סעיף 19 לפקודת העתונות, 1933, התראה והפסקת פרסומם של עתונים.

(1)יכול שר הפנים לצוות למסור התראה לבעל כל עתון או למו״ל של כל עתון או לשניהם שחומר ידוע המופיע בעתון כזה יש בו לדעת שר הפנים כדי לסכן את שלום הצבור או שהוא מכיל ידיעות שקר או שמועות שקר, אשר לפי דעתו יש בהם כדי לעורר בהלה או יאוש, וכי אם ימשיכו בפרסומו של אותו חומר בעתון, יעיין שר הפנים בשאלת הפסקת הוצאתו של העתון לפי הוראות פקודה זו.

(2)בין שמסר לבעל העתון או למו״ל של העתון התראה עפ״י סעיף קטן (1) מסעיף זה ובין שלא מסר לו התראה כזאת, יכול שר הפנים עפ״י צו להפסיק במקרים דלקמן את פרסום העתון לאותה תקופה שימצא לנכון, ויפרט באותו צו את תקופת ההפסקה הזאת:–

(א)אם מתפרסם בעתון דבר שיש בו לדעתו של שר הפנים כדי לסכן את שלום הצבור,

(ב)אם מפרסם עתון ידיעות שקר או שמועות שקר שיש בהן, לדעתו של שר הפנים, כדי לעורר בהלה או יאוש.

(3)שוטר, פקיד מכס או פקיד מפקידי בית הדואר רשאים להחרים כל העתקה של עתון שהופעתו הופסקה.

(4)כל אדם המפרסם עתון שהופעתו הופסקה עפ״י הסעיף הזה יאשם בעברה ויהא צפוי לששת חדשי מאסר או לקנס בסכום מאה לירות או לשני העונשין כאחד.