סעיף 23 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, זמן השירות במילואים לנעדר מן השירות.

(א)חייל מילואים אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת היעדרותו, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר, לפי העניין, הוראה אחרת; לעניין זה, ”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי.

(ב)לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –

(1)נשא עונש מאסר או מחבוש בפועל;

(2)נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי;

(3)הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז׳ בפרק ו׳ לחוק העונשין.