סעיף 5 לפקודת העתונות, 1933, באילו תנאים ינתן הרשיון.

(1)לא ינתן שום רשיון אלא אם קיים מבקש הרשיון את התנאים הבאים –

(א)מסר לממונה על המחוז הצהרה בשבועה המקיימת את הפרטים דלקמן כשהיא חתומה על ידו וערוכה בטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו והכוללת את העדות שנקבעה באותה תוספת:–

(i)שמו, גילו, מקום מגוריו וכתובת הדואר ונתינותו של המבקש;

(ii)בעלותו על העתון;

(iii)שמו, מקום מגוריו וכתובת הדואר של העורך;

(iv)שם העתון;

(v)מקום עריכתו ומקום הדפסתו של העתון;

(vi)הנושאים שבהם ידון;

(vii)באיזו לשון או לשונות יידפס;

(viii)באיזה זמנים יופיע;

(ix)שאין הוא בעליו או עורכו של עתון שהופעתו הופסקה עפ״י סעיף 19, או נאסרה לחלוטין או על תנאי עפ״י סעיף 23(1)(א);

(x)שאין קיים נגדו צו עפ״י סעיף 23(1)(ב), וכן

(xi)שבית־הדפוס שבו יידפס העתון לא ניתן נגדו צו עפ״י סעיף 23(1)(ג):

בתנאי שכל בקשה מטעם חברה או אגודה שיתופית תהא מלווה באותה ההצהרה שתהא ערוכה כאמור בטופס הקבוע וכוללת את העדות הקבועה; אם היה המבקש חברה (פרט לחברה נכרית) תמסר ההצהרה ע״י מנהל העסקים והמזכיר של החברה; אם היה המבקש חברה נכרית תמסר ההצהרה ע״י מי שמורשה לשמש כבא כחה בישראל; ואם היה המבקש אגודה שיתופית, תמסר ההצהרה ע״י יו״ר ועד ההנהלה של האגודה;

(ב)מסר לממונה על המחוז הצהרה בשבועה מאת העורך המקיימת את הפרטים דלקמן כשהיא ערוכה בטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו וכוללת את העדות הקבועה באותה תוספת –

(i)כתובתו, נתינותו, מקום מגוריו וכתובת הדואר שלו;

(ii)שמלאו לו עשרים וחמש שנה;

(iii)כי עמד בבחינה הנקראת בחינת הבגרות הישראלית או בבחינה אחרת שמנהל משרד החינוך יכיר בה כבחינה השוה בערכה לאותה בחינת הבגרות;

(iv)שהוא יכול לדבר, לקרוא ולכתוב בלשון שבה ידפס העתון;

(v)שאין הוא נתון בשום פסלות משפטית;

(vi)שלא נתחייב מעולם בדין בשל עברה שנידון עליה לפי פסק דין סופי למאסר שלושה חדשים או ליותר מכן;

(vii)שאין הוא בעליו של עתון שהופעתו הופסקה עפ״י סעיף 19 או נאסרה לחלוטין או על תנאי עפ״י סעיף 23(1)(א);

(viii)שאין קיים נגדו צו עפ״י סעיף 23(1)(ב); וכן

(ix)שלא נשללה מאתו הרשות לעבוד כעורך דין או כרופא עפ״י צו מאת רשות בת־סמך;

(ג)מסר לממונה על המחוז הצהרה בשבועה חתומה על ידו האומרת כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו נכונות ההודעות הכלולות בהצהרה הנזכרת בפסקא הקודמת; וכן

(ד)מסר כתב ערבות (או, כשהבקשה מוגשת על ידי שני בני אדם או יותר משנים שאינם חברים לחברה או לאגודה שתופית, מסרו כתב ערבות הדדית ונפרדת) בסכום ובטופס הקבועים בתוספת השניה לפקודה זו בצירוף ערב אחד או כמה ערבים כפי שידרש ויאושר ע״י הממונה על המחוז, ובו תנאי שהמבקש ישלם לממשלת ישראל כל קנס אשר יטילו או יפסקו נגדו או נגד עורך עתונו לכשיחייבוהו בדין על הדפיסו או פרסמו או על גרמו או הרשותו להדפיס או לפרסם כל דבת הסתה או כל דבה אחרת בכל עת לאחר שניתן כתב הערבות, וכן כל שאר קנסות שבית משפט יטיל או יפסוק נגדו או נגד עורך עתונו עפ״י הוראות פקודה זו.

(2)אסור לשום אדם להכתיר עתון בשם של דבר־פרסום המתפרסם ע״י ממשלת ישראל או למענה, או בכל שם אחר הדומה לו במידה כזאת שיש בה, לדעת הממונה על המחוז, כדי להטיל בלבול דעות.

(3)כל מו״מ משפטי בקשר עם מסירת הצהרה הנזכרת בסעיף זה דינו כדין מו״מ משפטי בגדר הסעיפים 78 עד 86 מפקודת תקון החוק הפלילי.

(4)יכול בעליו של עתון להיות גם עורכו:

בתנאי שבמקרה זה ימסור את ההצהרות הנזכרות בסעיף קטן (1)(א) ו־(ב), ויתן את הערבות הנזכרת בסעיף קטן (1)(ד) וכי לא יהא צורך שימסור את ההצהרה הנזכרת בסעיף קטן (1)(ג).

(5)יכול שר הפנים, לפי הכרעת דעתו, לותר על כל דרישה מן הדרישות שבסעיף קטן (1)(ב) ו־(ד) ויכול הוא לשנות או לבטל כל ותור אחר עפ״י סעיף קטן זה לגבי דרישות סעיף קטן (1)(ד).

(6)המזכיר הראשי יצוה לפרסם מודעה ברשומות על מתן רשות לפרסם עתון או על בטולה של רשות כזאת. המודעה תהיה ערוכה בטופס הקבוע בתוספת השלישית לפקודה זו.