Ordinance1933The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 19 of פקודת העתונות, 1933, התראה והפסקת פרסומם של עתונים.
This section is in חלק א׳ – הדפסת עתונים והוצאתם לאור
19. התראה והפסקת פרסומם של עתונים
תיקון: 1937, תש״ח, תש״ח־2
(1)יכול שר הפנים לצוות למסור התראה לבעל כל עתון או למו״ל של כל עתון או לשניהם שחומר ידוע המופיע בעתון כזה יש בו לדעת שר הפנים כדי לסכן את שלום הצבור או שהוא מכיל ידיעות שקר או שמועות שקר, אשר לפי דעתו יש בהם כדי לעורר בהלה או יאוש, וכי אם ימשיכו בפרסומו של אותו חומר בעתון, יעיין שר הפנים בשאלת הפסקת הוצאתו של העתון לפי הוראות פקודה זו.
(2)בין שמסר לבעל העתון או למו״ל של העתון התראה עפ״י סעיף קטן (1) מסעיף זה ובין שלא מסר לו התראה כזאת, יכול שר הפנים עפ״י צו להפסיק במקרים דלקמן את פרסום העתון לאותה תקופה שימצא לנכון, ויפרט באותו צו את תקופת ההפסקה הזאת:–
(א)אם מתפרסם בעתון דבר שיש בו לדעתו של שר הפנים כדי לסכן את שלום הצבור,
(ב)אם מפרסם עתון ידיעות שקר או שמועות שקר שיש בהן, לדעתו של שר הפנים, כדי לעורר בהלה או יאוש.
(3)שוטר, פקיד מכס או פקיד מפקידי בית הדואר רשאים להחרים כל העתקה של עתון שהופעתו הופסקה.
(4)כל אדם המפרסם עתון שהופעתו הופסקה עפ״י הסעיף הזה יאשם בעברה ויהא צפוי לששת חדשי מאסר או לקנס בסכום מאה לירות או לשני העונשין כאחד.
The text on this page is adapted from the entry פקודת העתונות, 1933 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.