חוק2001הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 22 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ג׳: ביטול שחרור על־תנאי
22. ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי
תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה
(א)הועדה רשאית לבטל שחרור על־תנאי של אסיר לפי הוראות פרק ב׳ אף לאחר תום תקופת התנאי, ואולם לא יבוטל שחרור כאמור –
(1)בשל עשיית עבירה נוספת בתקופת התנאי שבשלה הוגש כתב אישום, אם חלפו יותר משלושה חודשים מהיום שבו ניתן גזר הדין בענין העבירה הנוספת בערכאה ראשונה ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור;
(2)בשל הפרת תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 13, אם חלפו יותר משלושה חודשים מתום תקופת התנאי ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.
(ב)בסעיף זה –
”הגשת בקשה“ – לרבות דיווח לפי הוראות סעיף 23(ב);
”גזר דין“ – לרבות החלטה שבעקבותיה הופסקה עבודת שירות לפי סעיף 51י לחוק העונשין, החלטה להפקיע מבחן לפי סעיף 16 או 17 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, והחלטה לבטל צו שירות לפי סעיף 71ד לחוק העונשין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.