Law1959The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 37 of חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959, עובדים זמניים.
37. עובדים זמניים
נציב השירות רשאי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, להרשות העסקת עובד זמני לתקופה שלא תעלה על תקופות כהונתם של עובדים זמניים לסוגיהם כפי שנקבעו בתקנות, או עד לגמר עבודה פלונית שבה הוא מועסק ושלפי טיבה אינה צמיתה, ולא יועסק עובד זמני לפי סעיף זה אלא לאחר שניתן לו כתב הרשאה של נציב השירות; ועדת השירות רשאית לקבוע כי הוראות הסעיפים 15, 16, 19, 29 ו־35 לא יחולו על סוגי עובדים זמניים שיועסקו לפי סעיף זה.
פורסמו תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים), תש״ך–1960.
פורסמו תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962.
פורסמו תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2016.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.