סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים.

(א)חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין סעיף זה, ”שופט“ –

(1)שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(2)שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל;

(3)שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.

(ב)חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, ”רשם“ –

(1)רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(2)רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;

(3)רשם לפי סעיף 2(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.

(ג)הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ד)חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ה)בסעיף זה, ”הורשע“, בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.