חוק1959הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 37 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959, עובדים זמניים.
37. עובדים זמניים
נציב השירות רשאי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, להרשות העסקת עובד זמני לתקופה שלא תעלה על תקופות כהונתם של עובדים זמניים לסוגיהם כפי שנקבעו בתקנות, או עד לגמר עבודה פלונית שבה הוא מועסק ושלפי טיבה אינה צמיתה, ולא יועסק עובד זמני לפי סעיף זה אלא לאחר שניתן לו כתב הרשאה של נציב השירות; ועדת השירות רשאית לקבוע כי הוראות הסעיפים 15, 16, 19, 29 ו־35 לא יחולו על סוגי עובדים זמניים שיועסקו לפי סעיף זה.
פורסמו תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים), תש״ך–1960.
פורסמו תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962.
פורסמו תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2016.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.