סעיף 2 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959, תחולה.

חוק זה אינו חל על קבלת אדם לשירות המדינה ועל שירותו בה –

(1)במשרה שחוק הסמיך את הכנסת או ועדת מועדותיה לקבוע לה, בהחלטה, את המשכורת הצמודה לה, או שהמשכורת הצמודה לה נקבעה בחוק;

(2)במשרה של חבר בית דין שרעי או של בית דין דתי נוצרי;

(3)כחייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;

(4)בחיל המשטרה או בשירות בתי הסוהר;

(5)כעובד בשירות צבא־הגנה לישראל;

(6)במפעלים המשרתים את מערכת הבטחון אם תנאי עבודתו של אותו אדם נקבעו בהסכם קיבוצי החל על אותם המפעלים בלבד;

(7)כעובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה.