תקנות1996הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4א לתקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1996, נאשם חסר אמצעים הצפוי למאסר בפועל.
4א. נאשם חסר אמצעים הצפוי למאסר בפועל
תיקון: תשס״ה
סבר תובע כי יבקש מבית המשפט להטיל על נאשם שאינו מיוצג עונש מאסר בפועל אם יורשע, והיה לתובע יסוד להניח שהנאשם אינו מיוצג בשל היותו חסר אמצעים, יודיע על כך התובע לבית המשפט בתחילת המשפט, כדי שבית המשפט יוכל לבחון אם נתקיימו התנאים למינוי סניגור לפי סעיף 18(ב) לחוק; סבר התובע כאמור לאחר תחילת המשפט, יודיע על כך לבית המשפט בהזדמנות הראשונה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1996 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.