סעיף 8יב לפקודת הבנקאות, 1941, הליכי חדלות פירעון או פירוק.

(א)בסעיף זה –

”בעל תפקיד“ – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני;

”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות;

”חוק חדלות פירעון“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”נאמן איגרות חוב“ – נאמן שמונה לפי פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך;

”צו לפתיחת הליכים“ – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון.

(ב)בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים.

(ג)לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה:

(1)נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד;

(2)על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו:

(א)אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור;

(ב)אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד.

(ד)הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה.

(ה)הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט.

(ו)קבלת החלטה לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו.

(ז)מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו:

(1)המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה;

(2)הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה;

(3)על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו־342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי;

(4)על אף האמור בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו.