סעיף 37 לחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, הוראות מעבר.

(א)מינהלת השירות האזרחי–לאומי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 2295 מיום ה׳ באלול התשס״ז (19 באוגוסט 2007), יראו אותה כרשות שהוקמה לפי סעיף 19.

(ב)ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), בהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 1761 מיום כ״ד בסיוון התש״ע (6 ביוני 2010), יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי סעיף 19(ג).

(ג)עובדי מינהלת השירות האזרחי–לאומי ששימשו בתפקידם ערב יום התחילה, יראו אותם כעובדי הרשות, ואלה מהם שהיו עובדי המדינה ערב יום התחילה יהיו עובדי המדינה גם לאחר יום התחילה.

(ד)על אף האמור בסעיף 14, מפעיל שהופנו אליו מיועדים לשירות ביטחון לשירות אזרחי ערב יום התחילה בהתאם להוראות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002 (להלן – חוק דחיית שירות), יראו אותו כגוף שאושר כגוף מפעיל לפי הסעיף האמור עד תום שנתיים מיום התחילה, ויחולו עליו שאר הוראות חוק זה לתקופה זו.

(ה)מי שהחל לשרת לפני יום התחילה בשירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות או בשירות אזרחי משמר בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 5275 מיום כ״ה בכסלו התשע״ג (9 בדצמבר 2012), יחולו לגבי שירותו ההוראות לפי חוק דחיית שירות שחלו על שירות אזרחי לפי אותו חוק ערב פקיעתו.

(ו)מי שהחל לשרת בשירות לאומי–אזרחי שאינו שירות אזרחי–ביטחוני, בתקופה שמיום התחילה עד יום ב׳ בתמוז התשע״ד (30 ביוני 2014), יחולו עליו הוראות חוק זה, בשינויים אלה:

(1)במקום תקופת השירות והיקף השירות כאמור בסעיף 7(א)(1), הוא ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים;

(2)במקום דמי הכלכלה לפי סעיף 8(ב), ישולמו לו דמי כלכלה בהתאם להוראות תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס״ז–2007, כנוסחן ערב פקיעתו של חוק דחיית שירות.