Skip to main content

Law2005

Section 3 of חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, קביעת אינטרס ביטחוני.

3. קביעת אינטרס ביטחוני

(א)השרים רשאים להכריז בצו, כי תאגיד מסוים הוא תאגיד ביטחוני, שלמדינה יש בו אינטרס ביטחוני אם התאגיד לרבות קבלן משנה או ספק שלו או של תאגיד אחר, עוסק בישראל בידע ביטחוני או בציוד ביטחוני, לרבות בייצור, בהחזקה או בפעולות נלוות של כל אחד מאלה (בסעיף זה – עיסוק ביטחוני), ובלבד שהציוד הביטחוני או הידע הביטחוני משמש או נועד לשמש את כוחות הביטחון; לא יוכרז תאגיד כתאגיד ביטחוני אם רוב פעילותו אינו בעיסוק ביטחוני אלא אם כן העיסוק הביטחוני שמבוצע על ידו, גם אם אינו משמעותי מבחינת היקפו, הוא בעל חשיבות ביטחונית משמעותית.

(ב)השרים רשאים להכריז בצו כאמור בסעיף קטן (א), אם ראו כי ביטחון המדינה עלול להיפגע מחמת אחד או יותר מאלה:

(1)רכישת שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד, או החזקתם;

(2)מיזם או מיזוג של התאגיד עם גורם אחר;

(3)מסירת מידע הקשור לתאגיד או לפעילותו;

(4)הפסקה, צמצום או פגיעה כלשהי בפעילות התאגיד, לרבות פגיעה בסדירותה;

(5)טעם אחר, שיפרטו השרים, לפגיעה בביטחון המדינה.

(ג)השרים יפרטו בצו את האינטרס הביטחוני בתאגיד, כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (ב), שעל יסודו הוצא הצו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring