סעיף 14ה לפקודת הבנקאות, 1941, מבקר פנימי.

(א)דירקטוריון של תאגיד בנקאי ימנה מבקר פנימי לתאגיד על פי הצעת ועדת הביקורת של הדירקטוריון (להלן – ועדת הביקורת).

(ב)המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינות הפעולות של התאגיד הבנקאי מבחינת השמירה על החוק, השמירה על טוהר המידות, השמירה על החסכון והיעילות והשמירה על נוהל בנקאי תקין, וכן יבדוק האם מקויימות הוראות המפקח על הבנקים.

(ג)על המבקר הפנימי יחולו, בכפוף ליתר הוראות סעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות סעיפים אלה של חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית): 3(א) למעט פסקה (2), 7 עד 10, 14(ב) ו־(ג) ו־24(ג); ואולם –

(1)על אף האמור בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק הביקורת הפנימית, רשאי המפקח, במקרים חריגים, לאשר מינוי מבקר פנימי שלא מתקיים בו האמור באותה פסקה, אם מצא שהוא בעל ניסיון משמעותי בתפקידים בכירים בתחומי פעילותו של תאגיד בנקאי, והוא התחייב להשתתף בהשתלמות כאמור באותה פסקה בסמוך ככל הניתן לאחר מינויו; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור בסעיף 147 לחוק החברות לעניין תאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית;

(2)בסעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית, בכל מקום, במקום ”הממונה“ יקראו ”הדירקטוריון“.

(ד)המבקר הפנימי יפעל על פי תקנים מקצועיים מקובלים ובהנחיית ועדות הביקורת וידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, למנהל הכללי וליושב ראש ועדת הביקורת.

(ה)מינוי המבקר הפנימי והפסקת כהונתו או השעייתו מתפקידו ייעשו בידי הדירקטוריון על פי הצעת ועדת הביקורת.

(ו)המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף זה.