Skip to main content

Law1976

Section 3 of חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976, הסדרת שירותי תיירות.

This section is in פרק ב׳: הסדר שירותי תיירות

3. הסדרת שירותי תיירות

תיקון: תשמ״ז, תשנ״ט

השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להסדיר בתקנות את פעולתו ודרכי ניהולו של שירות תיירות, ובין השאר לקבוע –

(1)דרישות ומבחנים לענין –

(א)רישוי שירותי תיירות, למעט בית־מלון וחניון;

(ב)סיווגם של שירותי תיירות;

(2)סידורים ומיתקנים נאותים למשתמשים בשירות;

(3)חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם;

(4)הוראות בדבר פרסומים של שירותי תיירות;

(5)אגרות בעד רישוי או פעולה אחרת מכוח חוק זה.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), תשכ״ז–1967.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (משרדים לתיור), התשמ״א–1981.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (סוכנויות), התשס״א–2000.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (עסק מאושר לתייר), התשע״ב–2011.

פורסמו תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשע״ג–2012.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring