הנוסח המלא של תקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1996, ב-14 סעיפים.

(א)מי שנתמלא בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 18(א)(1) עד (4) או (7) לחוק או בתקנות לפי סעיף 18(ג) לחוק (להלן – המבקש), יגיש את בקשתו למינוי סניגור ציבורי ללשכת הסניגוריה הציבורית במחוז שבו מתנהל ההליך המשפטי נגדו, לפי טופס 1 בתוספת.

(ב)הבקשה למינוי סניגור ציבורי של עצור תועבר ללשכת הסניגוריה הציבורית, באמצעות הממונה על החקירה, בהקדם האפשרי.

(ג)עצור שהובא לבית משפט להליך של מעצר או שחרור בערובה, וטרם הגיש את בקשתו למינוי סניגור ציבורי, כאמור בתקנת משנה (א) או שהבקשה טרם הועברה ללשכת הסניגוריה הציבורית לפי תקנת משנה (ב), רשאי להגיש את בקשתו כאמור באמצעות נציג הסניגוריה הציבורית שבבית המשפט.

(א)החליט הסניגור המחוזי להיענות לבקשה כאמור בתקנה 1 (להלן – הבקשה), יודיע על כך למבקש בכתב, בציון שמו ומענו של עורך הדין שמונה לייצגו.

(ב)החליט הסניגור הציבורי המחוזי לדחות את הבקשה, יודיע למבקש על כך בכתב, בציון סיבת הדחיה וכי זכותו לערור על החלטתו בפני הסניגור הציבורי הארצי, תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

(ג)הסניגור הציבורי המחוזי רשאי למנות באופן זמני, סניגור ציבורי למי שביקש מינוי סניגור מהטעם שהוא מחוסר אמצעים, קודם שהשלים את בדיקת זכאותו, אם הוא סבור שהענין אינו סובל דיחוי והמבקש זכאי לכאורה לייצוג.

(ד)הודעה לפי תקנה זו תימסר למבקש ביד או תישלח לו בדואר רשום.

(א)ערר על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי לפי תקנה 2(ב) יוגש בכתב לפי טופס 2 בתוספת.

(ב)הסניגור הציבורי הארצי רשאי להחליט בערר על סמך האמור בטופס הערר.

(ג)ההחלטה בערר תינתן בכתב, יפורטו בה נימוקיה והיא תומצא לעורר תוך 7 ימים.

(א)הובא בפני בית המשפט אדם שאינו מיוצג ובית המשפט סבר כי התמלאו בו הוראות סעיף 18(א)(1) עד (3) לחוק או הוראות תקנות לפי סעיף 18(ג) לחוק או החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 18(א)(5), (6), (8) או (ב) לחוק, ישלח בית המשפט הודעה על כך לסניגור הציבורי המחוזי לפי טופס 3 בתוספת.

(ב)הובא בפני בית המשפט אדם שאינו מיוצג וסבר בית המשפט כי התמלאו בו הוראות סעיף 18(א)(4) או (7) לחוק, יבקש בית המשפט מהסניגור המחוזי לערוך בדיקה לשם קביעת זכאותו של האדם לפי האמור בטופס 3 בתוספת.

(ג)מינה הסניגור הציבורי המחוזי לאדם סניגור לפי תקנה זו, יודיע לאדם על כך בכתב, בציון שמו ומענו של עורך הדין שמונה.

סבר תובע כי יבקש מבית המשפט להטיל על נאשם שאינו מיוצג עונש מאסר בפועל אם יורשע, והיה לתובע יסוד להניח שהנאשם אינו מיוצג בשל היותו חסר אמצעים, יודיע על כך התובע לבית המשפט בתחילת המשפט, כדי שבית המשפט יוכל לבחון אם נתקיימו התנאים למינוי סניגור לפי סעיף 18(ב) לחוק; סבר התובע כאמור לאחר תחילת המשפט, יודיע על כך לבית המשפט בהזדמנות הראשונה.

(א)מונה עורך דין לשמש סניגור ציבורי לאדם, יודיע הסניגור הציבורי המחוזי על כך, בכתב, לעורך הדין.

(ב)מי שמונה לסניגור ציבורי לאדם ייצור עמו קשר בהקדם האפשרי.

דין בקשה למינוי סניגור ציבורי לפי תקנה 1 או של החלטה על מינוי סניגור כאמור לפי תקנה 4, כדין ייפוי כוח לסניגור הציבורי הארצי או המחוזי.

הסניגור הציבורי המחוזי רשאי לאשר הוצאות הדרושות לצורך ניהול הייצוג המשפטי בענינים אלה:

(1)שכר בטלה של עדים ודמי לינה בסכומים שלא יעלו על הקבוע בתקנה 10(1) ו־(2) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974;

(2)שכרם של עדים מומחים כמפורט להלן:

(א)לצורך ייעוץ בלבד – סכום שלא יעלה על 210 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 278 ש״ח) לשעת ייעוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על 1,050 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 1,389 ש״ח) לתיק;

(ב)לצורך מתן חוות דעת בכתב – סכום שלא יעלה על 1,400 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 1,856 ש״ח);

(ג)לצורך מתן עדות בבית המשפט, בעד כל התייצבות לעדות, סכום שלא יעלה על 700 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 930 ש״ח) ובלבד שסך כל התשלום בסעיף זה לא יעלה על 2,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 2,650 ש״ח);

(ד)תוספת שלא תעלה על 50% לשכרם של עדים שהם רופאים, לרבות רופאים פסיכיאטרים ורופאים המתמחים ברפואה משפטית ובפתולוגיה, וזאת מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ולפי אמות מידה שיפורטו בהנחיות הסניגור הציבורי הארצי;

(ה)תוספת שלא תעלה על 50% נוספים על הסכומים שפורטו בפסקאות משנה (א) עד (ד) מנימוקים מיוחדים, ובאישור הסניגור הציבורי הארצי – עוד תוספת שלא תעלה על 50%;

(3)שכר לחוקר, באישור הסניגור הציבורי הארצי, שלא יעלה על 160 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 211 ש״ח) לשעה;

(4)הוצאות צילום חומר חקירה ומסמכים הקשורים לטיפול בתיק כנגד קבלות וכן צילום מסמכים על פי הצהרה, בסכום שלא יעלה על 75 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 100 ש״ח) לתיק בכל ערכאה;

(5)הוצאות תרגום מסמכים, לרבות תמלול קלטות, בסכום שלא יעלה על 500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 664 ש״ח) לכל תיק, אלא אם כן הסניגור הציבורי המחוזי אישר סכום העולה על כך, מטעמים מיוחדים;

(6)תרגום עוקב (קונסקוטיבי) – סכום שלא יעלה על 160 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2026, 211 ש״ח) לשעת עבודה.

(א)הסכומים הנקובים בתקנה 7 יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב)בתקנה זו –

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה, לפני יום העדכון;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

(ד)המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 7(2) עד (6) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.

(א)ראה הסניגור הציבורי מחוזי כי חדלה להתקיים במבקש הזכאות לייצוג, כי מינוי הסניגור הציבורי הושג שלא כדין, כי האדם שמונה לו סניגור מסרב לשתף פעולה עם סניגור ציבורי או כי יש ביניהם חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שבו מתנהל ההליך נגד המבקש, כדי לבקש את רשות בית המשפט להפסקת הייצוג בידי הסניגוריה הציבורית.

(ב)דיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יהיה בנוכחות האדם שמבקשים להפסיק את הייצוג בידי הסניגודיה הציבורית ובנוכחות הסניגור הציבורי.

החליט בית המשפט להפסיק את ייצוגו של אדם בידי הסניגוריה הציבורית, רשאי הוא לחייבו להחזיר לסניגוריה הציבורית את ההוצאות שהוצאו בענינו, לפי תקנות אלה, לרבות שכר טרחה ששולם לפי תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים), התשנ״ו–1996.

(א)מצא הסניגור הציבורי המחוזי כי סניגור ציבורי שמונה לאדם אינו מסוגל להמשיך בייצוג או כי אינו מייצג כהלכה את האדם, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שבו מתנהל ההליך כנגד האדם בבקשה לבטל את המינוי.

(ב)הסניגור הציבורי המחוזי לא יפנה לבית המשפט כאמור בתקנת משנה (א) בטרם נתן לסניגור הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג)אישר בית המשפט את ביטול המינוי, ימנה הסניגור הציבורי המחוזי עורך דין אחר כסניגור ציבורי לאותו אדם.

(ד)בוטל מינוי לפי תקנה זו, ימסור עורך הדין שמינויו בוטל לסניגור הציבורי המחוזי או למי שהוא קבע, את כל המסמכים והמוצגים הנוגעים לענין שנמסר לטיפולו.

(א)בכל לשכת סניגוריה ציבורית ינוהל פנקס שבו יירשמו כל אלה:

(1)שמו ומענו של סניגור ציבורי שאינו עובד הלשכה שמונה;

(2)תאריך המינוי;

(3)מספר תיק בית המשפט שבו מונה;

(4)מספר תיק הסניגוריה הציבורית.

(ב)הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור בשעות העבודה הרגילות של לשכת הסניגוריה הציבורית.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ט בסיון התשנ״ו (16 ביוני 1996).