הנוסח המלא של פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972, ב-150 סעיפים.

בפקודה זו –

”חבילות“ – כל חפץ או צרור המובלים ברכבות נוסעים או ברכב חירום המסיע נוסעים, לרבות מטען אישי ולמעט טובין ומשק חי;

”טובין“ – סחורה וכלי רכב המובלים בקרונות משא שברכבות משא או שברכבות מעורבות, או ברכב חירום;

”מטען אישי“ – כל חפץ הנדרש לשימושו או לנוחותו האישית של נוסע ודרכם של נוסעים לשאתו עמם, לרבות צידה לדרך ולמעט סחורה וחפצים שלא נועדו לשימוש כאמור אלא למכירה, לצרכי עסק או מסחר או למטרה כיוצאת באלה;

”המנהל“ – מי שמונה לפי סעיף 2א, לפי העניין;

”מסילת ברזל“, ”מסילה“ – כמשמעותה בסעיף 2;

”מסילת ברזל ארצית“ – מסילת ברזל כפי שהיא מסומנת בתכנית מתאר ארצית למסילות ברזל;

”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46;

”משק חי“ – בהמות, חיות, דגים ועופות שמותר להובילם ברכבות נוסעים, ברכבות משא, ברכבות מעורבות או ברכב חירום;

”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

”נוסע“ – מי שנוסע במסילת ברזל או נמצא בה בכוונה לנסוע בה;

”פקיד רכבת“ – מי שהוסמך בידי אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לעניין מסילת ברזל ארצית – בידי מפעיל מסילת הברזל הארצית;

(2)לעניין מסילת ברזל מקומית – בידי בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 46;

(3)לעניין מסילת ברזל לפי סעיף 48 – בידי מפעיל מסילת הברזל כאמור;

”רכב חירום“ – רכב דרכים או אמצעי הובלה אחר המשמש בשירות חירום או לצרכיו;

”רכבת“ – לרבות קטר, קרונוע, קרונית שירות ותחזוקה וקרונית מנוע, בין שקרונות או רכב מחוברים אליו ובין אם לאו;

”רכבת ארצית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל ארצית;

”שירות חירום“ – שירות שהמנהל מפעיל, מעסיק או מספק, כאמור בסעיף 3(ב)(6);

”תעריף“ – (נמחקה);

”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

”הרשות“ – (נמחקה).

מסילת ברזל האמורה בפקודה זו, לרבות כל חלק ממנה שבבניה וכל הרחבה עתידה, ולרבות –

(1)מקרקעין שבתוך גדרות או סימנים אחרים המציינים את גבול המקרקעין השייכים למסילה, ובאין גדרות או סימנים אחרים – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה; ואם היתה המסילה על גבי סוללה או בתוך מחפורת או בתוך מנהרה – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה מטרים לפחות משני צדי תחתית הסוללה או ראש המחפורת או המנהרה או שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה, הכל לפי המרוחק יותר;

(2)קווי פסים, שלוחות והסתעפויות שמשתמשים בהם לצורך מסילה או בקשר אליה;

(3)תחנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועים ושאר מיתקנים שהוקמו לצורך מסילה או בקשר אליה;

(4)(נמחקה);

(5)קטרים, קרונות נוסעים, קרונוע, קרונית מנוע, קרונית שירות ותחזוקה, קרונות להובלת טובין ומשק חי וציוד אחר כיוצא באלה המשמשים לקיום התנועה במסילה;

(6)(נמחקה).

(א)השר ימנה עובד המדינה שהוא בעל ניסיון בתפעול ובניהול של מערכות תחבורה יבשתית ובכלל זה מערכות תחבורה מסילתית, כמנהל לעניין מסילות ברזל, ורשאי הוא למנות מנהל נפרד לעניין מסילת ברזל ארצית, לעניין מסילת ברזל מקומית ולעניין מסילת ברזל לפי סעיף 48.

(ב)הודעה על מינוי לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

(א)בסעיף זה –

”מבנה הנדסי“ – משטח נטוי, קשת, מנהרה, מעביר מים, סוללה, מוביל מים, גשר, דרך, קו מסילת ברזל, שביל, צינור מים, צינור ביוב, תעלת ניקוז, סיב אופטי שנועד להפעלת מסילת ברזל בלבד, מזח, ירכה, מחפורת או גדר;

”נהר“ – לרבות נחל וערוץ.

(ב)בכפוף להוראות פקודה זו וכל חיקוק אחר בר־תוקף, רשאי השר, לשם בניית מסילה, תחזוקתה והפעלתה, להסמיך את המנהל –

(1)לבנות מבנים הנדסיים של קבע או של עראי במקרקעין, דרכם, מעליהם או מתחתיהם; בפסקה זו, ”מקרקעין“ – לרבות רחוב, גבעה, עמק, דרך, מסילת ברזל, מסילת חשמלית, תעלת ניקוז, צינור מים, צינור גז, צינור נפט, תיל חשמלי, עמוד חשמל, תעלה, נחל, נהר ומים אחרים;

(2)לשנות את נתיבו של נהר לשם בנייתם ותחזוקתם של מנהרה, גשר מעבר או מיתקנים אחרים מעליו או מתחתיו;

(3)להטות, להרחיב, להצר או לשנות, דרך קבע או דרך עראי, את נתיבו של נהר או של כביש, רחוב או דרך, להנמיכו או להגביהו, כדי להקל על ניתובם ליד מסילה, מתחתיה או מעליה;

(4)להתקין צינורות מים, צינורות ניקוז ותעלות ניקוז במקרקעין הסמוכים למסילה לשם הבאת מים אליה או סילוקם ממנה;

(5)לבנות בתים, מחסנים, משרדים, חצרות, תחנות, נוחויות, מיגשות, בנינים, מבנים ומיתקנים אחרים ולהרכיב מכונות וציוד, לשנותם, לתקנם, להפסיק את השימוש בהם ולהחליפם באחרים;

(6)להפעיל, להעסיק או לספק שירותים בדרכים או בנתיבי הובלה אחרים, אם קיימת לדעתו שעת חירום המחייבת זאת לשם תחזוקתה הנאותה של מסילה;

(7)לעשות כל מעשה אחר הנחוץ לבניית מסילה, לתחזוקתה, לתיקונה ולשימוש בה.

לענין פקודה זו רשאי השר להסמיך את המנהל לשנות את המפלס או המקום של צינור להספקת מים, גז, נפט או אויר דחוס, לרבות צינור ביוב ותעלת ניקוז, או את מקומו של תיל חשמלי או עמוד חשמל, בכפוף להוראות אלה:

(1)הודעה על הכוונה לעשות את השינוי ועל מועד תחילת העבודה תינתן זמן סביר מראש למי שבידו השליטה על הצינור, התיל או העמוד;

(2)מי שקיבל הודעה כאמור בפסקה (1) רשאי לשלוח אדם לפקח על העבודה; המנהל יבצע את העבודה להנחת דעתו הסבירה של האדם שנשלח כאמור, וייעשו סידורים להמשיך את הספקת המים, הגז, הנפט, האויר הדחוס או החשמל, או לקיים את הביוב, בזמן ביצוע העבודה;

(3)הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף זה לגבי תיל חשמלי תהיה כפופה גם להוראות כל חיקוק בדבר מפעלי חשמל שבתוקף אותה שעה.

(א)במקרה של מפולת או תקלה אחרת שקרתה, או שיש חשש שתקרה, בסוללה או במחפורת של מסילה או במבנה כיוצא בהן, רשאי השר להסמיך את המנהל להיכנס למקרקעין הסמוכים לאותה מסילה, כדי לתקן או למנוע תקלה כאמור או כדי לקבוע סידורי עראי להפעלת המסילה, ולעשות כל עבודה הנחוצה לענין זה.

(ב)בשעת הכרח רשאי המנהל להיכנס למקרקעין ולבצע עבודה כאמור בלי הסמכה מוקדמת של השר; עשה המנהל כן, ימסור לשר, תוך שבעים ושתים שעות לאחר הכניסה, תסקיר המפרט את מהות התקלה שקרתה, או שהיה חשש שתקרה, ואת העבודה שהיה צריך לעשותה.

(ג)מי שסבל נזק מחמת הפעלת הסמכויות הנתונות בסעיף זה זכאי לפיצויים על כך.

משנסללה מסילה יבנה המנהל ויקיים, לטובת בעליהם ותופשיהם של מקרקעין הסמוכים למסילה, מעברי חציה, גשרים, קשתות, מנהרות, נקבות, צינורות ביוב, נתיבי מים ושאר מעברים (להלן – התקני נוחות), מעל המסילה, מתחתיה, לצדיה או בכיוון אליה או ממנה, שלדעתו יש בהם, במספריהם ובממדיהם לפצות על כל הפרעה שגורמת המסילה לשימוש במקרקעין שבהם היא עוברת, או כדי לאפשר בכל עת זרימת מים מן המקרקעין או אליהם באותה קלות, או בקרוב לה ככל האפשר, שהיתה קיימת לפני שנבנתה המסילה, הכל לפי הענין.

המנהל לא יידרש לבנות התקן נוחות באופן העשוי להפריע לשימוש במסילה, ובכפוף להוראות פקודה זו ייבנה ההתקן באופן שיגרום ככל האפשר פחות נזק או הפרעה לאנשים הנפגעים ממנו או שיש להם ענין באותם מקרקעין.

המנהל לא יידרש –

(1)לבנות התקן נוחות שבעליהם ותופשיהם של המקרקעין הסכימו לקבל, אף קיבלו, פיצויים תמורת ויתורם על ההתקן;

(2)להרחיב או להוסיף התקן נוחות לאחר שעברו שלוש שנים מיום שהמסילה נפתחה לתנועה ציבורית;

(3)לבנות התקן נוחות לחציית דרך או נחל שכבר בנה להם התקן חציה אלא שהדרך או הנחל הוטו במעשהו או במחדלו של מי שבידו השליטה עליהם.

היה הבעל או התופש של מקרקעין הנפגעים מן המטילה סבור שאין ההתקנים שנבנו לפי סעיף 6 מספיקים לשימוש נוח במקרקעין, או רצתה רשות מקומית לסלול דרך ציבורית או לעשות עבודות אחרות על פני המסילה, מעליה או מתחתיה, רשאים הם לדרוש מהמנהל לבנות על חשבונם התקנים נוספים שעל נחיצותם יוסכם ביניהם לבינו, ובאין הסכם – כפי שיאשר השר.

(א)עץ העומד קרוב למסילה ויש סכנה שיפול על המסילה ותופרע הנסיעה, או שהוא מפריע לראיית רכבות במפגש אפקי או בסיבוב או לראיית אות, רשאי המנהל להורות שיכרתוהו או שיטפלו בו בדרך אחרת שתמנע את הסכנה או תסלק את ההפרעה.

(ב)היה העץ שכרתו או שטיפלו בו בדרך אחרת קיים לפני שנבנתה המסילה או הותקן האות, זכאי האדם המעונין בעץ לפיצויים.

(א)לא יבנה אדם בנין על מקרקעין הסמוכים למסילה תוך חמישים מטר מציר המסילה בלי רשות המנהל.

(ב)המנהל רשאי לא להתיר בנייתו של בנין כאמור העלול להפריע לראייתן של רכבות.

(ג)העובר על הוראת סעיף זה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין), ועליו לסלק את מה שנבנה בעבירה; לא עשה כן, רשאי המנהל להביא לסילוק הבנוי ולגבות את הוצאות הסילוק ממנו.

בנין או מבנה על מקרקעין הסמוכים למסילה, שהוא במצב של התמוטטות ועלול ליפול על המסילה, או שהוא מפריע לראייתן של רכבות, רשאי המנהל, בהרשאת השר, לדרוש מהבעל לסלקו, ואם לא עשה כן – לסלק אותו בעצמו; וכל מי שהוכיח שיש לו ענין במה שסולק זכאי לפיצויים.

(א)לא יניח ולא יעביר אדם תיל חשמלי או תעלת ניקוז או צינור להזרמת גז, נפט, מים או אויר דחוס, על פני מסילה או מתחתיה או מעליה, אלא אם ביקש לפני כן רשות לעשות את העבודה ומסר למנהל תכניות וידיעות כפי שדרש; העבודה תיעשה לפי דרישות המנהל לגבי מועד הביצוע ודרך הביצוע.

(ב)המנהל רשאי שלא להרשות למבקש לעשות את העבודה, ורשאי הוא לעשותה בעצמו על חשבון המבקש.

(ג)המנהל רשאי לדרוש שדבר שהונח או הועבר כאמור ברשותו יסולק או ישונה, אם ראה שנחוץ לעשות כן למען פעולתה התקינה של המסילה, ובלבד שישולמו פיצויים.

בעל או תופש של מקרקעין הסמוכים למסילה, הסמוכים לטלגרף או לטלפון שעליה או הסמוכים לתיל חשמלי שעליה או מתחתיה או לסיב אופטי שמתחתיה אשר נועד להפעלת המסילה בלבד, המתכוון לגדוע או לפנות עצים על המקרקעין שלו, יודיע על כוונתו בכתב למנהל שבעה ימים מראש וינקוט אמצעי זהירות סבירים כפי שהמנהל ידרוש לשם הגנת המסילה, הטלגרף, הטלפון, התיל החשמלי או הסיב האופטי, לפי העניין, ואם גרם נזק להם יהיה חייב בפיצויים.

בסימן זה –

”בית מגורים“ – למעט חצרים שהגישה אליהם לשם ביצוע פעולה קלה אינה מחייבת מעבר דרך בית המגורים;

”בעל מקרקעין“ – כל אחד מאלה:

(1)מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כאמור;

(2)מי שרשום בפנקסי המקרקעין כחוכר או כחוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כאמור;

(3)מי שהוא בעל זכות שכירות בקרקע;

(4)דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972;

”דרך“ ו”תכנית“ – כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור של מכשיר ניטור למבנה או לקרקע, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין;

”מכשיר ניטור“ – מכשיר שממדיו אינם עולים על 0.13 מטר מעוקב, המודד את השפעת ביצוען של עבודות הנדסיות על הסביבה, ובכלל זה השפעות על המקרקעין, או המודד את מפלס הרעש, מים המצויים במקרקעין, זיהום הקרקע, גז בקרקע, החומרים המזהמים בקרקע או זיהום האוויר, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין;

”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:

(1)משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2)יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3)צבא הגנה לישראל;

(4)מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

(5)משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

(6)מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל;

”מפעיל מסילת ברזל“ – כל אחד מאלה:

(1)מפעיל מסילת ברזל ארצית;

(2)בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 46;

(3)מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46א(א) או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה;

(4)מי שניתן לו אישור להפעלה של מסילת ברזל לפי סעיף 48;

”מקים מסילת ברזל“ – כל אחד מאלה:

(1)מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית;

(2)רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית, שהממשלה התקשרה עמה לשם בנייה של מסילת ברזל ארצית, או מי שניתן לו אישור לבנייה של מסילת ברזל לפי סעיף 48;

”מקרקעין“ – מקרקעי מסילת ברזל או מקרקעין מושפעים;

”מקרקעי מסילת ברזל“ – מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל, מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם להוראות התכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל, וכן מקרקעין שהוקמה עליהם מסילת ברזל כדין בהתאם להוראות סעיף 277ז לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”מקרקעין מושפעים“ – כל אחד מאלה:

(1)מקרקעין הגובלים במקרקעי מסילת ברזל;

(2)מקרקעין במרחק שאינו עולה על 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, שמסילת ברזל, לרבות עבודות לבנייתה, עשויה לגרום לשינוי במצבם או בתכונותיהם, בצמחייה הקיימת בהם, ביציבות המבנים הבנויים בהם או באיכות המים בהם או לזיהום הקרקע, בהתאם לסקר הנדסי שביצע מי שהמנהל הסמיכו לכך; המנהל רשאי לאשר, מנימוקים שיירשמו, שגם מקרקעין במרחק העולה 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, ייחשבו מקרקעין מושפעים, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי;

(3)מקרקעין שמנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר מים, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל;

(4)מקרקעין שמי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר קרקע, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל;

”עבודות בנייה“ – עבודות הדרושות לשם חיזוק של מבנה במקרקעין לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות המבנה, וכן הריסה של פרט בנוי במבנה הנדרשת לשם החיזוק;

”פעולת חיזוק מורכבת“ – עבודת בנייה המצריכה פינוי אדם מהמקרקעין, לרבות פינוי מיטלטלין מהמקרקעין שמהם מפונה אותו אדם, וכן פעולה נלווית לה כהגדרתה בסעיף 14ב(א)(11);

”פעולה משמעותית“ – אחת מהפעולות המנויות בסעיף 14ב(א), למעט פעולת חיזוק מורכבת, ולעניין פעולה המנויה בפסקאות (1) עד (3) שבאותו סעיף – ובלבד שהיא מיועדת להתבצע בבית מגורים;

”פעולה קלה“ – אחת מהפעולות המנויות בסעיף 14ב(א)(1) עד (3) שאינה מיועדת להתבצע בבית מגורים;

”הרשות הממשלתית למים ולביוב“ ו”מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – כמשמעותם בפרק חמישי לחוק המים, התשי״ט–1959.

(א)מקים מסילת ברזל או מפעיל מסילת ברזל (בסימן זה – מקים או מפעיל) רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע פעולה מהפעולות המנויות להלן הנדרשת לשם קיום ההוראות לפי כל דין, לרבות לפי פקודה זו, והכול בכפוף להוראות לפי כל דין ולהוראות לפי סימן זה, לרבות הוראות לפי כל דין אשר מחייבות אישור או תיאום לפני ביצוע פעולות כאמור:

(1)עריכת בדיקות לשם בקרה על מצב מסילת ברזל או מקרקעין, ובכלל זה בדיקות בכל הנוגע לקרקע ולמים במקרקעין;

(2)התקנת מכשיר ניטור לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין, ובלבד שהתקנת המכשיר לא תפגע למעלה מן הנדרש בחזות המקרקעין;

(3)ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע, ובלבד שביצוע המדידות או הסקרים כאמור אינו נמשך למעלה מ־24 שעות, ושיש צורך לבצעם באופן חד־פעמי (בסעיף זה – פעולת מדידה קלה);

(4)ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות;

(5)התקנת מכשיר ניטור הכולל מיתקן עגינה במקרקעין, לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל, על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין;

(6)ביצוע פעולות סימון במקרקעין;

(7)טיפול בצמחייה במקרקעין המפריעה להקמתה, לתחזוקתה או לפעולתה התקינה של מסילת ברזל או של התקני נוחות, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה כאמור;

(8)חיבור של כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים מסילת ברזל לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של חיבורים וכבלים אלה; לעניין זה, ”כבלי חשמולת“ – מוליכים חשמליים גלויים, המספקים זרם חשמלי לשם הזנת הרכבת, ונתמכים על ידי עמודים או מבנים;

(9)ביצוע עבודות בנייה, ובלבד שאין בהן פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ואינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור;

(10)ביצוע פעולת חיזוק מורכבת;

(11)ביצוע פעולות נלוות לפעולות לפי פסקאות (1) עד (9); בסעיף זה, ”פעולה נלווית“ – לרבות פעולת תחזוקה, חפירה, קידוח לרבות קידוח לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955, או הסרת אבן, אדמה או עץ, ובלבד שאין בפעולות הנלוות פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ושאינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור.

(ב)פעולות לפי סעיף זה לא יבוצעו במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא בידי מי שנקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הנמנה עם מערכת הביטחון.

(א)מקים או מפעיל לא ייכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית, אלא אם כן –

(1)נתן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין ולבצע בהם פעולה קלה או פעולה משמעותית, על מהות הפעולה המתוכננת במקרקעין ועל העיתוי המשוער לביצועה;

(2)לעניין פעולה קלה – בעל המקרקעין לא התנגד לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות סעיף 14ד;

(3)לעניין פעולה משמעותית – בעל המקרקעין הסכים מראש ובכתב לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות סעיף 14ה;

(4)לעניין כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון – הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין נתן אישור מראש ובכתב לכניסה למקרקעין.

(ב)ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל מקרקעין“ או על ידי דייר מוגן כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל המקרקעין כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה האמורה.

(ג)ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי בעל מקרקעין כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה ”בעל מקרקעין“, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל זכות שכירות כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה וכן כהסכמתו של חוכר בפסקה (2) להגדרה האמורה, שאינו חוכר לדורות.

(א)ניתנה לבעל מקרקעין הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה, רשאי הוא להגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור, התנגדות לכניסה למקרקעין (בסעיף זה – התנגדות).

(ב)המנהל ישלח למקים או למפעיל, לפי העניין, העתק של ההתנגדות, בסמוך להגשתה.

(ג)המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל את ההתנגדות, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את הכניסה למקרקעין בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה.

(ד)המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מתום התקופה להגשת ההתנגדות, או – אם התקיים דיון בהתנגדות – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בהתנגדות ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין.

(ה)אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(א)ניתנה לבעל מקרקעין הודעה בדבר כוונה להיכנס למקרקעין כדי לבצע פעולה משמעותית, ובעל המקרקעין לא הודיע למקים או למפעיל, לפי העניין, על הסכמתו לכניסה למקרקעין או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, והכול כאמור בסעיף 14ג, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות למנהל בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין כדי לבצע את הפעולה (בסעיף זה – בקשת הרשאה).

(ב)מקים או מפעיל שהגיש בקשת הרשאה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה.

(ג)המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל בקשת הרשאה, לדחותה או להתנותה בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה.

(ד)המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מיום הגשת בקשת הרשאה לפי סעיף קטן (א), או – אם התקיים דיון בבקשת ההרשאה – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בבקשת ההרשאה ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין.

(ה)אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(א)מוקמת בזה ועדה שתפקידה לדון, להכריע בבקשות לביצוע פעולות חיזוק מורכבות ולקבוע פיצויים (בסימן זה – הוועדה), ואלה חבריה:

(1)עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)המנהל או עובד מדינה בכיר בעל ידע בתחום הקמה או הפעלה של מסילות ברזל שימנה השר מקרב עובדי משרדו;

(3)שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, שימנה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.

(ב)מי שממנה חבר בוועדה ימנה לו ממלא מקום אחד או יותר בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לפי העניין.

(ג)הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.

(ד)שר המשפטים יקבע הוראות בדבר דרכי פעולתה וסדרי דיוניה של הוועדה, ובכלל זה בעניין הארכת מועד למתן החלטת הוועדה לפי סעיף זה, מטעמים מיוחדים או אם הוועדה ביקשה מאחד הצדדים השלמת פרטים; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ונוהלי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.

(ה)אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת הוועדה כדי לעכב את החלטתה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.

(א) (1)מקים או מפעיל המבקש לבצע פעולת חיזוק מורכבת, יבקש את הסכמתו של בעל המקרקעין להיכנס למקרקעין לשם ביצוע הפעולה.

(2)בבקשה כאמור בפסקה (1) יפורטו הפעולות שביצוען מתבקש, העיתוי המשוער לתחילת ביצוע הפעולות ומשך הזמן שבו לא יהיה ניתן לעשות שימוש במבנה או בחלק ממנו.

(3)לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורפו חוות דעת הנדסית בדבר הפעולות הדרושות ומשך ביצוען והצעה לפיצויים ולשיכון חלוף שלדעת המקים או המפעיל ראוי לתת לבעל המקרקעין.

(ב)התבקשה הסכמתו של בעל המקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), ולא הודיע בעל המקרקעין בתוך 30 ימים ממועד הבקשה על הסכמתו לכניסה למקרקעין, או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות לוועדה בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין לשם ביצוע פעולת החיזוק המורכבת (בסעיף זה – הבקשה).

(ג)מקים או מפעיל שהגיש בקשה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 30 ימים.

(ד)הוועדה תקיים דיון בבקשה שהוגשה, בתוך 40 ימים מיום הגשתה, שאליו יוזמנו המקים או המפעיל, לפי העניין, ובעל המקרקעין; הוועדה תמסור את החלטתה למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, בתוך 21 ימים ממועד הדיון.

(ה)הוועדה רשאית לקבל בקשה, לדחותה או להתנותה בתנאים, בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה, ובלבד שלא תאשר את הבקשה אלא אם כן שוכנעה כי יש צורך לבצע פעולת חיזוק מורכבת לשם הגנה על חיי אדם או מניעת נזק משמעותי לרכוש.

(ו)החליטה הוועדה לקבל את הבקשה, תקבע בהחלטתה גם את תקופת הפינוי, שלא תעלה על תשעה חודשים, ואת גובה הפיצויים שבעל המקרקעין יהיה זכאי לו לפי סעיף קטן (ז); הוועדה רשאית להאריך את תקופת הפינוי בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חדשים במצטבר, על פי בקשת המבקש, אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת מורכבות פעולות החיזוק או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו; על בקשה להאריך את תקופת הפינוי ועל החלטה בעניינה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), בשינויים המחויבים.

(ז)הפיצויים בשל פינוי מקרקעין, למשך זמן הפינוי, יחושבו כפי שמחושבים פיצויים בשל רכישה זמנית של זכויות חזקה ושימוש, לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964, והכול בשינויים המחויבים; ואולם לא יפונה בית מגורים אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר לבעל המקרקעין שהתגורר בו במועד החלטת הוועדה, או – אם הסכים בעל המקרקעין האמור לכך – לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.

(ח)לא תבוצע פעולת חיזוק מורכבת במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין.

(א)על אף האמור בסעיפים 14ב עד 14ה, מקים או מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית אף אם לא התקיימו התנאים לפי סימן זה, כולם או חלקם, בהתקיים שניים אלה:

(1)מקים או מפעיל, לפי העניין, מצא כי יש צורך דחוף לביצוע פעולה במקרקעין והפעולה חיונית לשם מניעת סכנה מיידית למסילת ברזל, לסביבתה, להליכי ההקמה או הבנייה של המסילה, לשלום הציבור או לבריאותו (בסעיף זה – פעולה דחופה);

(2)מקים או מפעיל, לפי העניין, דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, והמנהל נתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל;

(2)לא תבוצע כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון לשם ביצוע פעולה דחופה, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

(ג)המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור.

(א)השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המשרד, עובדים שיהיו רשאים להשתמש בכוח סביר לשם כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב); לא יוסמך עובד כאמור אלא כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;

(3)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(ב)ביקש מקים או מפעיל להיכנס למקרקעין והתקיימו התנאים הנדרשים לפי סימן זה לשם כניסתו כאמור, או ביקש מקים או מפעיל לבצע את החלטת הוועדה, וסירב אדם להרשות כניסה או לאפשר את ביצוע החלטת הוועדה כאמור, רשאי עובד המשרד שהוסמך לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום חבלה לאותו אדם.

(ג)לא ייכנס עובד המשרד למקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע הפעולות לפי סימן זה, והזהיר את המחזיק כי בכוונתו לעשות כן; ואולם לא ייכנס עובד המשרד לבית מגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ד)עובד המשרד לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2)יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(ה)נכנס עובד המשרד למקרקעין לפי סעיף זה, רשאי מקים או מפעיל, לפי העניין, להתלוות אליו לשם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף 14ב.

(א)מקים או מפעיל שנכנס למקרקעין בהתאם להוראות סימן זה, יימנע, ככל שאפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע הפעולה, למצב שהיו בו אילולא בוצעה בהם הפעולה כאמור.

(ב)נגרם נזק כתוצאה מביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א), יתקן המקים או המפעיל, לפי העניין, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה – ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי.

(ג)דרש ניזוק ממקים או ממפעיל פיצויים בשל נזק כאמור בסעיף זה, והחליט מקים או מפעיל כאמור לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל מהניזוק את כל המידע הנדרש לשם קבלת החלטה לגבי דרישת הפיצוי, וישלם לו, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

(ד)דרישה לפיצויים לפי סעיף זה, מחלוקת לגבי סכום הפיצויים המגיעים לניזוק או הגשת תובענה בעניין זה, לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע פעולות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.

(סעיף זה פקע):

(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה רשאי לערור על ההחלטה, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה עליה, לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ב).

(ב)תוקם ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (א), ואלה חבריה:

(1)משפטן עובד המדינה, שאינו עובד המשרד, הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2)שני נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה, שימנה השר בהסכמת שר המשפטים, כמפורט להלן:

(א)מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, בעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האלה: הנדסת מסילות ברזל; הנדסה אזרחית; הנדסת מכונות; הנדסת חשמל; הנדסת אווירונאוטיקה; הנדסת תעשייה וניהול;

(ב)אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות.

(ג)ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה; סדרי דין שנקבעו לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

(ד)ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט סעיף 45 לחוק האמור, יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה.

(ה)החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

(ו)הוראות סעיף זה יעמדו בתוקף חמש שנים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס׳ 8), התשע״ה–2014 (ביום 16.11.2014); השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של סעיף זה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על חמש שנים.

(א)מקים או מפעיל שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 14ב(א), יפרסם באתר האינטרנט שלו, 30 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הפעולה, פרטים אלה:

(1)סוג הפעולה שבכוונתו לבצע;

(2)העיתוי המשוער לביצוע הפעולה;

(3)כתובת המקרקעין שבהם בכוונתו לבצע את הפעולה, ואם אין למקרקעין כתובת – פרטים אחרים המאפשרים לאתרם.

(ב)מקים או מפעיל יאפשר לכל מי שיבקש זאת להירשם באמצעות אתר האינטרנט שלו לרשימת תפוצה שהנרשמים אליה מקבלים עדכון על כל פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).

(א)מי שביצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מקרקעין מושפעים“ יפרסם באתר האינטרנט שלו את הסקר, ומי שקיבל הוראה לבצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה האמורה יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההוראה לביצוע הסקר.

(ב)המשרד, הרשות הממשלתית למים ולביוב והמשרד להגנת הסביבה יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם הפניות לסקר או להוראה לביצוע הסקר שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; אי־פרסום כאמור בסעיף קטן זה לא יפגע בהיותם של מקרקעין מקרקעין מושפעים.

(א)בסעיף זה, ”חברה מבצעת“, ”מיזם המטרו“, ”מועצה מאסדרת“ ו”פעולה לקידום מיזם המטרו“ – כמשמעותם בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021.

(ב)הוראות סימן זה יחולו לגבי פעולות לשם קידום מיזם המטרו שמבצעת חברה מבצעת, בשינויים אלה:

(1)בסעיף 14א –

(א)בהגדרה ”מקרקעין מושפעים“, בפסקה (2), בכל מקום, במקום ”70 מטרים“ יקראו ”120 מטרים“, במקום ”המנהל רשאי“ יקראו ”המועצה המאסדרת רשאית“ ובמקום ”לאחר ששוכנע“ יקראו ”לאחר ששוכנעה“;

(ב)במקום ההגדרה ”פעולה קלה“ יקראו:

"”פעולה קלה“ – אחת מהפעולות האלה, שאינה מיועדת להתבצע בבית מגורים:

(1)פעולה המנויה בסעיף 14ב(א)(1) או (2);

(2)פעולה כמפורט להלן, ובלבד שאין בה פגיעה או הפרעה של ממש ביכולת השימוש במקרקעין למטרות שהם משמשים או מיועדים לשמש להן:

(א)פעולה המנויה בסעיף 14ב(א)(5);

(ב)ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע;

(ג)עריכת בדיקה של יסודות מבנה במקרקעין ועמודי התמיכה שלו, ובכלל זה חפירה ברדיוס שלא יעלה על חצי מטר, ובלבד שמשך עריכת בדיקה כאמור לא יעלה על שבעה ימים, ואם אישר זאת מנהל רשות המטרו – 14 ימים;";

(2)בסעיף 14ד –

(א)בסעיף קטן (א), במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימים“;

(ב)בסעיף קטן (ד), במקום ”21 ימים“ יקראו ”שבעה ימים“;

(ג)אחרי סעיף קטן (ד) יקראו:

”(ד1)המועצה המאסדרת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועדים לפי סעיף זה בשבעה ימים נוספים.“;

(3)בסעיף 14ה –

(א)בסעיף קטן (א), במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימים“;

(ב)בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום ”21 ימים“ יקראו ”שבעה ימים“;

(ג)אחרי סעיף קטן (ד) יקראו:

”(ד1)המועצה המאסדרת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועדים לפי סעיף זה בשבעה ימים נוספים.“;

(4)בסעיף 14ז –

(א)בסעיף קטן (ב), במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימים“;

(ב)בסעיף קטן (ג), במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימים“;

(ג)בסעיף קטן (ד), במקום ”40 ימים“ יקראו ”25 ימים“ ובמקום ”21 ימים“ יקראו ”שבעה ימים“;

(5)אחרי סעיף 14ז יקראו:

14ז1."פעולת חיזוק מורכבת דחופה

היה לחברה מבצעת יסוד סביר להניח, בהתאם לחוות דעת הנדסית, כי בשל ביצוע עבודות להקמת מיזם המטרו נדרשת פעולת חיזוק מורכבת לשם מניעה של סכנה מיידית לחיי אדם או של נזק משמעותי לרכוש, רשאית היא לפנות לוועדה בבקשה להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולת החיזוק כאמור; פנתה חברה מבצעת בבקשה כאמור (בסעיף זה – בקשה), יחולו הוראות סעיף 14ז, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)בסעיף קטן (א) –

(א)פסקה (1) – לא תיקרא;

(ב)בפסקאות (2) ו־(3), המילים ”כאמור בפסקה (1)“ – לא ייקראו;

(2)סעיף קטן (ב) – לא ייקרא;

(3)בסעיף קטן (ג), במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימים“;

(4)במקום סעיף קטן (ד) יקראו:

”(ד)הוועדה תקיים דיון בבקשה בתוך שלושה ימים מהיום שבו הוגשה ההתנגדות בידי בעל המקרקעין או מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות, לפי המוקדם; הוועדה תמסור את החלטתה לחברה המבצעת ולבעל המקרקעין בתוך שלושה ימים ממועד הדיון.“;

(5)בסעיף קטן (ה), במקום ”לשם הגנה על חיי אדם או מניעת נזק משמעותי לרכוש“ יקראו ”לשם מניעת סכנה מיידית לחיי אדם או לגרימת נזק משמעותי לרכוש בשל המשך ביצוע העבודות להקמת מיזם המטרו“;

(6)בסעיף קטן (ו), אחרי ”(ג) עד (ה)“ יקראו ”כנוסחם בפסקאות (3) עד (5)“."

(א)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סימן זה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)מתן הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לפי סעיף 14ג(א)(1), ובכלל זה פרטים שיש לכלול בהודעה כאמור, השפות שבהן תימסר, אופן מסירת ההודעה ופעולות שיראו אותן כמסירת הודעה;

(2)הגשת התנגדות לכניסה למקרקעין לפי סעיף 14ד(א), ובכלל זה הארכת המועד להגשת ההתנגדות, מטעמים מיוחדים;

(3)הארכת המועד למתן החלטת המנהל לפי סעיפים 14ד(ד) ו־14ה(ד), מטעמים מיוחדים או אם המנהל ביקש מאחד הצדדים השלמת פרטים;

(4)מסירת בקשה לבעל מקרקעין לפי סעיפים 14ה(ב) או 14ז(א) או (ג), ובכלל זה אופן מסירת הבקשה ופעולות שיראו אותן כמסירת בקשה;

(5)החלטת הוועדה לפי סעיף 14ז(ד), ובכלל זה אופן מסירת ההחלטה ופעולות שיראו אותן כמסירת החלטה.

(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (4) ו־(5) ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

פורסמו תקנות מסילות הברזל (פעולות במקרקעין), התשע״ו–2015.

(בוטל).

(א)לא ייכנס אדם, לשם נסיעה, אל קרון המשמש במסילה, אלא אם שילם מראש את דמי נסיעתו וקיבל כרטיס.

(ב)הרוצה לנסוע במסילה יקבל, עם תשלום דמי נסיעתו, כרטיס המציין את מקום המוצא ומקום היעד של הנסיעה שבעדה שולמו דמי הנסיעה.

(ג)הנוסע יציג לפי הדרישה את כרטיסו לפני כל פקיד רכבת שהוסמך כדין לבקר כרטיסים, וימסור לפי הדרישה את הכרטיס לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים.

(ד)מפעיל מסילת הברזל רשאי לתת לאדם או לסוג בני אדם אישור, או שובר, לנסיעה חינם, במקום כרטיס, ולענין סעיף זה וסעיף 17 יראו את האישור או השובר ככרטיס.

(א)הנוסע ללא כרטיס, או שאינו מציג או מוסר את כרטיסו כאמור בסעיף 16, חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע בתוספת פיצוי כספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על 250 שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע פיצוי כספי בשיעורים שונים בהתחשב, בין השאר, בסוג המסילה, בדמי הנסיעה או במועד התשלום, וכן, לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הפיצוי הכספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על כפל דמי הנסיעה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הקנס.

פורסמו תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2011, לפיהן סכום הפיצוי הכספי הוא 180 שקלים חדשים.

(ב)התעורר ספק בדבר המקום שממנו יצא הנוסע, יחושבו דמי הנסיעה מן המקום שממנו יצאה הרכבת.

(ג)דמי הנסיעה והפיצוי הכספי לפי סעיף זה (להלן – החיוב המוגדל) זה ישולמו לפי הדרישה לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים, ופקיד הרכבת יעבירם לגוף שהסמיכו כאמור, כן אפשר לגבותם כדרך שגובים קנס שהוטל על פי פקודה זו.

(ד) (1)לא שולם החיוב המוגדל על אתר, עם דרישת פקיד הרכבת כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור פקיד הרכבת לחייב בתשלום דרישה בכתב לשלם את החיוב המוגדל בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה כאמור (להלן – דרישה לתשלום).

(1א)מסירת דרישה לתשלום לחייב כאמור בפסקה (1) תיחשב כמסירת התראה לפי סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (בסעיף זה – התראה), בדבר הכוונה להגיש את הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב אם לא ישולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור באותה פסקה.

(2)בדרישה לתשלום יצוין כי מסירתה נחשבת כמסירת התראה וכי החייב רשאי להגיש התנגדות לתביעה אם תוגש.

(3)לא שולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור בפסקה (1), ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ה)(בוטל).

(ו)(בוטל).

(ז)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן (ד), לרבות בענינים אלה:

(1)נוסח הדרישה לתשלום והפרטים שיצוינו בה;

(2)דרכי המסירה וההמצאה של הדרישה לתשלום לחייב בתשלום;

(3)המועד לתשלום החיוב המוגדל;

(4)(נמחקה).

פורסמו תקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית), התשע״א–2011.

(ח)הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן, בכל שנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת מדד חודש אוקטובר 2001, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לענין זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(א)בפרק זה להלן –

”טובין“ – לרבות חבילות ומשק חי;

”רכבת“ – (נמחקה).

(ב)דמי נסיעה ודמי הובלה ששולמו בעד הסעת נוסעים או טובין ברכבת פלונית, יראו כאילו נתקבלו בתנאי מפורש שבאותה רכבת יהיה מקום לאותם נוסעים או טובין.

(ג)לא נמצא מקום לכל אותם נוסעים או טובין, תהיה עדיפות לנוסעים שרכשו כרטיסיהם למרחק הגדול ביותר, ומבין הנוסעים שרכשו כרטיסים למרחק אחד תהא עדיפות לפי סדר הרכישה; והוא הדין לענין טובין.

(ד)לחיילים בתפקיד, לשקי דואר ולדברי דואר תהיה עדיפות על פני הציבור להסעה במסילה, ללא התחשבות במרחק או בסדר האמורים בסעיף קטן (ג).

פקיד רכבת רשאי לסרב להוביל חבילה אם הוא חושד שיש בה דבר מסוכן או פוגעני, ורשאי פקיד רכבת לדרוש פתיחתה כדי לברר תכולתה, ורשאי הוא לעכב הובלתה של חבילה כאמור, אף אם נתקבלה להובלה על ידי פקיד רכבת אחר, עד שיברר להנחת דעתו את טיב תכולתה.

(א)נדרש אדם לשלם סכום המגיע בעד הובלת חבילות ולא שילם, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לעכב אותן, כולן או מקצתן, ולמכור מהן במכירה פומבית כדי כיסוי הסכום האמור והוצאות העיכוב והמכירה, ובלבד שהודיע על כך לאותו אדם זמן סביר מראש.

(ב)אם כבר הוצאו החבילות מהמסילה, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) בחבילות של אותו אדם הנמצאות אותה שעה במסילה או שיגיעו לידי מפעיל מסילת ברזל ארצית לאחר מכן.

(ג)יתרת דמי המכר לפי סעיף זה וחבילות שלא נמכרו, יימסרו לאדם הזכאי להן.

(ד)הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית להגיש תובענה על הסכום המגיע כאמור.

הובאו טובין למסילה לשם הובלה בה או שהובלו בה, רשאי פקיד רכבת לדרוש מבעלם או מהמטפל בהם למסור לו הצהרה מדוייקת בכתב, חתומה בידו, על תיאורם ומספרם או כמותם; הוראה זו לא תחול על מטען אישי.

טובין שהבעל לא הוציאם תוך זמן שקבע מפעיל מסילת ברזל ארצית, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית, אם שוכנע שהדבר דרוש למניעת צפיפות יתירה לתנועה במסילה, לסלקם ולהחזיקם על חשבון הבעל במקום שיראה מתאים לכך, ובלבד שניתנה תחילה לבעל הודעה להוציאם כאמור; לא היו הבעל או מענו ידועים למפעיל – יפרסם את ההודעה ברבים בדרך הנראית לו.

(א)לא יהא אדם זכאי לפיצויים בעד אבדן או היזק של חבילות שקיבל מפעיל מסילת ברזל ארצית להובלה במסילה, אלא אם הוגשה תביעתו למפעיל בכתב תוך חודש מיום שנתקבלו החבילות כאמור.

(ב)נלקחו החבילות מהמסילה והנשגר נתן עליהן, לפקיד הרכבת שמסר לו אותן, קבלה ללא הסתייגות, לא תקובל תביעה בשל נזק לחבילות.

בפרק זה –

”אתת“ – מי שמפעיל מערכות איתות הנדרשות לשם תנועת רכבות במסילת ברזל ארצית;

”בית ספר להכשרה“ – בית ספר להכשרת בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית;

”בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית“ – מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת ארצית;

”בעל תפקיד“ – בעל תפקיד הדרכה או בעל תפקיד מסילתי;

”בעל תפקיד הדרכה“ – מי שממלא תפקיד הדרכה ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו;

”בעל תפקיד מסילתי“ – מי שממלא תפקיד מסילתי ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו;

”בקר מסילה“ – מי שמאשר את תקינותה של מסילת ברזל ארצית;

”בקר מתחם רכבת“ – מי שמאשר את תקינותה של רכבת ארצית ואת כשירותה לנסיעה במסילת ברזל ארצית ואחראי על בטיחות התפעול במתחם רכבת;

”בקר רכבת נוסעים“ – מי שאחראי לתפעול בטיחותי של רכבת ארצית המסיעה נוסעים לקראת נסיעתה במסילת ברזל ארצית ובמהלכה;

”מפעיל“ – מפעיל מסילת ברזל ארצית;

”מתחם רכבת“ – אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת ארצית, שניתן לערוך בו פעולות עיתוק;

”עיתוק“, של קרון או קטר – לרבות שינוי הסדר שלהם;

”עתק“ – מי שמבצע פעולות עיתוק;

”רישיון לנהיגת רכבת ארצית“ – רישיון שניתן בהתאם להוראות סעיף 23ד;

”תפקיד הדרכה“ – כל אחד מאלה:

(1)בוחן מועמדים לתפקיד מסילתי או לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית וכן בוחן בעל תפקיד מסילתי או בעל רישיון כאמור לשם שמירה על כשירותם הנמשכת;

(2)חונך המלווה מועמד לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמד לתפקיד מסילתי במסגרת הכשרה מעשית ובהתאם לתכנית הדרכה בבית ספר להכשרה, והוא בעל רישיון כאמור או בעל תפקיד מסילתי, התואם לסוג הרישיון או התפקיד שהמועמד מבקש לקבל או למלא, והכל לפי העניין;

(3)מדריך ומכשיר מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי וכן מדריך ומכשיר בעלי רישיון כאמור או בעלי תפקידים כאמור בהתאם לתכנית הדרכה עיונית ומעשית בבית ספר להכשרה, שמתקיימים בהם התנאים למלא תפקיד של חונך כאמור בפסקה (2);

(4)ממונה פדגוגי שאחראי על גיבוש וניהול הכשרה של מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי או של בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית או בעלי תפקיד מסילתי;

(5)מנהל מקצועי של בית ספר להכשרה;

”תפקיד מסילתי“ – כל אחד מאלה:

(1)אתת;

(2)בקר מסילה;

(3)בקר מתחם רכבת;

(4)בקר רכבת נוסעים;

(5)עתק.

(א)לא יפעיל אדם מסילת ברזל ארצית אלא על פי תכנית הפעלה שאישר המנהל.

(ב)תכנית הפעלה תכלול חובות בעניינים המפורטים להלן וכן חובות בעניינים שקבע השר לפי סעיף 57(א)(7א) וחובות לפי דין:

(1)תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל הארצית, ובכלל זה הטיפול באירועים בטיחותיים ובאירועים חריגים, בדיקתם והטיפול במסילה בעת התרחשותם; לעניין זה, ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו בסעיף 46כט כפי שהוחל בסעיף 23יג;

(2)הליכי מיון וקבלה לעבודה ותכנית ההכשרה שיעברו בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי סעיף 23ד ובעלי תפקיד מסילתי לפי סעיף 23ז במסגרת המפעיל או במסגרת בית ספר להכשרה, לרבות סוגי בעלי תפקיד הדרכה שיעבירו את ההכשרה וניסיונם, והאמצעים שינקוט המפעיל לצורך בקרה ואכיפה כלפי בעלי רישיון ובעלי תפקיד כאמור, ובכלל זה אכיפתן של הוראות המנהל שניתנו בהתאם להוראות סעיף 23ה;

(3)תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל הארצית והאמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של המסילה, ובכלל זה –

(א)צי הרכבות וכלי הרכב, היקפו, תכולתו, תחזוקתו וחידושו;

(ב)אמצעים טכנולוגיים, לרבות אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת הארצית, מערכות ניהול צי רכב בזמן אמת, ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו בקרה אחר העמידה בתכנית ההפעלה;

(4)סדרי ההפעלה של מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תנאי ההסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת הארצית ותנאי ההובלה של מטענים ברכבת הארצית;

(5)התשתיות הנדרשות לשם הפעלת מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת הארצית ומתחמי רכבת;

(6)הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שמפעיל נדרש לתת, ובכלל זה לוחות הזמנים ושירות לקוחות;

(7)אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לשם העברת מידע ללקוחות המפעיל בכל הקשור לתנועת הרכבת הארצית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם, אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול, וכן אופן יישומן של ההוראות לפי סעיף 53א;

(8)אופן העברת דיווחים למנהל לגבי פעילותו של מפעיל, בעניינים ובמועדים שנקבעו לפי פקודה זו או לפי דרישת המנהל, לרבות לעניין עמידת המפעיל בתנאי תכנית ההפעלה, וכן האמצעים הנדרשים לשם העברת דיווחים כאמור.

(א)לא ינהג אדם ברכבת ארצית אלא אם כן נתן לו המנהל רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי הוראות פרק זה, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון לפי סעיף 23ד(ב).

(ב)השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי פקודה זו, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע.

(א)המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת ארצית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי סעיף 57(א).

(ב)השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות:

(1)דרישת גיל מזערי של המבקש;

(2)השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל;

(3)תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור;

(4)נסיבות שיש בהן כדי להעיד כי מתן הרישיון לנהיגת רכבת ארצית עלול לגרום לסכנה בטיחותית ולפיכך לא ראוי לתת למבקש רישיון כאמור.

(ג)המנהל רשאי שלא לתת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחדשו אם המבקש הורשע בעבירה שנקבעה לפי סעיף 57(א)(7יא), או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.

(ד)הוראות סעיף 46כא יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים.

(א)שוכנע המנהל כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות, רשאי הוא לתת לבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית הוראות הדרושות לשמירת בטיחות הנהיגה וכן הוראות המחייבות את בעל הרישיון לקבל הדרכה, כפי שיורה; הוראות כאמור יינתנו בכתב; נתן המנהל הוראות כאמור, ימסור הודעה על כך למפעיל בצירוף אותן הוראות.

(ב)הוראות סעיף 46כח יחולו לעניין סמכויות המנהל לפי סעיף זה וסעיף 23ד, ולפי סעיפים 46כב ו־46כג כפי שהוחלו בסעיף 23ו.

הוראות סעיפים 46כב(א), (ב), (ה) ו־(ו), 46כג ו־46כד יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף 46כב – גם בשינויים אלה:

(1)בסעיף קטן (א) –

(א)בפסקה (3), במקום ”לפי סעיף 46יט“ יקראו ”לפי סעיף 23ד“;

(ב)בפסקה (4), במקום ”לפי סימן זה“ יקראו ”לפי פקודה זו“;

(ג)בפסקה (5), במקום ”בסעיף 46כט“ יקראו ”בסעיף 46כט כפי שהוחל בסעיף 23יג“;

(2)בסעיף קטן (ו), במקום ”לבעל היתר ההפעלה“ יקראו ”למפעיל מסילת ברזל ארצית“.

(א)אדם רשאי למלא תפקיד מסילתי במסילת ברזל ארצית אם הוא בעל השכלה כמפורט בתוספת, אם הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 57(א), וכן אם מתקיימים בו תנאים שקבע השר בעניינים אלה:

(1)תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת כדי למלא את התפקיד והליכים לבדיקת התאמה כאמור;

(2)תנאים המביאים בחשבון הרשעות פליליות של המועמד לתפקיד או של בעל התפקיד, בעבירות שנקבעו לפי סעיף 57(א)(7יא); תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;

(3)תנאים לעניין הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לתפקיד, ובכלל זה הוראות לעניין הכרה בהכשרה ובניסיון שנרכשו מחוץ לישראל; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של תפקידים.

(ב)אדם רשאי למלא תפקיד הדרכה לעניין מסילת ברזל ארצית אם מתקיימים בו התנאים לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(3) ו־(ג) ולפי סעיף 57(א), ולעניין תפקיד הדרכה הכולל הכשרה מעשית – גם התנאי לפי סעיף קטן (א)(1).

(ג)השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההשכלה הנדרשת מבעלי תפקיד הדרכה, כולם או חלקם, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות לסוגי תפקידי הדרכה.

(ד)לשם בחינת התקיימות התנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל למפעיל הודעה שבה יצוין אם מתקיימים במועמד לתפקיד או בבעל התפקיד התנאים כאמור, בלבד.

בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית ישתתפו מעת לעת בהשתלמויות לשם שמירה על כשירותם הנמשכת, ובכלל זה יחויבו לעמוד בבחינות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר.

(א)לא יפעיל אדם בית ספר להכשרה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, אם שוכנע שמתקיימים במבקש הרישיון התנאים שלהלן, ורשאי הוא לתת רישיונות שונים לסוגי הכשרה או לסוגי בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית:

(1)לא מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 23ז(א)(2) לעניין הרשעות פליליות של מבקש הרישיון;

(2)מבקש הרישיון התקשר עם בעלי תפקיד הדרכה כדי שידריכו בבית הספר שהוא מפעיל, ובלבד שהם עומדים בתנאים לפי סעיף 23ז(א)(2) ו־(3), ולעניין תפקידי הדרכה מעשית – גם בתנאי לפי סעיף 23ז(א)(1);

(3)תנאים נוספים שקבע השר למתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיון שונים:

(א)מספר בעלי תפקיד הדרכה הנדרשים למתן ההכשרה, סוגיהם והניסיון הנדרש מהם;

(ב)המבנים, האמצעים והמיתקנים הנדרשים לשם קיום ההכשרה;

(ג)תוכני הלימוד;

(ד)רמת ההכשרה בבית הספר ואופן הפיקוח שיופעל בבית הספר על תכני הלימוד;

(ה)סדרי ההפעלה של בית הספר לשם הבטחת הרמה המקצועית של ההכשרה שתינתן בו.

(ג)המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של בתי הספר להכשרה שהם בעלי רישיונות תקפים לפי סעיף זה, שתכלול, בין השאר, את פרטיהם, המועד הצפוי לתחילת הפעלתם אם טרם החלה וסוגי ההכשרות הכלולים ברישיונותיהם; מידע לפי סעיף קטן זה יעודכן מעת לעת.

(ד) (1)החליט בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כי בכוונתו לסיים את פעילותו של בית הספר או להפסיק את פעילותו לתקופה העולה על 90 ימים, ימסור הודעה למנהל, 180 ימים מראש לפחות, על מועד סיום פעילותו של בית הספר או על מועד תחילת ההפסקה בפעילותו וסיומה, לפי העניין, והמנהל יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד.

(2)על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה לא יחויב למסור הודעה למנהל במועד האמור באותה פסקה, אם נדרש לסיים או להפסיק בלא דיחוי את פעילות בית הספר בשל נסיבות שאינן בשליטתו, ובלבד שימסור הודעה כאמור בהקדם האפשרי לפני סיום הפעילות או הפסקתה.

(3)הודיע בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה על סיום פעילות בית הספר, ימסור למנהל את הרישיון להפעלת בית הספר בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הסיום.

(ה)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה להבטיח את שמירת כשירותם הנמשכת של בעלי תפקיד הדרכה מטעמו, בעניינים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(3)(א).

הכשרה כמפורט להלן תינתן בבית ספר להכשרה, אלא אם כן ההכשרה ניתנת על ידי מפעיל בהתאם לתכנית הפעלה שאושרה לפי סעיף 23ב(א):

(1)הכשרה לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית כאמור בסעיף 23ד;

(2)הכשרה לשם מילוי תפקיד כאמור בסעיף 23ז;

(3)הכשרה לשם שמירה על כשירות נמשכת בהתאם להוראות לפי סעיף 23ח.

(א)המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע או להגבילו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם התקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;

(2)הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל כי המידע שגוי, הרישיון לא היה ניתן;

(3)חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 23ט;

(4)בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או תנאי או מגבלה החלים עליו לפי הפקודה;

(5)בעל הרישיון, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בכיר בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת המנהל להפעיל בית ספר להכשרה או לשמש נושא משרה בו, לפי העניין, או תלוי ועומד נגדם כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה בכיר“ – כהגדרתו בסעיף 46;

(6)ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.

(ב)המנהל לא יבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

(ג)החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון.

(ד)בוטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה, יעדכן המנהל את רשימת בעלי הרישיונות התקפים שפרסם לפי סעיף 23ט(ג), בהתאם להוראות אלה:

(1)בוטל הרישיון – יוסר שם בעל הרישיון מהרשימה;

(2)הותלה הרישיון – יצוין לצד שם בעל הרישיון רק כי הרישיון הותלה וכן תקופת ההתליה, ככל שנקבעה;

(3)הוגבל הרישיון – יצוינו לצד שם בעל הרישיון רק ההגבלות שנקבעו וכן התקופה שבה יחולו אותן הגבלות, ככל שנקבעה.

השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן; הוראות סימן י״א בפרק ד׳1 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכת מפקחים כאמור וסמכויותיהם ולעניין הפעלת סמכויות פיקוח בידי המנהל.

(א)הוראות סימן ט׳ בפרק ד׳1 יחולו לעניין מסילת ברזל ארצית ולעניין מפעיל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)בסעיף 46כט, בהגדרה ”תאונה“, בסופה יקראו ”או לסביבה, וכן אירוע או שרשרת אירועים פתאומיים ובלתי רצויים שבשלהם נגרם נזק, לרבות התנגשות, שימוט ושריפה; לעניין זה, ”שימוט“ – ירידה של רכבת ארצית או גלגל של רכבת כאמור מקווי פסים של מסילת ברזל ארצית“;

(2)בסעיף 46ל(ג), במקום ”בינואר“ יקראו ”במרס“;

(3)בסעיף 46לא(א), בסופו יקראו ”בכפוף להוראות סעיף 23יג(ב)“;

(4)סעיף 46לד – לא ייקרא.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי השר להקים ועדה לבדיקת האירוע (בסעיף זה – ועדת הבדיקה), שתכלול שלושה חברים לפחות בעלי ידע ומומחיות מתאימים לבדיקת האירוע הבטיחותי, בכפוף להוראות אלה:

(1)יושב ראש ועדת הבדיקה יהיה איש סגל של מוסד אקדמי, או אדם בעל מומחיות או ניסיון בחקירתם ובבדיקתם של אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית, או אירועים בעלי מאפיינים דומים לעניין השלכתם על בטיחות, אף אם אינם נוגעים למסילת ברזל ארצית;

(2)המנהל, או מפקח מטעמו שהוסמך בהתאם להוראות סעיף 23יב, יהיה חבר בוועדת הבדיקה.

(ג) (1)לא יתמנה ולא יכהן כחבר ועדת הבדיקה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו בוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

(2)חבר ועדת הבדיקה יימנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; התברר לחבר ועדת הבדיקה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יושב ראש הוועדה – יודיע על כך לשר.

(3)לעניין סעיף קטן זה לא יראו חבר ועדת הבדיקה שהוא עובד המשרד כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני המשרד.

(4)בסעיף קטן זה –

”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו;

”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת הבדיקה.

(ד)הקים השר ועדת בדיקה, יחולו הוראות אלה:

(1)המנהל רשאי להפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות סימן ט׳ בפרק ד׳1, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), ככל שאינן נתונות לוועדת הבדיקה כאמור בפסקה (2) ובכפוף להוראות פסקה (3);

(2)לוועדת הבדיקה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות למנהל לפי סעיפים 46לא(ב) עד (ה), 46לב, 46לג(א) ו־(ג) ו־46לה, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), והן יופעלו באמצעות המנהל או מפקח מטעמו החבר בוועדת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א);

(3)דיווחים לפי סעיף 46ל(א)(3), כפי שהוחל בסעיף קטן (א), יימסרו לוועדת הבדיקה.

(ה)אירע אירוע בטיחותי במסילת ברזל ארצית שנחקר או נבדק בידי המנהל או ועדת הבדיקה, וסבר הממונה על החקירה לגבי אותו אירוע בטיחותי במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה הקשורה לאירוע הבטיחותי, רשאי הוא להורות למנהל או לוועדת הבדיקה באמצעות המנהל, לפי העניין, שלא להפעיל את סמכויותיהם לפי סעיף זה או להפעיל את סמכויותיהם כאמור בתיאום עם משטרת ישראל, והכול אם הדבר נדרש כדי למנוע שיבוש של הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)פקיד רכבת שהיה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו, או סירב למלא תפקידו או זנחו, או מילאו שלא כשורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב)אם מחמת טיב התפקיד היו הסירוב, הזניחה או המילוי שלא כשורה מסכנים את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה כדין, דינו של פקיד הרכבת – מאסר שנתיים.

העושה בהתרשלות ובלי הצדק כדין מעשה העלול לסכן את בטיחותו הוא או את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה, דינו – מאסר ששה חדשים.

(א)מי שבמזיד השליך או הפיל אבן או דבר אחר על רכבת או על רכב מסילה אחר, בדרך העלולה לסכן בטיחותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים; גרם המעשה חבלת גוף לאדם שברכבת או ברכב כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)מי שבמזיד השליך או הפיל מתוך רכבת או רכב מסילה אחר דבר היכול לפצוע אדם, דינו – מאסר חמישה עשר יום.

הגורם תאונה לרכבת או לרכב מסילה אחר, במעשה שלא כדין, בהפרת תקנות שהותקנו לפי פקודה זו, בהעדר מיומנות או בהתרשלות, ויש בתאונה – כדי לסכן בטיחותו של נוסע או של אדם אחר, דינו – מאסר שנה אחת.

העושה אחד מאלה ללא סמכות, דינו – מאסר שנה אחת:

(1)מניח או משליך על מסילה או לרחבה עץ, אבן או כל חומר או דבר אחר;

(2)מרים, מסיר, מרַפֶּה או עוקר פס, אדן או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה;

(3)מסובב, מניע, פותח או מטה מסוט או כל מכונה אחרת השייכים למסילה;

(4)מפעיל, מראה, מסתיר, מסיר או מסב מיתקן איתות או אור שעל מסילה או בקרבתה;

(5)עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו.

(א)העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)הורס במזיד או בהתרשלות חלק מחצרי המסילה או קרון, קטר או דבר אחר שבהם או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה, או מוציאם מכלל שימוש או פוגע בהם;

(2)מסיר חול, אבן, אדמה, או כל חומר אחר מגדה, מגשר, ממעביר מים, מקיר תומך או מנתיב המסילה או ממקרקעין שבקרבת מסילה, בדרך העלולה לסכן את יציבותו של נתיב המסילה;

(3)כורת עצים בדרך העלולה לסכן את הבטיחות של רכבות או של אדם ברכבת או עליה או לגרום נזק לנתיב המסילה.

(ב)העושה אחד מאלה במסילה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)אוגד תילים או גדר תיל;

(2)משבר או הורס גדר או משוכה;

(3)עושה מעשה המזיק או העלול להזיק לגדר או למשוכה.

(ג)מי שבמזיד מטה נחל או תעלת ניקוז, או גורם בדרך אחרת שמים יזרמו על מסילה או שיזיקו לה בדרך אחרת, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אלה דינם הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)מי שהיה לו חוזה לספק למסילה לבנים, עצים, דלק או חומר דומה, או היה עובד בקשר לכך, ומתוך רשלנות הניח או הערים חומר כאמור בדרך לא בטוחה או לא זהירה;

(2)הטוען או פורק במסילה טובין, חבילות או משק חי בדרך לא בטוחה או לא זהירה העלולה לסכן את הבטיחות של רכבת או של אדם בה; בפסקה זו, חבילות – למעט מטען אישי.

החורש, הזורע, הנוטע או השותל במקרקעין בתחום מסילה או המעבדם בדרך אחרת בלא הסכמת המנהל, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(א)הקים המנהל שער לצדה של מסילה לשימושו או לנוחותו של אדם, והוא או אדם אחר פתח את השער, או חצה או ניסה לחצות את המסילה, או נהג או ניסה לנהוג עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר אל מעבר למסילה, בשעה שרכבת. נמצאה בתחום ראייתו או בתחום שמיעתו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב)לא סגר אדם ולא הידק את השער כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר שעברו בו הוא או עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר שבפיקוחו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(א)מי שעשה אחד מאלה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)נסע ברכבת בלי ששילם מראש את דמי נסיעתו;

(2)לא שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות סעיף 17.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בהעדר נימוקים מיוחדים שיירשמו בידי התובע, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1)הנוסע שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות סעיף 17 או שטרם חלף המועד לתשלומו;

(2)הדרישה לתשלום שנמסרה לחייב בתשלום הוגשה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 17.

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חודש:

(1)נמצא במסילה במצב של שכרות או משתמש בלשון תועבה או בביטויים פוגעים או גורם למטרד או עושה מעשה מגונה כלשהו או מפריע בדרך אחרת, במזיד ובלי הצדק כדין, לנוחותו של נוסע במסילה;

(2)בהיותו נוסע הוא מתעקש ונכנס לקרון או לתא השמורים לאחרים, או לקרון או לתא שיש בהם מלוא מספר האנשים שמותר להסיע בהם ואדם הנמצא בהם מתנגד לכניסתו;

(3)נכנס בלי הצדק כדין לקרון או לחלק מקרון או לחדר או לתא שנתייחדו לנשים בלבד או לנשים וילדים או לשימוש אחר בלבד, והוא יודע שנתייחדו כאמור, או נשאר שם לאחר שהודע לו שהמקום נתייחד כאמור;

(4)מעשן בתא שנתייחד ללא־מעשנים, בלי הסכמת הנוסעים האחרים בתא;

(5)מעשן או יורק במסילה במקום שהדבר אסור;

(6)משתמש או פוגע, ללא נימוק סביר או מספיק, באמצעי שנועד לתקשורת בין הנוסעים לבין פקידי רכבת הממונים עליה;

(7)נועל דלתו של תא, או מונע פתיחתה, בלי שהורשה לעשות כן;

(8)לוקח כלב או בעל חיים אחר לתוך קרון נוסעים בלי רשות מפקיד רכבת;

(9)נוסע, בלי רשות מפקיד רכבת, בקטר או בקרונו של הפקח או בכל קרון או רכב שלא נועדו לנוסעים, או על הגג, על המדרגות, על המדרכים או על כל חלק של קרון או רכב שלא נועד לנוסעים;

(10)נכנס או מנסה להיכנס לקרון או יוצא או מנסה לצאת מקרון, כאשר הרכבת בתנועה או במקום שלא נועד לכניסת נוסעים לקרון או ליציאתם ממנו;

(11)מניח את רגליו, או עומד, על מושב בקרון רכבת;

(12)בתחנה שיש בה גשר להולכי רגל, או מנהרה, לשימוש בני אדם הרוצים לחצות את המסילה – חוצה את המסילה שלא בגשר או במנהרה;

(13)נוסע, מנסה לנסוע או נמצא במסילה, כשהוא חולה במחלה מידבקת, בלי רשות מפקיד רכבת;

(14)נכנס למסילה במזיד בלי רשות מפקיד רכבת;

(15)מסיר מוט, יתד או סימן אחר שהושמו לאורך קו מסילה או בסמוך אליו לשם קביעתו, ציונו או סימונו;

(16)רוכל במצרך במסילה בלי שהשיג את הסכמתו של פקיד רכבת;

(17)בהיותו במסילה סַבָּל או נוהג ברכב או בבהמת משא, אינו מציית להוראה סבירה של פקיד רכבת שהורשה לכך כדין;

(18)מפריע לפקיד רכבת או מעכב אותו, במזיד, בביצוע תפקידו, או מפריע לאדם העוסק כדין בהתוויית קו מסילה;

(19)מסיר או משחית הודעה שהוצגה במסילה ברשות או פוגע בה בדרך אחרת, או מציג הודעה במסילה בלי רשות;

(20)מוכר או מפיץ במסילה חומר תועבה או חומר מגונה או מסית;

(21)מנסה לרכוש לקוחות במסילה, מכוח היותו מדריך או מכוח היותו סוכן שלי מלון או של עסק הסעה, בלי רשות מפקיד רכבת.

הנושא במסילה דבר מסוכן או פוגע, או מוסר דבר כאמור להובלה בלי להצהיר בכתב במפורש מה טיבו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, והוא יהיה אחראי לכל אבדן, חבלה או נזק שנגרמו מחמת שהובא הדבר אל המסילה.

מי שבמזיד רוכב על בהמה, אופניים, עגלה או רכב אחר, או נוהג בהם, על מסילה, או חוצה מסילה כאמור במקום שלא נועד לחציה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(א)נמצאו בעלי חיים תועים במסילה, דין בעליהם – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, בשל כל בעל חיים.

(ב)פקיד רכבת שמצא בעל חיים תועה במסילה בלי השגחה רשאי לנהוג אותו לתחנת המשטרה הקרובה או לעכב אותו בקרבת מקום עד שישולמו הוצאות החזקתו והאכלתו וכל קנס שיוטל על בעליו לפי סעיף קטן (א).

(ג)בעל חיים שעוכב כאמור ולא נדרש תוך עשרה ימים מיום שנתפס, רשאי כל פקיד רכבת שדרגתו אינה נמוכה ממנהל תחנה למכור אותו; מדמי המכר ינוכו הוצאות ההשגחה על בעל החיים, האכלתו ומכירתו וכן הקנס, הכל כפי שיקבע בית המשפט והיתרה תוחזר לבעל לפי דרישתו.

(ד)נמצא שאי אפשר להשתלט על בעל החיים או שהוא חולה במחלה חמורה, רשאי פקיד רכבת שדרגתו כאמור בסעיף קטן (ג) להשמידו, ואין השמדתו מונעת מהאשים את הבעל לפי סעיף קטן (א).

(א)המניח עשב, קש או כל חומר לקיח אחד או הנותן שיצטברו, בין דרך צמיחה בין בדרך אחרת, תוך שמונה מטרים מגבול מסילה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב)בעל מקרקעין או תופשם תוך התחום האמור, המרשה הנחה או הצטברות. של חומר לקיח על המקרקעין שלו או שביודעין לא הסיר חומר לקיח שהונח או שהצטבר עליהם, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ג)סעיף זה לא יחול במקרה שהובא חומר לקיח למסילה בהתאם לתקנות מסילות הברזל.

מי שנדרש למסור הצהרה לפי סעיף 21 ולא עשה כן, או שנתן הצהרה כוזבת, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.