סעיף 19 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, תגמול נוסף.

(א)חייל מילואים זכאי, נוסף על תגמולים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול נוסף (בסעיף זה – תגמול נוסף).

(ב)תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר בהסכמת שר האוצר.

פורסמו תקנות שירות המילואים (תשלום תגמול נוסף), התשס״ט–2009.

(ג)תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה.

(ד)הוראות סעיף 18(ג) ו־(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף.

(ה) (1)מקבל התגמול הנוסף חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (בסעיף זה – המס המיוחד), בלא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.

(2)המשלם ינכה מתשלום התגמול הנוסף, את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו מועד.

(3)יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גבייה ועונשין לפי פקודת מס הכנסה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות לפי סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו.

(4)שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה.