חוק1976הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ז, תשנ״ט, תשס״ב, תשפ״ד
בחוק זה –
”בית־מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק זה“ – לרבות תקנות שהותקנו לפיו;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חניון“ – שטח שהוכשר ללינה בתנאי שדה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת:
”משרד לתיור“ – (נמחקה);
”סוכנות נסיעות“ – (נמחקה);
”סיור“ – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו”ארגון סיור“ – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;
”שירותי סוכנות נסיעות“ – כל אחד מאלה:
(1)ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור;
(2)הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה;
(3)הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל;
(4)טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור;
(5)מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4);
”השר“ – שר התיירות;
”תייר חוץ“ – מי שנכנס לישראל ויושב בה על־פי רשיון לישיבת ביקור או לישיבת מעבר, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, או על־פי צו או היתר שניתן מכוח סעיף 17 לחוק האמור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.