סעיף 3 לחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, קביעת אינטרס ביטחוני.

(א)השרים רשאים להכריז בצו, כי תאגיד מסוים הוא תאגיד ביטחוני, שלמדינה יש בו אינטרס ביטחוני אם התאגיד לרבות קבלן משנה או ספק שלו או של תאגיד אחר, עוסק בישראל בידע ביטחוני או בציוד ביטחוני, לרבות בייצור, בהחזקה או בפעולות נלוות של כל אחד מאלה (בסעיף זה – עיסוק ביטחוני), ובלבד שהציוד הביטחוני או הידע הביטחוני משמש או נועד לשמש את כוחות הביטחון; לא יוכרז תאגיד כתאגיד ביטחוני אם רוב פעילותו אינו בעיסוק ביטחוני אלא אם כן העיסוק הביטחוני שמבוצע על ידו, גם אם אינו משמעותי מבחינת היקפו, הוא בעל חשיבות ביטחונית משמעותית.

(ב)השרים רשאים להכריז בצו כאמור בסעיף קטן (א), אם ראו כי ביטחון המדינה עלול להיפגע מחמת אחד או יותר מאלה:

(1)רכישת שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד, או החזקתם;

(2)מיזם או מיזוג של התאגיד עם גורם אחר;

(3)מסירת מידע הקשור לתאגיד או לפעילותו;

(4)הפסקה, צמצום או פגיעה כלשהי בפעילות התאגיד, לרבות פגיעה בסדירותה;

(5)טעם אחר, שיפרטו השרים, לפגיעה בביטחון המדינה.

(ג)השרים יפרטו בצו את האינטרס הביטחוני בתאגיד, כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (ב), שעל יסודו הוצא הצו.