220 ו־224א לפקודה;

(ב)עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף;

(ג)עבירה לפי סעיפים 98, 98א ו־99 לחוק מיסוי מקרקעין;

”ידע“ – ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית קבעה שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח, ולעניין ידע בתחום האנרגיה המתחדשת – ידע שהמדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות קבע שהוא ידע הכשיר להיות נושא למחקר ופיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח;

”מענק“ – הלוואה או מענק לפי חוק זה;

”מפעל בר־תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת“ – מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב), ואולם לעניין זה, יראו מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת כמפעל בר־תחרות התורם לתוצר הגולמי כאמור באותו סעיף אם מתקיים בו, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, אחד מאלה:

(1)עיקר פעילותו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת המבוססת על ידע בתחום האמור, וניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות; לעניין זה, לא יראו מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת כפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת;

(2)הוא מפעל תעשייתי המוכר מוצר שהוא רכיב במיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת, ושמתקיים בו, לעניין הכנסתו ממכירות המפעל, אחד מאלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 18א(ד):

(א)25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות למפעל תעשייתי העומד בתנאים האמורים בפסקה (1), או ממכירות המשמשות להקמת מיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת;

(ב)25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) וממכירות לשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות, ובלבד שסך הכנסות המפעל ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) לא יהיה נמוך מ־15% מכלל הכנסתו כאמור בשנת המס;

”מפעל חדש“ – מפעל שהוקם לראשונה ואינו מפעל קשור;

”מפעל מוטב“ – מפעל תיירותי, שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו־(ג)(3) לענין היותו מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, ושלשם הקמתו או הרחבתו היתה השקעה מזערית מזכה, ובלבד שהמפעל החדש או חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה, אינו מפעל מאושר; ואולם לענין הרחבת מפעל יראו כמפעל מוטב רק את חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה; לענין זה, תהיה למונחים המפורטים בסעיף 18א המשמעות שיש להם בסימן זה, ויקראו את סעיף 18א(ג)(1)(א) כאילו במקום ”לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה“, נאמר ”לפני שנת הבחירה“;

”מפעל מועדף“ – מפעל תעשייתי שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו־(ג) לעניין היותו מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר־תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת;

”מפעל קשור“ – אחד מאלה:

(1)מפעל שהוא בבעלות חברה שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור;

(2)מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה בה הוא גם בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור;

(3)מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה היה בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור;

ואולם לא יראו כמפעל קשור מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהוא ממוקם בנפרד מהמפעל האחר וש־60% או יותר מעובדיו, אך לא פחות מעשרה עובדים, הם עובדים חדשים;

”מפעל תיירותי“ – מתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א);

”מפעל תעשייתי“ – מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט כל אחד מאלה: מכרה, מפעל אחר שפעילותו, כולה או חלקה, היא הפקה של משאב טבע כהגדרת מונחים אלה בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011, מפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952, ומפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980; בהגדרה זו, ”פעילות ייצורית“ – לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, מחקר ופיתוח תעשייתי עבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית וכן מחקר ופיתוח תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת, ובלבד שניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה:

(1)אריזה;

(2)בניה;

(3)מסחר;

(4)תחבורה;

(5)החסנה;

(6)מתן שירותי תקשורת;

(7)מתן שירותים סניטריים;

(8)מתן שירותים אישיים;

(9)פעילות אחרת שקבעו השרים;

פורסם צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית), התשס״ח–2008 (ק״ת תשס״ח, 1231), לפיו יצירת אנימציה ממוחשבת היא פעילות ייצורית.

”נכסים יצרניים“ – נכסים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה זו, המשמשים מפעל או המיועדים לשמש מפעל, ובלבד שאינם כלולים בתכנית שאושרה על ידי המינהלה:

(1)בנינים;

(2)מכונות וציוד אחר, שלא היה בהם שימוש קודם בישראל או באזור, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה;

(3)מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל והמשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים, או מעונות יום לילדי העובדים;

”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;

”שנת הבחירה“ – כמשמעותה בסעיף 51ד;

”שנת התחילה“ – שנת המס שבה היתה לחברה המוטבת, לראשונה, הכנסה חייבת מהמפעל המוטב או שנת הבחירה, לפי המאוחר;

”תקופת ההטבות“ – כמשמעותה בסעיף 51ג.

(א)חברה מוטבת זכאית, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, להטבות בשל הכנסתה המוטבת, לפי הוראות אלה:

(1)נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח א׳ – תהיה החברה זכאית להטבות על פי פסקת משנה (א) או (ב), בהתאם לבחירתה, על פי הודעתה בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שהגישה לשנת הבחירה; בחרה החברה בהטבה לפי פסקה זו לא תוכל לחזור בה מבחירתה במשך כל תקופת ההטבות:

(א)פטור ממס;

(ב)מס חברות בשיעור של 11.5%;

(2)נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח ב׳ – תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שש שנים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות – למס חברות בשיעור שהכנסת החברה היתה מחויבת בו לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה;

(3)נמצא המפעל המוטב באזור אחר – תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שנתיים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות – למס חברות בשיעור שהכנסת החברה היתה מחויבת בו לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה;

(4)(נמחקה).

(ב)חברה מוטבת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המוטב.

(ג)(בוטל).

(ד)(בוטל).

(א)על אף האמור בסעיף 51א(א)(1)(א), (2) ו־(3), חברה מוטבת המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שהושגה בתקופה שבה היתה הכנסת החברה פטורה ממס לפי הוראות הפסקאות האמורות, תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו, בשיעור מס החברות שבו היתה מחויבת הכנסתה לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל המוטב מפעל מאושר; מס החברות כאמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו מהכנסתו של מקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור.

(ב)לענין סעיף קטן (א), יראו כל אחד מהמפורטים להלן כדיבידנד שחילקה החברה המוטבת:

(1)סכום שנתן בעל המפעל המוטב לקרובו, לבעל שליטה בו כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי הסכום האמור מהווה הכנסה חייבת במס בידי המקבל, שאינה דיבידנד, והמס עליה שולם;

(2)סכום שמקורו ברווחי החברה, שניתן לבעלי מניותיה במהלך פירוקה של החברה;

(3)תמורה ששילמה חברה לבעל מניות בה בעד רכישת מניותיה על ידה.

(ג)קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מוטבת, בניכוי מס החברות החל עליה, לרבות דיבידנד ששולם מתוך דיבידנד כאמור, יחולו לענין החיוב במס הוראות אלה:

(1)שולם הדיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שחלות לגביה פסקאות (1), (2) או (3) של סעיף 51א(א), יחויב הדיבידנד במס בשיעור של 20%, ובלבד שלגבי חברה מוטבת שאינה חברה בהשקעת חוץ, טרם חלפו שתים עשרה שנים מתום תקופת ההטבות;

(2)על אף האמור בפסקה (1) שולם דיבידנד לתושב חוץ מתוך הכנסה מוטבת שחוייבה במס בשיעור של 11.5% כאמור בסעיף 51א(א)(1)(ב), יחויב הדיבידנד במס בשיעור של 4%; לענין פסקה זו – ”תושב חוץ“ – כהגדרתו בפקודה, שהתקיים בו האמור בסעיף 68א לפקודה;

(3)(נמחקה).

(ד)חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת לפי סעיף קטן (ג)(1) (בפסקה זו – הכנסה מדיבידנד מוטב) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מדיבידנד מוטב או שהכנסתה מדיבידנד מוטב היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מדיבידנד מוטב שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם, ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור, ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד ליום ההחזר.

(א)ההטבות לפי הוראות סעיף 51א יינתנו לחברה מוטבת במהלך תקופה כמפורט להלן, לפי הענין, ובלבד שטרם חלפו 12 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה:

(1)לענין מפעל מוטב באזור פיתוח א׳ – עשר שנות מס, שתחילתן בשנת התחילה;

(2)לענין מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א׳ – שבע שנות מס, שתחילתן בשנת התחילה;

(3)לענין מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א׳ ושבשנת מס כלשהי במהלך התקופה האמורה בפסקה (2) היה בבעלותה של חברה בהשקעת חוץ או הפך להיות בבעלות כאמור – תקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (2), שבמהלכה היתה החברה, ברציפות, חברה בהשקעת חוץ, אך לא יותר משלוש שנים נוספות מתום התקופה האמורה בפסקה (2).

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, לענין הקמת מפעל באזור פיתוח א׳ תובא בחשבון תקופת ההטבות כאמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן, ובלבד שלא חלפו 14 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א), לענין מפעל מוטב שבבעלותה של חברה עתירת השקעות חוץ, תהא תקופת ההטבות התקופה האמורה בפסקאות משנה (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), לפי הענין, בתוספת חמש שנים, אם בכל חמש השנים האמורות היו 80% לפחות מכלל הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, הכנסות במטבע חוץ, ובלבד שטרם חלפו 17 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה; החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות האמורות בתקופות של עד שלוש שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה.

(ד)בסעיף זה, ”חברה עתירת השקעות חוץ“ – כהגדרתה בסעיף 53ח, בשינויים אלה:

(1)בפסקה (1) להגדרה האמורה, אחרי ”מפעל מאושר“ יקראו ”או מפעל מוטב“;

(2)בפסקה (3) להגדרה האמורה, אחרי ”על פי התכנית המאושרת“ יבוא ”או במפעל המוטב, לפי הענין“.