סעיף 22א לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, סדר נשיאת מאסר לאחר ביטול שחרור על־תנאי.

על אף הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, בוטל שחרורו על־תנאי של אסיר לפי סעיפים 20 עד 22, יישא האסיר את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי – גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה האסיר נושא מאסר בעת שבוטל שחרורו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לענין זה, ”מאסר“ – לרבות מאסר בשל אי־תשלום קנס.