סעיף 3 לחוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976, הסדרת שירותי תיירות.

השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להסדיר בתקנות את פעולתו ודרכי ניהולו של שירות תיירות, ובין השאר לקבוע –

(1)דרישות ומבחנים לענין –

(א)רישוי שירותי תיירות, למעט בית־מלון וחניון;

(ב)סיווגם של שירותי תיירות;

(2)סידורים ומיתקנים נאותים למשתמשים בשירות;

(3)חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם;

(4)הוראות בדבר פרסומים של שירותי תיירות;

(5)אגרות בעד רישוי או פעולה אחרת מכוח חוק זה.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), תשכ״ז–1967.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (משרדים לתיור), התשמ״א–1981.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס״א–2000.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (עסק מאושר לתייר), התשע״ב–2011.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשע״ג–2012.